סיפורים אישיים

איתן אסרף: "הסתכלתי למוות בעיניים"

הצלם איתן אסרף יצא לתעד נוף מרהיב ומצא עצמו כמעט טובע למוות, במשך שעתיים. סיפורו של נס הצלה

| י"ג אדר ב' התשע"ו |
אא

לפני כשבועיים דיווחו ערוצי התקשורת הכלליים על שני צנחנים שהתרסקו למאגר מים באזור קיבוץ רבדים. הצלם איתן אסרף, שנכח באותה טיסה - אמור היה לתעד את הנוף הקסום, ולחזור הביתה עם שלל איכותי כהרגלו. אלא שמה שהתחיל כהנאה צרופה, התחלף עד מהרה לסיוט מתמשך שרק בחסדי שמיים מרובים - הסתיים בטוב. "המראנו בטרקטורוני רחיפה מאזור לטרון והיינו באוויר כשעה, תוך כדי שאני מצלם להנאתי את האזור. דיברנו, צחקנו והכל עבר על מי מנוחות. אלא שכשחלפנו מעל מאגר המים של קיבוץ רבדים - המנוע כבה באופן פתאומי, ואנחנו נתלינו בין שמיים לארץ".

הטייס (ש'במקרה' עונה גם הוא לשם איתן) קיווה שיוכל איכשהו להגיע לחוף מבטחים, אבל תוך שניות ספורות - נפלו השניים אל מרכז מאגר המים (מי קולחין). "הכל קרה כל כך מהר, ולא הבנתי מה קורה לי. צללתי לקרקעית האגם העכורה בעיניים פקוחות, ולא הצלחתי לראות כלום. ניסיתי לעלות למעלה, לחלץ את עצמי מה'חושך' הזה, אך לשווא. הרגשתי שאני מאבד אוויר, ולא יכול לנשום".

מפחיד. מה עבר לך בראש באותם רגעים?

"הייתי בטוח שזהו, זה הסוף. וכאדם מאמין, מיד אמרתי בלב 'שמע ישראל' וביקשתי מאבא בשמיים שתי בקשות: האחת - שישמור על ילדיי, השנייה - שהסיוט הזה יסתיים מהר".

מיד כשסיים את תפילתו האילמת, בהבזק של נשימה אחרונה ממש - הרגיש מעין יד עלומה בתוך המים, שמשחררת את סוגר הבטיחות של המצנח ומעלה אותו באחת אל מעל לפני המים. "אם זה לא היה מלאך משמיים שנשלח להציל אותי, אני לא יודע מה זה היה", הוא משחזר. 

אבל הסיוט לא נגמר בזה. במשך השלוש שעות הבאות, נאבק אסרף בשארית כוחותיו להישאר 'שפוי' - בעוד רגליו קשורות וסבוכות באינספור חוטי המצנח המחובר לטרקטורון הרחיפה, והקושי הגדול מכולם: חוסר יכולת משווע לנשום. "זה מצב בלתי ניתן לתיאור, פשוט כך", מסביר אסרף. "כיוון שהטרקטורון צלל לקרקעית המאגר, לא יכולתי לזוז מילימטר. הרגשתי כמו עוף שרגליו קשורות, או כמו נר שבחלקו התחתון מחובר למשקולת שמושכת אותו לכיוון הקרקעית. ואמנם יכולתי לנשום אוויר, אבל כל תזוזה, ולו הקלה ביותר, הביאה איתה 'משב' גלי מחניק של מים מעופשים. בשביל לנשום הייתי צריך להרים את הסנטר במשך כל אותו הזמן".

 

"המלאך משך אותי למעלה, והתחנן שאאמין לו שעוד רגע קט - הסיוט הזה נגמר"

אז איך שומרים על קור הרוח, האמונה והתקווה לצאת ממצב כזה ולהינצל? "בשעה הראשונה נלחמתי בידיי, תוך שאני מתפלל להגעת החילוץ. אחרי כשעה, המצנח התמלא כולו במים - ואז התחיל הסיוט האמיתי. למזלי הרב, אצל איתן הטייס המצב היה קצת יותר שפיר משלי, היות ורק רגל אחת שלו הייתה קשורה למצנח. ברגלו האחרת השתמש כדי לנוע מעט לכיווני, ולהחזיק בידיו את ראשי מעל למים".

הטיסה שהפכה לסיוט (צילום: עמוד הפייסבוק 'איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם')

מחווה זו של הטייס - לגלות תושייה ולעזור לחבירו בשעה שהוא עצמו 'שקוע' בברוך הזה, היא דבר יפהפה מאין כמוהו. ולמרות היותו אסיר תודה לחבירו, אסרף דווקא רצה שיתנהג אחרת. "התחננתי אליו שינסה לשחרר את רגלו השניה, ולכל הפחות יציל את עצמו. עשיתי את זה משום שהרגשתי מחנק שאי אפשר לתאר, והרגשתי שבשניה הבאה, זהו. אני עומד לטבוע. נקודה".

מה בכל זאת נתן לך את הכוח להתמודד?

"למרות שהרגשתי שמלאך המוות מושך אותי לקרקעית ומנסה להטביע אותי במים, הטייס - הוא המלאך שלי - לא הרפה. זה היה כאילו נכנסו בו כוחות אחרים לא לו, הכל כדי להמשיך להתעקש על החיים שלי, ולהמשיך להחזיק את ראשי מעל לפני המים גם כשהוא כבר תשוש ומשווע להצלה. במהלך הזמן הזה, היו לפחות 50 פעם שלא הצלחתי להחזיק את עצמי, ויתרתי על החיים ונתתי לגוף לשקוע במים - אך איתן גילה אומץ לב מיוחד, ומשך אותי שוב ושוב למעלה תוך כדי שהוא מתחנן שאאמין לו, שאוטוטו הסיוט הזה נגמר ואנחנו ניצלים".

פחדת מהמוות?

"בשלב שהייתי בו, אתה כבר לא מפחד משום דבר. לא פחדתי למות, רק התחננתי לקב"ה שיסיים את זה כבר - כי גם להיות במצב כזה, כשכל הגוף שלך ללא תזוזה, ואתה נתון כל כולך לחסדי חבר שגם הוא לא במיטבו - זה לא מצב שמישהו היה רוצה להיות בו".

 

נס בתוך נס: יחידת החילוץ הגיעה בדיוק כשהכוחות אזלו 

אחרי שלוש שעות שנדמו כנצח, בדיוק ברגעים שבהם הכוחות של המלאך שלו התחילו להיגמר - מרחוק נשמע רעש של מסוק. תוך דקות אחדות הגיעה יחידת החילוץ למקום, אך גם באותם רגעים משמחים - אסרף כלל לא היה בטוח שישרוד. "אני לא יודע מאיפה זה בא לי, אבל גם כשראיתי את כוחות ההצלה - חלפה לי בראש המחשבה שאותי כבר לא ניתן יהיה להציל, ושמחתי על כך שלפחות איתן חברי יינצל. כבר הייתי אפתי לחלוטין, ולא עניין אותי מה יקרה".

אלא שאת הקב"ה זה דווקא כן עניין מה יקרה איתו, והוא לא הסכים לוותר עליו. במשך חצי שעה שלימה נלחמו עובדי יחידת החילוץ כמו גם הצוללנים שהוזעקו לעזור בזירה, על מנת להשאיר את השניים עירניים מעל לפני המים, בזמן שהם עסוקים בחיתוך חבלי המצנח וניתוקם מגופם של השניים. מיותר לציין שהייתה זו משימה לא פשוטה כלל ועיקר, שכן המים העכורים הקשו על הראייה והאטו את התהליך שאמור היה להיות קצר ומהיר. 

בסופו של דבר, באפיסת כוחות וכשהם סובלים מהיפותרמיה בינונית עד קשה - נמשו שני ה'איתנים' מן המים, והובהלו לבית החולים בלינסון - שם קיבל אסרף את מכות החשמל שעזרו להציל את חייו.  "אני מודה לבורא עולם שנתן לי את החיים במתנה", אמר אסרף, שרק בנס גדול שרד את הניסיון הזה. "רק כשאתה קרוב כל כך למוות, אתה לומד להעריך כל שנייה ושנייה בחיים, ומבין שאין מקום וטעם לבזבז את הזמן היקר על הבלים".

אז מה עושה אדם שזה עתה קיבל את חייו במתנה? פשוט מאוד. מקדש שם שמיים ברבים, על ידי העלאת הפוסט הזה לעמוד הפייסבוק שלו - המכיל אלפי עוקבים ומעריצים (כנראה שלא בכדי):

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (74 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים