סגולה נדירה לרפואה טמונה בשבת הקרובה, פרשת יתרו

השבת הקרובה, שבת פרשת יתרו, נקראת "שבת קבלת התורה", כיוון שבפרשה מתואר מעמד הר סיני וקבלת התורה.

גדולי החסידות ביארו כי בעת הקריאה בתורה מושפע בכל שנה מחדש אותו שפע שהיה בעולם בעת נתינת התורה בסיני.

בשם החוזה מלובלין מובא ששבת פרשת יתרו היא שווה במעלתה וקדושתה לחג השבועות. הרב אלימלך בידרמן מבאר כי בכל שנה ושנה מתחדש עניין מתן תורה בשבת פרשת יתרו ובחג השבועות.

הרב יצחק זילברשטיין סיפר כי חמיו, הרב אלישיב זצ"ל, ציין פעם באוזני חולה כי "כמו שבעת מתן תורה כל החולים התרפאו, כך מתחדשת השפעה זו בכל שנה ושנה. אפשר לבקש מהקב"ה רפואה שלמה על כל סוגי המחלות, גם לכאלה שבדרך הטבע נראה שאין להן רפואה". שאל החולה: "מתי ניתן לזכות לזה?", והשיב לו הרב אלישיב: "בעת שקוראים את עשרת הדיברות".

7 עובדות על גודל מעלת לימוד תורה:

1. נהג מונית שהסיע את הסטייפלר התאונן בפניו כי טרדות הפרנסה מונעות אותו מלימוד התורה. "לאחר שאני עמל כל היום מבוקר ועד ערב, כבר איני הולך אפילו לשיעור תורה אחד, כיוון שאני בטוח שארדם שם מיד כשאתיישב במקומי". השיב לו הסטייפלר: "דע לך אם תלך בערב לשיעור, אזי אפילו אם תירדם, את שכרך תקבל כאילו היית שומע את השיעור כולו. כי משמים דורשים מהאדם שיעשה רק כפי יכולתו – ואת השאר ישלים הבורא".

2. החת"ם סופר מסביר כי בני ישראל קיבלו את התורה דווקא לאחר שיצאו ממצרים, ללא זכויות ומצוות: "ומשום כן ניתנה התורה במעמד הנבחר והנפלא הזה, בתחילת צאתנו מעבודת מצרים אף שלא היינו כדאים לזה. להורות כי אין לאדם להתייאש מחלקו בתורה, אפילו אם יהיה בשפל המדרגה, מכל מקום כמוהו כמו הגדול שבגדולים".

3. באותו אופן ביאר ה"בית אהרן" את הנאמר: "ויתייצבו בתחתית ההר". למרות שהאדם מרגיש שהוא בתחתית הר ה' מרוב עוונותיו, יתייצב ויאמר: "הנני". אף מתוך מצבי, הנני מוכן ומזומן לקבל עלי עול תורה ולימודה. ואין איש מישראל שיאמר רחק ממני עסק התורה, כי לכל אחד יש תקווה, ותורה מונחת בקרן זווית ומצפה שיבוא ויטלנה ויתעטר בכתר תורה. יתחיל מעט מעט ולבסוף יזכה בכתר תורה.

4. רבי ישראל סלנטר זצ"ל הסביר מדוע איננו יודעים היכן המקום המדויק בו ניתנה התורה ומהו היום המדויק. כה דבריו: "ללמדנו, שלא יאמר אדם, כאן במקומי, בבית מדרשי, או בישיבה זו ובכולל זה בו אני נמצא איני מוצא לנכון בעצמי להצליח בתורה, ואילו הייתי משנה מקומי בוודאי הייתי מצליח בלימודים, וכן לענין ה"זמן", לא יאמר שבזמן הזה ובמצב הנוכחי איני יכול לעמול בתורה, אלא ידע שבכל מקום ובכל זמן מסוגל הוא ללמוד הרבה שעות מן התורה. וזוהי היא חובתו בעולמו".

5. במדרש רבה: "אמר רשב"י... אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא היתה השכינה נגלית עליהן, דכתיב: 'כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני'". ההדגשה במילה 'כל' מלמדת כי אם היה חסר ולו אדם אחד מישראל, לא היתה השכינה שורה. עד כדי כך חשוב בפני הבורא כל יהודי ויהודי, אף מי שנראה כרחוק מאוד.

6. בזוהר מובא: "אמר רבי יצחק, למה ניתנה התורה באש... שכל מי שעוסק בתורה ניצל מאש אחרת, של גיהנם... רבי יוסי פתח... כמה אהובה התורה לפני הקב"ה, שכל מי שעוסק בתורה אהוב למעלה, אהוב הוא למטה, והקב"ה מקשיב לדבריו, ואינו עוזב אותו בעולם הזה ואינו עוזב אותו לעולם הבא".

7. בשמו של הרבי מבעלז נאמר כי "המקבל על עצמו לקבוע עיתים לתורה, ויקיים את קבלתו שלא לזוז מהשעה הקבועה לו ללימוד מפני כל רווח שבעולם – מובטח לו שפרנסתו תבוא לו בכבוד הראוי ולא יחסר לו מזון".

הרב אבנר קוואס בהרצאה מיוחדת על מעמד הר סיני ועל מתן תורה: