מגזין

הסיפור שמתחת לבלטות: מה שמות הרחובות שלנו אומרים עלינו?

אנשי ציבור רבים פועלים בקול תרועה רמה, אבל כמה מהם ייזכרו בעוד שנתיים ושלוש? ובעוד עשרים ושלושים שנה? מהם ראשי התיבות של רחוב 'ציהתל"י'? שמותיהם של אילו רחובות הוחלפו פעמיים ושלוש? ומה מעידים שמות הרחובות והסמטאות שלנו – על חיינו כאן?

| כ"א חשון התשע"ו |
אא

בערי ישראל יש רחובות רבים שבהם הונצחו שמותיהם של אנשים ששימשו כ"אנשי מפתח" בתחומים שונים בתקופת הקמת המדינה ובשנים שבישרו אותה, רבים מהם היו קשורים למפלגה השלטת או לרעיונות המזוהים איתה. בערים החרדיות, הסיפור שונה. רוב הרחובות נקראים על שמם של גדולי ישראל לדורותיהם: שמות אבותינו הקדושים, שבטי ישראל ונביאים, מלכי ישראל, תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים מכל הדורות. רק בשנה האחרונה הגיעו מכמה ערים ידיעות על רחובות שנקראו, או עתידים להיקרא, על שם מרן רבינו הגדול עובדיה יוסף זיע"א.

בירושלים עצמה התפרסמה היוזמה להחליף את שמו של רחוב הקבלן לשם שיישא את שמו של מרן. רבנים ונציגי המינהל בהר נוף בשיתוף עם חברי סיעת ש"ס בעיריית ירושלים קראו מיד לאחר הסתלקות מרן לקרוא את הרחוב שבו התגורר על שמו. אולם על פי הנוהל הנהוג בוועדת הקצאת השמות של עיריית ירושלים, יש להמתין שלוש שנים לפחות מיום פטירתו של אדם ועד להנצחתו.

יוזמות דומות עלו (וחלק מהן אף יושמו) גם בערים כמו צפת, פתח תקווה, נצרת עילית, ראשון לציון ונתניה. במגדל העמק היו הראשונים לקרוא בפועל את אחד מרחובות העיר על שמו של מרן, ושמו של רחוב "הגפן" הוחלף לרחוב "הרב עובדיה יוסף".

בערים אחרות נקראים שמות רחובות גם על שמם של אנשים שנטלו חלק מרכזי בייסוד העיר ובשלבי ההיסטוריה השונים שלה. גם בהקשר זה ניתן בערים החרדיות הכבוד לדמויות מרכזיות שקשורות בבניינה הרוחני של העיר. בבני ברק ניתן למצוא את שמות הרחובות רבי עקיבא (שהיה רבה של העיר בני ברק, על פי המקובל), חזון איש, הרב שך, הרב כהנמן, הרב פארדו ועוד רבים.

מלכי ישראל, ירושלים (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

שמות רחובות רבים בערי הארץ מבוססים על שמות הנביאים. באחרים מוזכרים שמות מעולם הצומח עם דגש על שבעת המינים – הזית, התמר, הגפן, הרימון, התאנה וכן עצים מקומיים, כמו אלון, ברוש, אגוז ותדהר, פרחים ישראליים, שמות של ציפורים "ישראליות" וכו'.

זיכרון הוא הגורם לשמות רבים בארץ. החל משמותיהן של קהילות חשובות שהיו ואינן – כפי שאזור שלם בצפון תל אביב נושא שמות של קהילות מפוארות שנכחדו כמו הקהילות אודסה, ביאליסטוק, ורשה, קראקוב, פאדובה ועוד (תושבי בני ברק מכירים היטב את "גן ורשה" שזה מכבר אינו "גן", אך עודנו משמש כנקודת ציון המאפיינת את מרכז העיר) – ועד לאירועים מקומיים. אולם לא מצאתי ולו גם עיר אחת בארץ שטרחה להנציח את זכרן של קהילות במרוקו (למשל), אך בשונה מתחום שטרי הכסף שבהם הונצחו רק משוררים מבני עדות מסוימות דווקא – מצאתי בשכונת מגורי בעבר – בשכונה ט' שבאשדוד – רחוב שנקרא על שמו של המשורר הנודע רבי דוד בוזגלו ע"ה.

בשכונה זו נמצאו עוד כמה וכמה רחובות שנקראו על שמם של גדולי וחכמי מרוקו, כרבי עמרם בן דיוואן, רבי יוסף משאש, רבי חיים פינטו, רבי שאול אבן דנאן ועוד, ובסמוך גם את רחוב הרב אדנני ברוך – על שמו של הרב שפעל רבות למנוע פעילות מיסיונרית (הסתה נוצרית) בקרב יהודי אתיופיה.

אמור לי מהו רחובך: היסטוריה חדשה

אפשר לראות בשמות הרחובות מכשיר חשוב להבחנה בין סמלים תרבותיים, ערכים חברתיים והעדפות פוליטיות ביישובים השונים. את שמות חכמי ישראל ניתן לראות כמעט בכל הערים, מה שמראה על ההערכה הקיימת גם בערים החילוניות כלפיהם. בתל אביב יש רחוב ששמו הוא התמציתי ביותר בתחום זה – רחוב חכמי ישראל. להבדיל, אפשר למצוא כמעט בכל עיר חילונית רחובות על שם הרצל, בן־גוריון, ויצמן, ביאליק, משה דיין, ז'בוטינסקי, בגין, רבין, ועוד. אלה אנשים הקשורים לתרבות החילופית וה"היסטוריה" הקרובה שאותה אימצו תושבי המדינה כ"תרבות ישראלית" חדשה.

מקרה אחד ראוי לציון, של אדם שנהג בצניעות, הוא זה של רחוב בוגרשוב הנקרא על שמו של חיים בוגרשוב – בעודו בחייו, חרף התנגדותו של בוגרשוב. כדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שם משפחתו ל'בוגר'".

ברחובנו הצר: שמות לא רגילים

לצד כל אלה יש בארץ גם רחובות הנושאים שמות לא רגילים, שלעתים טומנים בחובם סיפורים מעניינים. יש רחובות שהמתגוררים בהם נדרשים למסור לפקידת הקבלה בקופת־החולים את כתובת המגורים בליווי איות מדויק - אות אחר אות של שם הרחוב וגם לספק הסבר. מכמה מקורות קיבצנו כמה שמות כאלה.

הנה רשימה חלקית ביותר: רחוב מעג"ל ברמת גן הוא רחוב שמשמעותו משעשעת יותר – אלה הם ראשי התיבות של "משקי עופות, גנים לכל" - חזונם של מייסדי העיר. רחוב ציהתל"י (תל אביב) נושא את ראשי התיבות: ציון הלא תשאלי (לשלום אסירייך). למזלם של תושבי העיר לא הוסיפו את האותיות המייצגות עוד מילים מהפסוק. פסוק אחר שבו במכוון הושמט המשכו של הפסוק הוא שמם של הרחובות ביל"ו הנושאים את שמה של התנועה הציונית-חילונית שעלתה מאוקראינה. ביל"ו הם ראשי התיבות של חציו הראשון של הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה" – אולם ללא המשכו: "באור ה'". בימי ילדותי היה רחוב בעל שם כזה בסמוך למקום מגורינו. בכל עת שחולפים היינו ברחוב זה הייתה אמי תליט"א מזכירה לי תמיד את המשכו של הפסוק ואת העיוות הכרוך בבחירת שם שכזה תוך השמטת שם שמים מכוונת.

רחוב 'שלושת החיצים' (תל אביב) לא נועד לבלבל, הוא מורה בפשטות על סמלה של חזית הדרום במלחמת העצמאות. גם רחוב 'פרסה' שבעפולה לא נועד להורות את הדרך לנהגים מתבלבלים - הרחוב קרוי כך משום שהוא מתעקל בצורת פרסה. כמוהו יש עוד רחובות רבים ששמם ניתן להם בהתאם למהותם: בשוק בצלאל, שבו נמכרים בגדים וצעצועים בזול, יש רחוב ששמו מתאר בדיוק את פעילות הרחוב: רחוב 'אלו מציאות' - שם המבוסס על הפרק במסכת בבא מציעא שנלמד לראשונה על ידי כל ילד, אך הולם גם את הרחוב עצמו. גם 'סמטת זרת' כשמה כן היא – סמטה קטנה במיוחד כמו הזרת שביד. שמו של רחוב 'מחול הכרם' נשמע אקזוטי, אולם מדובר במקרה זה בביטוי תלמודי, המגדיר את האזור של הכרם הגובל בגדר.

סמטת בית החיים שבתל אביב עוברת בצדו האחורי של בית העלמין טרומפלדור ונקראת על שם בית הקברות הסמוך, אלא שעל דרך ההיפוך. בעיר רחובות, לעומת זאת, יש "רחוב המיליונרים" - שלושה בתים של עשירי המושבה בעבר עדיין עומדים בו.

רחוב לאן פינת היהודי זיס

בבני ברק, בנתניה ועוד דווקא הונצח בשם 'מעלות הדף היומי', פעלו של אדם הנושא את אותו השם – רבי מאיר שפירא מלובלין, מחולל והוגה רעיון ה'דף היומי', שכה רבים מעם ישראל זוכים במסגרתו לסיים מסכת אחר מסכת ולהגות בדברי התורה הקדושה בקביעות שאין יפה ממנה.

בתל אביב יש רחוב עם שם בעל משמעות דומה - חברת ש"ס. זהו שמו של בית הכנסת שהיה ברחוב זה. וכן, כינויה של קבוצת לימוד בבית המדרש שלמדה ש"ס, כמובן.

רחוב נחלת בנימין שבתל אביב התחיל כשכונה בשם זה. מייסדי השכונה החליטו שאותו "בנימין" שעל שמו נקראת יהיה מי שיסייע למימון הקמתה. אם הקרן הקיימת לישראל תסייע, הרחוב יקרא על שם בנימין זאב הרצל. אם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד יסייע, השכונה תקרא על שמו. מכיוון שבסופו של דבר אף אחד לא סייע, נקבע כי הרחוב יקרא על שם שבט בנימין.

(צילום: פלאש 90)

"סמטת לאן?" בתל אביב היא השם הסמלי שניתן לצמד סמטאות ללא מוצא המתפצלות מרחוב פיארברג, סופר עברי שכתב סיפור בשם "לאן?" על המבוכה והבלבול בקרב בני-דורו. ברחוב 'צונזר' לא צנזרו מאומה, הוא קרוי על שמו של משורר עממי בשם אליקים צונזר שכתב בעיקר ביידיש, וגם קצת בעברית. רחוב אנכי לא מדובר במחאה נגד אלו שחושבים בעיקר על עצמם, זהו רחוב תמים הקרוי על שם זלמן יצחק אנכי, שבחר לעברת את שם המשפחה שלו (אהרונסון) באופן מקורי.

רחוב 'היהודי זיס' מבקש להנציח את יוזף זיסקינד אופנהיימר (בנקאי יהודי שהגיע לגדולות במאה ה-18). החל מ-1940, הכינוי הזה ידוע יותר כשמו של סרט תעמולה נאצי מצליח, שהשתמש בדמותו של היהודי זיס המקורי כדי להציג את היהודים כאם כל הבעיות של גרמניה.

רחוב 'הסבא' - ע"ש "הסבא משפולה", מגדולי החסידות, רחוב 'רב צעיר' - ע"ש חיים טשרנוביץ, שנודע בכינוי זה.

אגף מרתק הוא שמות הרחובות שבהם פעלו בעבר תחומי עניין מרכזיים שהיו ואינם. כזה הוא רחוב 'הכנסת אורחים', על שמו של בית תבשיל עממי שנוסד על ידי רבי שלמה אליאך באותו רחוב. כך גם רחוב 'מחלקי המים' – על שם מחלקי המים בעת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות, 'סמטת בתי גורל' – על שם שכונת בתי גורל, שבה התגוררו עולי תימן שהגיעו בעליית "אעלה בתמר" (בתמ"ר - תרמ"ב). בשכונה נבנו 12 בתים מכספי תרומות של יהודי לונדון. שמה של השכונה ניתן לה משום שהתימנים היו עורכים הגרלות כדי לקבוע אלו מהם יזכו לקבל את הדירות. ההגרלות נערכו פעם בשנתיים, כדי ליצור תחלופה. בקומה השנייה של אחד הבתים הוקם בית-הכנסת "גורל", הקיים עד היום.

ירושלים אינה היחידה בתחום זה. 'שביל החלב' אינו שם שנבחר על ידי מישהו שראה יותר מדי כוכבים, זהו שביל בשכונת נחלת יצחק התל אביבית, שפעם היו בה רפתות למכביר, ובין השאר נוסדה בה מחלבת טרה. 'שבילי חלב' שכאלה יש גם ברשפון ובבנימינה. רחוב הקיבוצים (קריית חיים) רחוב זה נמצא במקום ששימש כמשכנם הזמני של מספר קיבוצים לעתיד.

'מדרגות גן עדן' שבירושלים דווקא כן מעוררות השראה למקום קצת יותר רוחני וגבוה. גם רחוב 'חרב לאת' שבקריית חיים רומז לפסוק "וכיתתו חרבותם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות" (ישעיהו ב', ד'), המתאר את ימות המשיח. אגב, יש גם ישוב בשם הזה.

ברחוב הנשמות: אנשי מופת

לא מעטים הם אנשי המופת שזכרם נישא בשמות רחובות שונים בארץ. רחוב המיילדת שבראש העין, נקרא על שם יהודית פרנק, ששימשה כמיילדת - והרבה יותר מכך - במעברה בראש העין, בימי קום המדינה. יהודית, ניצולת שואה, עלתה מהונגריה בשנת 1947, וגרה במעברה ברעננה. היא סייעה רבות ליהודי תימן שהגיעו למעברה בראש העין, הן כמיילדת והן בעזרה בכל תחומי החיים, כמו גישור בסכסוכים וייעוץ במציאת פרנסה.

'המלאך בלבן' הוא שמו של רחוב וגם הכינוי שדבק באסתר ארדיטי, חובשת שקיבלה צל"ש ואת עיטור המופת. בשנת 1954 נפל מטוסו של רס"ן יעקב שלמון, מפקד טייסת, כשהוא אפוף להבות. צוותי החילוץ הוזעקו למקום, אך לא יכלו להתקרב עקב הבוץ העמוק וירי בלתי מבוקר של מקלע מהמטוס המרוסק. מי שלא ויתרה הייתה אסתר, שנטלה תיק עזרה ראשונה ורצה אל תוך הלהבות. תוך הפגנת אומץ לב נדיר והתעלמות מוחלטת מהסכנה לחייה, הצליחה לחלץ מהמטוס הבוער את הנווט, שלמה הרצמן, ואת שלמון עצמו, שנפגעו קשה בהתרסקות, שניות לפני שהמטוס התפוצץ לרסיסים. על פעולה זו קיבלה אסתר את הצל"ש. במלחמת ששת הימים טיפלה אסתר בפצועים במסירות נפש, והתעקשה להיות עם הלוחמים יום וליל, גם תחת הפגזות. במלחמה זו היא זכתה לכינוי "מלאך הצנחנים". גם במלחמת יום כיפור נטלה אסתר חלק, הפעם בטיפול בפצועים בבית חולים שדה בעומק החזית, ממערב לתעלת סואץ. על פעילות זו העניק לה הנשיא דאז, זלמן שז"ר, את עיטור המופת. בין מלחמה למלחמה, הספיקה אסתר גם להיות נהגת האמבולנס הראשונה בארץ. הופעתה האחרונה בציבור הייתה בשנת 2001, בהפגנה נגד חלוקת ירושלים, שאותה אהבה בכל נימי נפשה. אסתר נפטרה בשנת 2003 בגיל 68, אחרי תקופה קשה שבה נאבקה במחלת הסרטן.

לא תמיד דיירי הרחוב שבעים נחת מהחלטות העירייה. בעבר אירע שראש עיריית רמת גן החליט להנציח את הרב חי טייב ודאג לקרוא על שמו סמטה קטנה בעיר. תושבים שהעדיפו להנציח שמות פחות תורניים כעסו ורגזו, אבל העירייה הביאה שני אוטובוסים מלאים יוצאי תוניס לטקס קריאת הרחוב והסערה שככה.

סערה ציבורית של ממש התעוררה מן הצד השני - בבני ברק, זאת עקב החלפת שמו של רחוב 'הרצל' בשם רחוב 'הרב שך' היה זה לאחר שכבר הוחלפו בעיר שמותיהם של רחוב 'העלייה השנייה' לרחוב 'האדמו"ר מלובלין', רחוב 'קיבוץ גלויות' ל'הרב שלמה ברמן' ושמו של ראש הממשלה לשעבר 'משה שרת' הוחלף בשמו של 'הרב דוד פוברסקי' זצ"ל. סערה זו הובילה לתיקון פקודת העיריות בנושא זה ונקבע בה שלשינוי שמו של מקום ציבורי הקרוי על שם של אחד מ"גדולי האומה" (עפרא לפומייהו) או שם שהוא בעל משמעות ממלכתית, נדרש אישור של הממשלה או של ועדת שרים שהוסמכה לכך. מהעירייה מסרו בתגובה כי אינם מבינים על מה מתרעמים המתנגדים: "לא אנחנו המצאנו את העניין הזה של למחוק שמות רחובות. מאז קום המדינה עושים את זה בערים כמו ירושלים, יפו וחיפה. דווקא בתור ציונים הם צריכים לזכור את זה. הרי הציונות רודפת עד ימינו כל ערבי שמנסה לתת שם ערבי אפילו לרחוב אחד".

ואם בבני ברק עסקינן: רחוב ז'בוטינסקי העובר בה הוא אחד הרחובות הארוכים בארץ - מתל אביב לרמת גן, בני ברק ופתח תקווה. פרנסי הערים החליטו לתת עצמאות לכל אחד מחלקי הרחוב ועל הדרך גם לבלבל אותנו, כך בכל אחד מהם יש מספור חדש: כשנוסעים מתל אביב מספרי הרחוב רצים כסדרם, מגיעים לרמת גן ומתחילים לספור מחדש, בני ברק נוטלת את חלקה ולאחריה גם פתח תקווה.

מה עושים? הנה דגם נפלא לשינוי חיובי - רחוב "השומר" בבני ברק ששונה וחולק לשלושה חלקים (הגם אם שינוי השם התקבל רק באופן חלקי והשם רחוב השומר עדיין נמצא בשימוש נפוץ) על שמם של 'אהרונוביץ' (ראש עירייה), 'הרב כהנמן' (מייסד ישיבת פוניבז'), ו'הרב בירנבוים' (מראשי הציונות שחזר בתשובה והיה להוגה דעות חרדי). אגב, שמו הראשון של הרחוב היה 'דרך תל ליטוינסקי' - בשל היותו דרך ראשית שהובילה לתל ליטוינסקי – רמת גן היום. לימים שונה שם המקום ל'תל השומר', ובעקבות זאת שונה ל'השומר'.

בלוד חזרה בה העירייה מכוונתה לקרוא בעיר רחוב על שם בנק מזרחי-טפחות - רחוב מט"ל. בהודעתה הראשונית פירטה העירייה את ההיגיון שבקריאת שם שכזה בכך שזהו "ביטוי הערכה למעורבותו של הבנק בעשייה החברתית למען הקהילה על גווניה השונים בלוד בכלל ולרווחת בני הנוער בעיר בפרט, וכן על החלטת הבנק להאמין בלוד ובפוטנציאל האדיר שבה ולהקים בה את מרכז המחשוב והמטה התפעולי הארצי". ביקורת ציבורית הביאה לכך שפקחי העירייה הסירו את השלט רגע לפני תחילת 'טקס הסרת הלוט' שבו אמורים היו להשתתף בכירי הבנק.

בירושלים, עקב סירוב העירייה, נאלץ ועד שכונת מוסררה לתלות שלטי שמות רחובות באופן פיראטי בשתי סמטאות – "סמטת הם לא נחמדים" ו"סמטת הפנתרים השחורים".

המלך ג'ורג' – איזה מהם?

"שינוי השמות הדראסטי ביותר קרה לאחר מלחמת השחרור. בתחילת 1948 שינו אנשי הלח"י את שמו של הרחוב ל"רחוב דוד המלך", במחאה על קריאת שם רחוב ראשי בירושלים על שם מלך זר. באישון לילה הסירו אנשי הארגון את שלטי הרחוב והחליפום. אולם הציבור הירושלמי סירב להפנים את השינוי, והמשיך לקרוא לרחוב המלך ג'ורג' בשמו הקודם. לאחר קום המדינה פנתה ממשלת בריטניה רשמית לשלטונות המדינה בבקשה להשיב את שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג'. הבקשה התקבלה ושמו של רחוב המלך ג'ורג' הושב באופן רשמי ומעשי לרחוב, בשל היותו המלך הבריטי שבתקופתו ניתנה הצהרת בלפור - להבדיל מבנו, ג'ורג' השישי, שבתקופתו ניתנו הספרים הלבנים והחריף המאבק עם השלטון הבריטי.

ומה עם כבודו של דוד המלך? אמנם, היה כבר רחוב בירושלים על שמו של המלך דוד - רחוב 'דוד' החוצה את העיר העתיקה, אך הוא נותר מעבר לגבול, במזרח ירושלים הירדנית. ההחלטה אז נפלה על רחוב 'יוליאן', שכבר היה מזוהה עם המלך דוד בשל מלון המלך דוד המפורסם שניצב בו ונשא את שם המלך. הפעם נקלט שינוי השם היטב בציבור.

רחוב ז'בוטינסקי פינת הזית: מהם השמות הפופולריים ביותר?

אם חשבתם שהרצל או ויצמן הם שמות הרחובות הפופולריים ביותר בישראל, מתברר שטעיתם: את המקום הראשון לוקח, בהפרש גדול יחסית, דווקא הזית, אחד משבעת המינים וסמל השלום, אשר 124 עיריות ורשויות מקומיות בחרו לקרוא על שמו את אחד מהרחובות - כך עולה מסקר שביצעה חברת "מפה". במקום הראשון בתחום האישים נמצא זאב ז'בוטינסקי, עם 55 רחובות הקרואים על שמו ברחבי המדינה.

גם במקומות הבאים ברשימת השמות הפופולריים ניתן למצוא את עצי שבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ: הגפן (105 רשויות מקומיות), התאנה (95), הרימון (89), התמר (70), הדקל (65) ועצים נוספים: האלה (63), השקד והברוש (62 כל אחד). מיד לאחר רשימת העצים, נמצאת העיר ירושלים, שזוכה לאזכור ברחובותיהן של 59 ערים ורשויות מקומיות.

רחוב ז'בוטינסקי, פתח תקווה (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

האישיות המונצחת ביותר בשמות הרחובות בישראל היא זאב ז'בוטינסקי - 55 ערים קראו על שמו רחובות בתחומן. במקום השני נמצא הוזה המדינה, הרצל, עם 52 ערים, ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, מונצח ב-48 ערים ואילו נשיא המדינה הראשון, חיים ויצמן, במקום הרביעי בין האישים עם 47 ערים.

שמו של המשורר ביאליק, מופיע ב-43 ערים, ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, ב-42 ערים, משה שרת ב-35 ערים, לוי אשכול וחיים ארלוזורוב ב-31 ואילו ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, סוגר את העשירייה הראשונה של האישים כשהוא מונצח ב-30 ערים.

דווקא מלכי ישראל, זוכים לאזכור נמוך יותר מהמנהיגים בעת החדשה: בישראל 28 רחובות על שם דוד המלך, 26 על שם שלמה המלך ו-25 על שמו של שאול המלך.

את שמם של מרנן ורבנן גדולי האומה היהודית, מחברי ספרי ההלכה וההנהגה הדגולים שלאורם פסע העם היהודי במשך אלפי שנים, תמצאו בעיקר בערים החרדיות. ואולי עדיף וטוב שברחוב הקרוי על שמו של מרן בעל השלחן ערוך, לדוגמא, לא ייסעו בשבת קודש.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים