ילד קטן נעלם מביתו בארה"ב: כלבת הגישוש הובילה לגילוי שהציל את חייו

התקשורת האמריקאית עוסקת השבוע בהרחבה בסיפור שרק בדרך נס לא הסתיים באסון. ביום שלישי שעבר, בשעות אחר הצהריים, קיבלה משטרת מחוז פרינס ג'ורג' שבמרילנד דיווח על ילד קטן שיצא מהבית ונעלם. השוטרים הגיעו למקום תוך 11 דקות, וכבר אז הבינו שהמקרה הזה חריג. הילד נעדר כמה שעות, והחיפושים נמשכו גם כשהחשיך.

בחיפוש השתתפו כמעט יחידות של שוטרים וכלבים, שעבדו במשמרות: שוטרי סיור, בלשים מיחידת הנעדרים וחברים נוספים ביחידת הכלבנים. הצוותים סרקו קילומטרים רבים סביב השכונה, מאחורי הבתים ובאזורי יער. אחד מהם היה השוטר ג'ייסון קרטר, שעבד עם כלבה בשם בו.

בו התבקשה לעקוב אחרי הריח של הילד. השניים צעדו כחמישה קילומטרים, כמעט שלושה מייל, בחום ובלחות, בשטח קשה ובין שיחים סבוכים וקוצניים. אחרי כשלוש שעות מצא קרטר את הילד באזור יער ליד כביש 210 של מרילנד, במרחק מטרים ספורים מהכביש הסואן. בו הכלבה הייתה מותשת לגמרי אחרי ההליגה הארוכה. השוטר קרטר סיפר איך הבחין בילד: "היה חשוך, וראיתי אותו בזווית העין, הצצה ורחש קטן של קול".

מצלמת הגוף של קרטר תיעדה את הרגע, ואפשר לשמוע אותו אומר: "תפסתי אותו". הילד היה בריא ושלם, למרות המרחק הגדול שהלך. "זו הקלה לדעת שהם לא נפגעו, ושהם שמחו לראות אותי ולראות את כולנו", הוא הוסיף.

בכנס עיתונאים דיברו ראש המשטרה ג'ורג' נאדר וראשת המחוז איישה בראבוי. קרטר אמר: "בגלל זה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, אנחנו כאן כדי לעזור לאנשים". בראבוי אמרה שהמקרה היה יכול להסתיים באסון גדול עבור המשפחה, והודתה במיוחד לבו על עבודתה המדהימה. על הכלבה אמר קרטר: "היא פשוט החברה הכי טובה שלי, זה מראה שהיא מסוגלת לעמוד במשימה ולעבור מרחק כזה".

לפי הנתונים שהוצגו, המשטרה במחוז טיפלה בשנת 2026 בקצת פחות מאלף מקרי היעלמות. כ-95 אחוזים מהנעדרים נמצאו.