"אין לך מושג כמה ביקשתי": מה עושים כשמתפללים ולא נענים?

כבר שלושה חודשים שדוד מבקש את אותו דבר. כל בוקר, בברכת "שמע קולנו", הוא מוסיף בקשה שימצא עבודה. הבוקר, בזמן שקיפל את הטלית, עלתה בו שאלה שלא רצה לשאול: למה לא נעניתי? האם יש טעם להמשיך ולבקש?

בגמרא ניתנת לשאלה הזאת תשובה מפורשת: "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה - יחזור ויתפלל" (ברכות לב ע"ב).

מרן הגאון הרב יצחק יוסף מרכז בספרו "ילקוט יוסף" (מהדורת תשס״ד, תפילה כרך א, עמ׳ מא, סימן פט, הערה א) הנהגות לקבלת התפילה. בתוך דבריו הוא כותב: "ולא יתלה אדם בזכות מעשיו הטובים, אלא יסמוך על חסדי ה' יתברך".

חז״ל משבחים את המרבה בתפילה ואת המאריך בה: ״כל המאריך בתפילתו אין תפילתו חוזרת ריקם״ (ברכות לב ע״ב). עם זאת, הגמרא מזהירה מפני המחשבה שבקשתנו חייבת להתמלא מפני שהתפללנו באריכות ובכוונה. אנו ממשיכים לבקש ולהתחנן, ותולים את תקוותנו בחסדי ה׳.

לזכור גם את מי שמחכה לישועה

"כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר - הוא נענה תחילה״, נאמר בגמרא (בבא קמא צב ע״א). מי שמחפש עבודה יכול להתפלל גם על חבר שמחפש פרנסה, ומי שזקוק לרפואה יכול לבקש גם על חולה אחר.

לצד התפילה על הזולת, חז״ל מציינים גם אהבת שכנים, קִרבה לקרובים והלוואה לעני בשעת דחקו. כך נאמר בגמרא (יבמות סב ע״ב): "האוהב את שכיניו, והמקרב את קרוביו, והנושא את בת אחותו, והמלווה סלע לעני בשעת דחקו - עליו הכתוב אומר: 'אז תקרא וה' יענה תשווע ויאמר הנני'".

לתת צדקה לפני התפילה

בגמרא מסופר שרבי אלעזר היה נותן פרוטה לעני ואחר כך מתפלל, על יסוד הפסוק ״אני בצדק אחזה פניך״ (בבא בתרא י ע״א).

להקפיד על תפילה בבית הכנסת ולימוד תורה

ב״ילקוט יוסף״ מודגשת ההקפדה להתפלל בבית הכנסת, ולצדה ההשתדלות לעסוק בתורה. על מעלת התפילה בבית הכנסת נאמר בגמרא: "אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת" (ברכות ו ע״א). על לימוד התורה כותב הרב ב"ילקוט יוסף": ״וישתדל לעסוק בתורה, שכל הפותח פיו בתורה ובתפילה נעשים לו כל חפציו״.

לבקש בענווה ולעבוד על המידות

חז״ל מלמדים על מעלת תפילתו של מי שדעתו שפלה (סוטה ה ע״ב). בגמרא נאמר עליו: ״אין תפלתו נמאסת״, ומובא הפסוק: ״לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה".

לצד הענווה, מובאות ב"ילקוט יוסף" גם העברה על המידות והתגברות על הרצון האישי לכבוד הבורא. ובלשונו: "ולשלושה סיבות תתקבל התפילה: האחת, להיות מעביר על מידותיו ועלוב, ושנית, להיותו משבר תאוותו לכבוד יוצרו, ושלישית להרבות בתפילה". להעביר על המידות פירושו שלא להקפיד על כל פגיעה ולא למהר להשיב למי שהעליב אותנו.

לשמור על הדיבור

ב״ילקוט יוסף״ מודגשת גם הזהירות מלשון הרע, משקר ומדיבור מגונה: "ויזהר בלשונו מלדבר לשון הרע, ודברי שקר, ודברי נבלה, שאז תפילתו תתקבל".

לבקש מאחרים להתפלל

בשעת צער גדול, ה"ילקוט יוסף" מורה לשתף את הרבים כדי שיבקשו רחמים. ובלשונו: "וכשיש לו צער גדול צריך להודיע צערו לרבים, ורבים יבקשו עליו רחמים".

בעניין חולה בבית נאמר בגמרא: "כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים" (בבא בתרא קטז ע״א). ב״ילקוט יוסף״ מובאת גם הפנייה לחכם המחזיק ישיבה, שיתפלל על מי שטרם נענה.

מחר בבוקר דוד יפתח שוב את הסידור. העבודה עוד לא נמצאה. ב״שמע קולנו״ הוא יבקש פרנסה, וגם כוח לא לאבד תקווה.