מה עושים כשהכול מסביב קורס? פרק מ"ו בתהילים נותן תשובה

תקציר הפרק

ביטחון בה' בעת צרה: בפסקה הראשונה מתארים הדוברים את ביטחונם בה': "אלוקים לנו מחסה ועוז עזרה בצרות נמצא מאוד", גם אם יש בארץ תהפוכות גדולות: "על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים. יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו". כמה מהמפרשים מסבירים שהכוונה היא לרעידת אדמה.

הצלת עיר האלוקים: בפסקה זו הדוברים מתארים את השמחה בהצלת עירו של ה': "נהר פלגיו ישמחו עיר אלוקים". ה' שולט בעולם כולו, וההצלה של עירו באה על רקע התמוטטות ממלכות הגויים: "המו גויים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ". הפסקה מסתיימת בפזמון: "ה' צבקות עמנו משגב לנו אלוקי יעקב סלה".

המזמור מסתיים בשבח לה': "לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ. משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש", ולאחריהם מובא דבר ה' בלשון מדבר: "הרפו ודעו כי אנכי אלוקים ארום בגויים ארום בארץ" - כלומר ה' דורש מבני האדם (או מהגויים) להרפות עם המלחמות, וכך הם יכירו בה'.

הפסקה מסתיימת בפזמון: "ה' צבאות עמנו משגב לנו אל ארום בגויים ארום בארץ" - כלומר ה' דורש מבני האדם (או מהגויים) להרפות עם המלחמות, וכך הם יכירו בה'. הפסקה מסתיימת בפזמון: "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלוקי יעקב".

הפרק המלא

(א) לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר.

(ב) אֱ-לֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד.

(ג) עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים.

(ד) יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה.

(ה) נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱ-לֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן.

(ו) אֱ-לֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אֱ-לֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר.

(ז) הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ.

(ח) ה' צְבָא-וֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.

(ט) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.

(י) מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ.

(יא) הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-לֹהִים אָרוּם בַּגּוֹיִם אָרוּם בָּאָרֶץ.

(יב) ה' צְבָא-וֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.

ביאור מילים קשות בפרק

"עַל עֲלָמוֹת שִׁיר" - את המזמור הזה היו שרים בליווי כלי נגינה שנקרא "עלמות", והוא נועד לעורר שמחה יתירה כאשר מנגנים בו. המזמור נכתב על הניצחונות שיהיו במלחמת גוג ומגוג.

"יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו" - גם כאשר מי הים ירעשו ויצטברו לגלים גדולים.

"לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה'" - המשורר פונה אל הגויים שרוצים לעלות ולתקוף את ירושלים: לכו וראו את מעשי ה'.

"אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ" - ה' גרם שבמקומות מסויימים הארץ תהיה שממה – הגויים שיתקפו את עם ישראל יפסידו ויהיו שוממים.

"קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית" - ה' יגרום לכך שכלי נשק לא ישמשו יותר במלחמות: הקשתות יישברו והחניתות יקוצצו, וכך לא יילחמו יותר.

"עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ" - את העגלות שמביאות את כלי הנשק ואת האספקה ללוחמים ה' ישרוף, ולא יהיה יותר שימוש בעגלות במלחמות.

3 עובדות מעניינות על הפרק

1. על הפסוק האחרון בפרק נאמר בתלמוד הירושלמי ”לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך” (ברכות ה, א).

בשל כך, הוא משולב בקטעי תפילה רבים ובהקשרים רבים, למשל בפסוקי דזמרה, בקדושה דסדרא, בסדר הסליחות, בסדר פיטום הקטורת ובהבדלה במוצאי שבת.

2. נאמר במדרש תהילים: "הבוטחים על חילם - אותה שעה מה הן יכולין לעשות אין עושרן עומד להן... ואל יאמר אדם אבי כשר ובזכותו אני נמלט. אין אברהם מציל את ישמעאל בנו. ולא יעקב לעשו אחיו. וכן הוא אומר 'אח לא פדה יפדה איש'".

3. עוד נאמר במדרש: "אמרו בני קורח לשאול, שנאמר 'כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבוקר'. מהו לבוקר. מלמד שיהיו הצדיקים יורדין בכל בוקר ובוקר ומבקרין אותן. אמרו לבני קרח, מה הצדיקים עושים באותה שעה? אמרו להם: 'אלוקים לנו מחסה ועוז עזרה בצרות נמצא מאד'. בכל צרה וצרה שמגעת אלינו הוא נמצא לנו. וכן הוא אומר (שם צא טו) 'יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה'".

המדרש מתאר את ביטחונם של בני קורח בה' גם בשעת צרה קשה. כאשר נשאלו מה נותן לצדיקים כוח מול הפחד והפורענות, הם השיבו: "אלוקים לנו מחסה ועוז" - כלומר, בכל צרה ה' נמצא עם האדם, מגן עליו ומלווה אותו. זהו גם המסר של הפסוק "עמו אנכי בצרה": הקב"ה אינו עוזב את האדם דווקא ברגעים הקשים, אלא נמצא עמו בתוך הצרה.