התחושה הזאת שמשהו רע עומד לקרות: מה המוח באמת משדר לנו?

יש רגעים כאלה שקשה להסביר. הכול נראה רגיל לגמרי מבחוץ, אבל בפנים פתאום מופיעה תחושה מוזרה שמשהו לא טוב עומד לקרות. הלב נהיה כבד, הגוף דרוך, הראש מתחיל להריץ תרחישים והבטן מתכווצת בלי סיבה ברורה. לפעמים זו תחושה שחולפת מהר, אבל אצל אנשים רבים היא מלווה אותם שוב ושוב במהלך החיים.

התחושה הזו לא תמיד אומרת שמשהו באמת עומד לקרות. לרוב מדובר במנגנון טבעי של המוח שנועד להגן עלינו. המוח האנושי מתוכנת לזהות סכנות ולנסות להכין אותנו אליהן מראש. הבעיה היא שהמוח לא תמיד יודע להבדיל בין איום אמיתי לבין פחד, לחץ או עומס נפשי שמצטבר לאורך זמן.

כשאנחנו חיים בתקופה עמוסה רגשית של מלחמה וחדשות מציפות ובלתי פוסקות, מרגישים מתוחים, עייפים או מוצפים בדאגות - מערכת הדריכות של הגוף נכנסת לפעולה כמעט באופן קבוע. הגוף מתחיל לחפש "סימני סכנה", גם כשאין סכנה ממשית מולנו. מספיק משפט קטן, זיכרון ישן, הודעה שלא קיבלה מענה או אפילו שקט פתאומי כדי להציף תחושת פחד לא מוסברת.

גם חוויות עבר משפיעות על זה מאוד. אנשים שעברו תקופות קשות, אכזבות, חוסר יציבות או מצבי לחץ ממושכים, מפתחים לפעמים רגישות גבוהה יותר לשינויים קטנים בסביבה. המוח כביכול מנסה להקדים תרופה למכה כדי לא להיפגע שוב. זו הסיבה שיש אנשים שמרגישים דרוכים כל הזמן, גם כשהכול נראה בסדר.

הגוף הוא חלק מהתהליך. כשאנחנו בלחץ, הגוף מפריש הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול. ההורמונים האלה גורמים לדופק לעלות, לשרירים להתכווץ ולמערכת העצבים להיכנס למצב של "היכון". התחושות הפיזיות האלה עצמן עלולות לגרום למוח לחשוב שמשהו באמת לא תקין - וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו, מעין מנגנון של "הילחם או ברח".

הרשתות החברתיות והחשיפה הבלתי פוסקת לחדשות גם הן משפיעות. המוח שלנו לא נועד להתמודד עם כמויות אינסופיות של מידע מלחיץ, אסונות, סיפורים קשים והשוואות לאחרים לאורך כל היום. בלי לשים לב, העומס הזה משאיר את הגוף במתח מתמשך.

אז מה אפשר לעשות כשהתחושה הזו מגיעה?

קודם כול לעצור רגע ולזכור שתחושה היא לא בהכרח מציאות. העובדה שהמוח משדר אזהרה לא תמיד אומרת שיש באמת סכנה. בד"כ זו פשוט מערכת העצבים שעייפה כבר מהעומס.

גם נשימות עמוקות, הליכה קצרה, מוזיקה רגועה, תפילה, כתיבה או שיחה עם אדם קרוב יכולים לעזור להחזיר את הגוף לאיזון.  

בנוסף, הורדת עומס, פחות חדשות ויותר רגעי שקט משנים משמעותית את התחושה.

יחד עם זאת, אם התחושה חוזרת לעיתים קרובות ומשפיעה על איכות החיים, לא צריך להישאר עם זה לבד. טיפול נפשי עשוי בהחלט לסייע. עצם השיתוף, ההבנה והליווי הנכון יכולים לעזור למוח ולגוף להרגיש בטוחים יותר מחדש.