היועץ הלשוני שלא חושש להודות: 'כתלמיד שנאתי לשון, הרגשתי שהשיעורים הם בזבוז זמן'"

מדוע במגילת רות מדברים אל נקבה כאל זכר, ואיך מחקר הלשון יכול לסייע לנו בתיארוך כתיבת המגילה? מה ההבדל בין כדור, גלולה, כמוסה, טבליה וקפלייה, ולמה דלקת מפרקים ולא דלקת פרקים? אם השאלות האלו, ועוד שאלות בסגנון זה, מציתות בכם את יצר הסקרנות, כנראה שאתם אוהבים את השפה העברית.

"אין ספק שהשפה שלנו היא שפה יפה, וככל שמעמיקים בה מגלים עוד ועוד רבדים מרתקים", אומר ירעם נתניהו, יועץ הלשון של ערוץ 14, מרצה ללשון ובעל האתר 'לשוניאדה'. נתניהו גם מגיש את ההסכתים 'קולולושה' על הלשון העברית, 'ברוח הרמב"ם' העוסק בפילוסופיה יהודית וביהדות, ואת 'דיבור המתחיל'.

הוא מצליח להפתיע: "כתלמיד דווקא שנאתי לשון, לא נכנסתי לשיעורים והרגשתי שהעיסוק בתחום הוא בזבוז זמן. כיום אני מבין שהתחושה שלי הייתה שהמורה מנסה 'לתפוס' אותי, להעיר לי למה אני לא מדבר נכון, ולעשות נו-נו-נו גדול. כיום המטרה שלי היא להוכיח בדיוק את ההיפך – לא להעיר, אלא לעסוק בעושר, ביופי, בהקשר בין המילים, בגלגולי המילים ובביטויים הקיימים בעברית. הסיפוק הגדול ביותר שלי הוא לשמוע תגובות כמו 'איזו שפה חכמה יש לנו!' ולראות חיוך של הנאה. למשל, כשמבינים שמילים כמו 'מסקנה' ו'מסוק' קשורות זו לזו, שכן כפי שהמסוק נוסק למעלה, כך המסקנה עולה מהדברים. אלו המסרים שאני משתדל להעביר".

ירעם נתניהו

עברית, שפה, לשון

אם כל כך שנאת את התחום, איך קרה שהתחלת לעסוק בו?

"זה קרה בשנות העשרים לחיי, בעקבות כך שלמדתי פרסום ועבדתי כקופירייטר – רעיונאי, אחראי על כתיבת טקסטים", משיב נתניהו. "מהר מאוד מצאתי את עצמי נתקע, כשאין לי מושג איך כותבים את המילה 'הייתה' – האם יש להכפיל את האות י' או לא, האם במילה 'אמא' יש צורך בתוספת י', ומה עם 'צהריים' – האם יש לכתוב בכתיב מלא או חסר? התלבטתי המון, וכדי להבין את הנושא לעומקו קניתי חוברת עם כללי כתיב ופיסוק, שלא הבנתי מהם מילה. לבסוף החלטתי ללמוד קורס לשון ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, ולראשונה בחיי נדהמתי: איזה דבר יפה יש כאן!. פתאום התוודעתי לכך שעולם הלשון אינו רק שורשים, בניינים ונזיפות של המורה. יש כאן עולם לשוני מדהים שאפשר לחקור אותו בלי הפסקה, ובעיקר ליהנות ממנו.

"החלטתי להתמחות בזה כמקצוע, והתגובות שקיבלתי לא היו מעודדות במיוחד. אנשים רבים שאלו אותי: 'מה תעשה עם זה? אין עבודה בתחום!'. אבל לא הקשבתי, כי מבחינתי זו הייתה הגשמת חלום. אמרתי לעצמי ש'במקרה הגרוע אהיה מורה ללשון'. אבל השאיפה האמיתית הייתה להיות יועץ לשון בתקשורת. שם בעיקר ראיתי את עצמי".

נתניהו למד תואר ראשון ושני בלשון והוראת לשון, ובמקביל פרסם טורים בעיתונות. מבחינתו, הזינוק הגדול ביותר אירע כאשר מונה ליועץ לתוכניות של הטלוויזיה החינוכית, כשהוא תופס את מקומו של יועץ הלשון האגדי נתן נחמיאס. "גדלתי על שמו", הוא אומר, "הרגשתי שאני נכנס לנעליים גדולות מאוד". משם הוא התגלגל לעבוד במט"ח, עסק בפיתוח ספרי לימוד ושיעורים לבתי ספר, ובעוד עבודות מגוונות, עד לימים אלו, בהם הוא עובד כיועץ לשון בערוץ 14.

לראשונה בחיי נדהמתי: איזה דבר יפה יש כאן

מהי עבודתו של יועץ לשון?

"בנוסף לכך שאני אחראי על הגהת הכיתוב ש'רץ' על המרקע, אני מבקש מהכתבים להקריא לי את הכתבות שהם עומדים לשדר, כאשר לא פעם מתעוררים בינינו דיונים מעניינים. כך, למשל, אחד הכתבים הכניס בכתבתו פעם את הביטוי 'הָא וְתוּ לָא', שמשמעותו בעברית מדוברת 'זה הכל, ואין מה להוסיף'. הוא הגה את ה'לא' בחולם, כמו המילה 'לא' בעברית, שזו אכן המשמעות. כאן התפתח בינינו דיון מעניין, כי אם הוא יהגה זאת בקמץ, כפי שאכן יש לעשות לפי המקור הארמי, זה עלול לשנות לגמרי את משמעות המשפט, ואף להפוך אותו. בסופו של דבר החלפנו את הביטוי למשהו אחר, מתוך הבנה שהחוכמה היא לעקוף את הבעיה, ולא להיתפס אליה.

"במקרה אחר ליוויתי תוכנית למתמטיקה בה הופיע מורה שהכין נערים לבגרויות, בשיעורים שנמסרו מרחוק. הוא לימד את הנושא של חזקות ומשוואות, וביקשתי ממנו להגות זאת נכון: 'חֲזָקוֹת'. המורה התלונן על כך שתלמידיו גם ככה מתקשים בחשבון, ואם הוא יגיד חֲזָקוֹת הם יפרשו זאת כמו תואר של המילה 'חזק' שמופנה לנקבות, כלומר 'נשים חזקות'. גם כאן התלבטנו – הרי זוהי תוכנית חינוכית, ואם אנחנו לא נקפיד להגות כנדרש, מי יעשה זאת במקומנו? אך גם הבנתי את המורה שאינו רוצה לבלבל את התלמידים. לבסוף הגענו לפשרה – המורה הקדים ואמר: 'על פי התקן יש לומר חֲזָקוֹת, אך אנו מבינים את הצרכים שלכם, ולכן נגיד: 'חֶזְקוֹת'". 

אני לא רואה בעיה בטעויות

"הכניעה" של האקדמיה

אי אפשר שלא לשאול על השם המיוחד שאתה נושא. האם יש לו מקור לשוני מעניין?

"כשנולדתי אבא שלי נתקל בפועל 'ירעם' בתנ"ך והפך אותו לשמי הפרטי. במשך שנים הייתי ה'ירעם' היחיד בארץ, עד שלפני כמה שנים נולד תינוק והוענק לו שם זהה. מיהרתי ליצור קשר עם אמו כדי לברר מי מתחרה איתי. כששאלתי אותה 'מאיפה שמעת על השם הזה?', היא השיבה: 'שמעתי עליך פעם, רק שלא שיערתי שאתה היחיד בארץ שנושא את השם'. לבסוף נפגשתי עם ירעם הקטן, ילד בלונדיני מתוק, שקצת חשש מפניי. אבל הוא היה נחמד.

"לגבי שם המשפחה 'נתניהו' - זהו עברות של השם 'עטיה' שמשמעותו בערבית היא משורש נ.ת.ן. עברנו לשם הזה עוד לפני שידענו כמה קדנציות יכהן ראש הממשלה הנוכחי. כשאני מציג את עצמי, אני לעיתים מספר שקוראים לי ירעם נתניהו ומוסיף ששם אמי הוא שרה... לאנשים לוקח רגע לקלוט, כי כמובן שאין שום קשר בינה לבין שרה נתניהו. ואגב, אמי לא עברתה את שם המשפחה".

ככלל, מפריע לך שאנשים שוגים ושיש להם טעויות לשון?

"אני לא רואה בעיה בטעויות", הוא מפתיע. "כי כשאתה רואה הגדה של פסח מכוסה באבק אתה מבין שלא השתמשו בה, אך אם יש עליה כתמי יין והדפים מקומטים, אתה מבין שנעשה בה שימוש רב. כך אנו רוצים שיהיה עם השפה שלנו – היא לא מוצג מוזיאוני, אלא מוצר שמשתמשים בו יום-יום, והיא דבר חי, משתנה ומתפתח. כאשר נוצרים עם השנים שינויי שפה כמו שגיאות וחריגת תקן, זה עדות לכך שהשפה חיה, כי אין בעולם שפה שלא משתנה.

"כמובן שיחד עם זה, קיים קושי בכך שאוצר המילים מידלדל, צורות לשוניות יפות נעלמות, ואנשים מכירים פחות את העושר הלשוני. זה בדיוק כמו שכאשר הילד שלך מתבגר זה כואב לך, אך ברור שאתה לא רוצה שהוא יישאר ילד, ושמח בכך שהוא גדל".

החלטתי להתמחות בזה כמקצוע, והתגובות שקיבלתי לא היו מעודדות במיוחד

מי שמעיין בתנ"ך רואה שהעברית שם קצת שונה מזו שאנו מדברים כיום. מהי העברית האמיתית?

"זו שאלה מהותית מאוד. במשך שנים השעינו את השפה העברית שלנו על לשון המקרא, והתעלמו מהאופן בו דוברי העברית מתבטאים כיום. הטענה הייתה ש'השפה המקראית היא השפה האמיתית, ועליה אנו מתבססים'. כך, למשל, אם במקרא כתוב קַן צִפּוֹר, גם אנחנו נדרשנו להגות זאת כך; או אם המילה 'חדר' מנוקדת במקום היחיד בו היא מופיעה בתנ"ך, בשיר השירים, 'חדר הורתי', בסגול-סגול – התבקשנו גם אנחנו להגות זאת כ'חֶדֶר', למרות שמדובר בסמיכות. האקדמיה הכריעה שיש משקל רב לאופן בו הוגי העברית משתמשים במילים כיום, ומכיוון שרוב דוברי העברית כיום הם ילידים, יש גישה שאומרת: 'דובר ילידי אינו טועה'. לכן יש לומר זאת לפי כללי הדקדוק העדכניים, אך מי שנצמד למילים שמופיעות בתנ"ך – לא נחשב לטועה".

נתניהו מדגיש כי הנושא עמוק עוד יותר, כי "יש מגוון מסורות ועדות, ובכל אחת קוראים את הניקוד באופן קצת אחר. כך למשל יש כאלו שקוראים 'סתם את הגּוֹלֵל' ויש שהוגים זאת 'סתם את ה'גוּלַל', או שבמסורת האשכנזית הוגים את שם העיר 'לוד' עם שורוק, בזמן שבמקרא היא מנוקדת בחולם. גם במקרים כאלו נותנת האקדמיה את המלצותיה לפי הדקדוק העדכני, אך מתירה להגות לפי כל המסורות, כי אי אפשר להתעלם מכך".

אלו שקוראים בתורה, בדרך כלל שמים לב לניקוד יותר מאנשים רגיליo

לעמוד על המשמר

האם לדעתך המגזר הדתי שומר טוב יותר על העברית, בזכות ההיכרות עם עולם התלמוד והתפילות?

"אוהבים לטעון שלומדי התורה מתעסקים יותר עם השפה העברית, והודות לכך הם מכירים אותה טוב יותר. אולי זה נכון לגבי ציטוטים מהמקרא, שבאמת ידועים ומוכרים להם, אך מבחינת תקן הלשון אני לא בטוח שיש להם יתרון על פני מי שאינם נמנים על המגזר. להוציא כמובן את אלו שקוראים בתורה, שבדרך כלל שמים לב לניקוד יותר מאנשים רגילים".

ומה דעתך על המילים הרבות שאנו שואלים מהאנגלית, כחלק מעולם מתקדם של  AI ושל אנגלית שמשתלטת על ההייטק? האם ייתכן שיבוא יום בו העברית תהיה בסכנת הכחדה?

"אני חושב שהעברית שלנו מספיק איתנה, ולא נראה לי שנשקף לה איום אמיתי", מרגיע נתניהו. "נכון שהשילוט בארץ מבוסס לא מעט על אנגלית, וגם עולם הרשתות צומח באנגלית, אך עדיין רוב השיח בארץ מתנהל בעברית ואחוז המילים הלועזיות הוא זניח. גם התחביר שלנו מבוסס על עברית, כך שהכחדה בוודאי לא תהיה. כל זה לא סותר את העובדה שמוכרחים לעמוד על המשמר, לא לאמץ יותר מדי מילים לועזיות ולא להגזים. באופן אישי מפריע לי ששלטי החנויות כתובים לעיתים אך ורק באנגלית – זה לא משקף סכנה לשפה, אך פוגע בגאווה הלאומית שלנו".

לסיום, אם היית צריך לבחור מילה אחת מהמקורות שמגדירה בצורה המדויקת ביותר את עם ישראל של 2026 – מה היא הייתה?

נתניהו מודה שהוא מתלבט בין כמה מילים, ולבסוף מכריע: "המילה 'עיקש'. אני נתלה כאן באילן גבוה, שכן המילה הזו מגיעה משירת האזינו: 'דור עיקש ופתלתול'. לעיתים אנו משתמשים במילה 'עיקש' בקונוטציה השלילית שלה, אך לדעתי יש משהו נהדר בעקשנות הזו.

"אנשים שואלים אותי: 'מי אמר שמעמד הר סיני היה, ושאתם לא המצאתם אותו? תן הוכחה!'. אני משיב על כך בצורה הישירה ביותר: עם ישראל הוא העם האחרון בעולם שכאשר מישהו יכתוב משהו הוא ילך ויקבל אותו כמובן מאליו. זהו עם שחוקר ודורש, שואל וחופר. הוויכוחים בתוך העם קיימים כל הזמן, ואתם באמת מאמינים שמתוך כל העמים הוא יקבל את האגדה שמישהו המציא את הר סיני? אין סיכוי. העיקשות של העם היא לדעתי הראיה האמיתית ביותר לקיום ההיסטורי שלנו".