למה זכה המדבר על כך שקיבל את בני ישראל בתוכו למסעותיהם?

באחת מההרצאות שהעברתי בחודש האחרון, נשאלתי מה הסוף.

הרחבתי להסביר על אנטישמיות. על בואה יחד עם התורה, ואין אומתנו אומה אלא בתורתה, וכשירדה תורה לעולם ירדה שנאה, שהיא בגדר הלכה, לא משנה מה היהודי עושה ויעשה – ישנאו אותו.

לפני ההשכלה שנאו אותנו כי היינו מתבדלים. הצרפתים והגרמנים שנאו את יהודי מערב אירופה המתבוללים, דווקא משום שניסו להתערות בחברה הכללית. הקומוניסטים החליטו שאנחנו קפיטליסטים, והגרמנים טענו בלהט שאנחנו קומוניסטים ומפיצי מחלות. היום שונאים אותנו על שאנחנו כובשים ומגנים על עצמנו מפני אלו שמנסים לחסל אותנו...

לתופעת האנטישמיות אין אח ורע בתולדות העמים. אין תופעות אנטי-סיניות, אנטי-יפניות, אנטי- אנגליות וכדומה. אין אומה בעולם שנאלצה להתמודד מול שנאה עמוקה כל כך, המלווה את העם אלפי שנים.

אך דווקא אנחנו כה שונים מאומות העולם. אנחנו מתעדנים בזכות התורה. הם, אומות העולם, דבקים בעולם, בחומר ובגשמיות; ואנחנו דבקים ברוח ובמידות טובות ונעלות.

עם תחילת חומש במדבר, שוב נשאלת השאלה על שנות סבל. האם עם ישראל קיבל שכר על שנות הליכה במדבר של ניסיונות בדרך רצופה מהמורות?

כן! "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותייך לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה".

שאלתי: והמדבר עצמו, קיבל שכר?

נזעק הקהל: מדוע שיקבל? להפך, הוא זכה שעם ישראל יהיה אצלו ויקבל את התורה.

נכון, כך גם אני חשבתי, השבתי. אך גיליתי שהמדרש (במדבר רבה, כ"ג ד') כותב: למה זכו להיכתב בתורה כל המסעות שהיו עם ישראל במדבר? על שקיבלו את ישראל.

ולא רק לזה זכה המדבר. מוסיף המדרש, וזה לשונו: "ועתיד הקדוש ברוך הוא ליתן שכרן, דכתיב 'יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת פרח תפרח ותגל ערבה...'. ומה מדבר על שקיבל ישראל כך, המקבל תלמידי חכמים לתוך ביתו על אחת כמה וכמה".

למדים אנו שהמדבר זכה גם שיכתבו בתורה את המסעות שהיו לעם במדבר, וגם הוא עוד יפרח ויהיה צבעוני, בזכות זה.

כל זה כי הוא אירח את ישראל, ולא עשה כלום! לומד מכך המדרש מוסר השכל, מי שיארח תלמיד חכם – על אחת כמה וכמה...

ובימים שבהם אנו לפני העלייה להר, חג השבועות, הבה ונייקר את מי שהוא עצמו מתייגע על לימוד התורה, ומי שהוא עצמו תלמיד חכם. הבה ונייקר כל התאמצות ויגיעה בתורה.

רבי חיים שמואלביץ', ראש ישיבת מיר, היה בעל רגש רב. לאחר מלחמת השחרור, ולקראת בוקר של חג השבועות, ראה שאחד מתלמידיו הקרובים איננו.

למחרת, כשפגשו שאלו ר' חיים היכן היה, השיב: "הלכתי להתפלל בכותל המערבי". מדוע? "כי רציתי להתרגש יותר, ולזכות לעלות ברגל לכותל...".

פתח ר' חיים את הסידור והראה לו בסליחות שאומרים: "הָעִיר הַקֹּדֶשׁ וְהַמְּחוֹזוֹת, הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזּוֹת, וְכָל־ מַחֲמַדֶּיהָ טְבוּעוֹת וּגְנוּזוֹת, וְאֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת".

בזמן הגלות, הדבר היחיד שנשאר לנו הוא רק התורה הזאת. הכל דומה למקור, אך אינו המקור. הדבר היחיד שנותר כמקור הוא התורה הקדושה. אל לך לחפש ריגושים. את הריגוש תחפש בתורה הקדושה.

ננצל את ימים האחרונים שנותרו לפני חג השבועות, ונייקר כל מילה של גמרא. כל סברה. כל התגברות ויגיעה, וודאי ה' יזכור לנו את זה, ויתגמל אותנו – ובגדול.

בימים אלו נרבה לייקר את ילדינו שזוכים ללמוד תורה. נייקר כל סברה ונרומם טפחיים כל אברך ותלמיד חכם, והיה זה שכרנו.

שנזכה לקבל את התורה ולקיימה בשמחה כל ימינו.

חג השבועות מפיק מידי שנה מראות מעוררות התפעלות והשתאות.

ניכנס להיכלי התורה ונראה נחת, זה בגמרתו וזה בתיקונו, נתעלה באווירה הבלתי רגילה המעוררת התחדשות נפלאה, השטייגען והשמחה ייחד עם בקשה מאת אוהב עמו ישראל בעת תפילת אהבה רבה עם שחר, שנזכה ללמוד וללמד להבין ולהשכיל את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, ושלא תמוש התורה מפינו ומפי זרעינו מעתה ועד עולם.

שנזכה לכל השפע, בעזרת השם.

הרב חנניה מנס מרצה, מנחה הורים ומטפל רגשי מומחה בהתמכרויות לטכנולוגיה. n3201525@gmail.com