הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא קשירה ותיקון ציצית

טלית שהותרו קשרי ציציותיה (סימן י"א סעיף י"ד)

טלית קטן או טלית גדול שהותרו חלק מקשרי ציציותיה, האם היא כשרה?

תשובה

לכתחילה יש לחזק את הקשרים, אך בשבת או בשעת הדחק כשאינו יכול לעשות זאת, אם נשארו בציצית שני קשרים ושלוש כריכות – הטלית כשרה מן התורה, ואף חכמים לא פסלו אותה בדיעבד. ואף מי שאין לו פנאי לקשור את חוטי הציצית לגמרי, כגון בער"ש עם חשכה וכדו', יעשה שני קשרים ושלוש כריכות (באופן שנשארו שני קשרים ושלוש כריכות, הטלית כשרה מן התורה, ואף מדברי חכמים אינה פסולה בדיעבד. ורק לכתחילה נהגו לעשות חמשה קשרים, רמז לחמשת חומשי תורה, וכפילת הקשרים רמז לעשר ספירות. ונוהגים לעשות בין הקשרים מנין מסוים של כריכות רמז לכמה דברים.

וכן לגבי הכריכות, אף שבגמרא במנחות (לט ע"א) אמרו שלא לפחות משבע כריכות ושלא להוסיף על שלוש עשרה, כתבו הראשונים שזהו לכתחילה מדרבנן, אבל מן התורה יצא בשלוש כריכות, וכן הדין אף מדרבנן בדיעבד.

נמצא מעתה שמי שניתרו קשרי ציציותיו, אף שלכתחילה צריך לחזק את הקשרים כדי שיהיה לו בסך הכל חמשה קשרים כפי שנהגו, מכל מקום אין זה מעכב את קיום המצווה והברכה.

וכן כתב הבית יוסף (סי' יא) בשם מהר"י אבוהב שהקשרים בציצית אינם מעכבים, אלא הם נצרכים רק לכתחילה, אך בדיעבד מי שאין לו פנאי לכך, כגון בערב שבת עם חשכה וכיוצא בזה, יעשה שני קשרים ושלוש כריכות.

ובפרי מגדים (סי' יא מש"ז ס"ק יד) כתב עוד שבערב שבת שאין לו פנאי לקשור את הציצית, יכול לכרוך תחילה שלוש כריכות, ולקשור אחריהם שני קשרים, ואין צריך לקשור שני קשרים תחילה סמוך לכנף).

קשירת ציציות על ידי אשה (סימן י"ד סעיף א')

האם מותר לאשה לקשור את חוטי הציצית עבור ילדיה בגילאי חמש ושש?

תשובה

רשאית לקשור ציציות עבורם, אך תקפיד לומר "לשם מצוות ציצית". ולקשור ציצית עבור גדולים, יש מחמירים לכתחילה להצריך אנשים דווקא (בגמרא במסכת מנחות (מב ע"א) אמרו: "אמר רב יהודה אמר רב: מנין לציצית בגוי שהיא פסולה, שנאמר: 'דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית', בני ישראל יעשו ציצית ולא הגוים".

ונחלקו הראשונים האם אף נשים פסולות לעשות ציצית,כדלהלן:

התוספות (שם ד"ה מנין; גיטין מה: ד"ה כל) והרא"ש (הלכות קטנות – ציצית סי' יג; גיטין פ"ד סי' מו) נקטו שדווקא גוי פסול לכך, שנאמר: "בני ישראל", אך אשה כשרה. וכן פסק הסמ"ג (עשין כו קט:). וכן מובא בהגהות מיימוניות (ציצית פ"א אות ט) בשם רבינו יהודה ור"י שנשים יכולות לעשות ציצית, שלא מיעטה הגמרא אלא גוי, וכן הורה רבינו יהודה לאשתו.

מאידך, המרדכי (הלכות קטנות – סי' תתקמט) כתב בשם יש מפרשים שנשים פסולות לקשור ציצית, כמו שפסולות לתפילין, שם דרשו חכמים: "כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה". וכן כתב ההגהות מיימוניות (ציצית פ"א אות ט) בשם מהר"ם שאין לנשים לעשות ציצית, משום שנאמר "בני ישראל". וכן כתבו התוספות (גיטין שם) בשם רבינו תם שכל מצווה שאין האשה חייבת בה, כגון לולב וציצית – אינה יכולה לעשות.

להלכה כתב הבית יוסף (סי' יד) שהעולם נוהגים כדברי המכשירים, שהם הרוב, ועוד כי טעם נכון יש להם. וכן פסק בשולחן ערוך (שם ס"א), וזו לשונו: "והאישה כשרה לעשותן". והרמ"א כתב: "ויש מחמירים להצריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחילה".

ומכל מקום, בנידון דידן, שהאישה קושרת לילדיה הקטנים, יש להתיר לכתחילה, אך תקפיד לומר "לשם מצוות ציצית" בשעת הקשירה).

קשירת ציציות על ידי קטן (סימן י"ד סעיף א') 

האם ילד קטן, פחות מגיל שלש עשרה, רשאי לקשור את חוטי הציצית?

תשובה

לכתחילה אין לתת לקטן לקשור את חוטי הציצית, אך בדיעבד, אם גדול עמד על גביו ולמדו לעשות לשמה – הציצית כשרה. וקשירת חוטי ציצית של ילד קטן, רשאי לקשור אף לכתחילה אם הגיע לחינוך, ובתנאי שיעשה זאת לשמה (מחלוקת הראשונים אם קטן כשר לקשור ציצית: כאמור, בגמרא במסכת מנחות (מב ע"א) אמרו: "מניין לציצית בגוי שהיא פסולה, שנאמר: 'דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית' – בני ישראל יעשו ציצית ולא הגויים יעשו". ונחלקו הראשונים האם מפסוק זה יש ללמוד שאף אשה פסולה לעשות ציצית, כפי שביארנו לעיל (תשובה ו)

והנה, המגן אברהם (שם ס"ק ג) דן האם קשירת ציצית ע"י קטן כשרה, וכתב: "ונראה לי דקטן דינו כאשה". ולפי זה כשם שאשה לא תעשה ציצית לכתחילה [כהכרעת הרמ"א הנזכרת לעיל], כך הקטן לא יעשה ציצית. וכן העתיקו דבריו השולחן ערוך הרב (סי' יד סע' ב), החיי אדם (ח"א כלל יד ס"ל) והבן איש חי (שנה ראשונה, לך לך, ב).

וכן כתב הכף החיים (שם ס"ק ז), שלפי מה שאנו שחוששים לכתחילה לרבינו תם, כמו שכתב הרמ"א, אין להניח לקטן לעשות הציצית אפילו גדול עומד על גבו, עד שיהיה בן שלוש עשרה שנים ויביא שתי שערות בבירור, ולא כמו שכתב בפתחי עולם (שם ס"ק ג).

ואולם, הארצות החיים (סי' יד המאיר לארץ ס"ק ד) נקט להלכה שאין להשוות קטן לאשה, ודווקא אשה לא תעשה לכתחילה ציצית, משום שהיא מתמעטת מ"בני ישראל" ולא בנות ישראל, אך קטן רשאי לקשור ציצית אף לכתחילה כאשר גדול עומד על גבו ומלמדו לעשות זאת לשמה.

ומרן הגרע"י זצ"ל בספרו הליכות עולם (ח"א לך לך, א, עמ' ט) העלה להלכה להחמיר לכתחילה שקטן לא יעשה הציצית, על פי מה שכתב בשו"ת כתב סופר (או"ח סי' א) שכבר הורה זקן, המגן אברהם והאליה רבה, להחמיר. עוד כתב שיש לומר שלא יעשה הקטן לכתחילה ציצית פן יטעו להכשירו גם לכתוב ספרי תורה תפילין ומזוזות. אולם בדיעבד אם הקטן עשה ציצית, והיה גדול עומד על גביו שמלמדו לעשות לשמה – הציצית כשרה כדין ציצית שקשרה אשה.

וקטן לעצמו, רשאי לעשות ציצית לכתחילה לדברי הכל, אם הגיע לחינוך, כמו שכתב הבאור הלכה (סי' יד ס"א ד"ה להצריך) שהיות והוא מחויב מדרבנן במצות ציצית, מיקרי בר לבישה להוציא את עצמו בציציותיו).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.