לקחו ספר מהספריה - הנכד החזיר כעבור 120 שנה

ספריות ציבוריות צצו בשנות התשעים כפטריות אחרי הגשם. הן אפשרו לכל אדם לשאול ספרים ללא כסף, או תמורת עלות סמלית, אלא שלעיתים הקוראים נקשרים לספר או פשוט שוכחים ממנו, עד שהוא חוזר למדפים רק אחרי כמה דורות. מספר אירועים חריגים, שנחשפו לאחרונה בתקשורת האמריקאית, מגלים כי חלק מהספרים חזרו למדף כעבור כמאה שנה.

אחד המקרים התרחש בניו ג'רזי, כשסינתיה דלהאי החזירה לספרייה עותק של מחזה מאת שייקספיר. הספר הושאל על ידי סבתה המנוחה בשנת 1923 והוחזר באיחור של 101 שנים. מקרה דומה נרשם בקולורדו, שם הוחזר הספר "אייבנהו" באיחור של 105 שנים. לו היו גובים את הקנס על איחור בהחזרת הספר לפי התעריף המקורי של שנת 1919, הסכום היה עומד על 760 דולר. למזלה של המשפחה, הספרייה ביטלה בשנת 2020 את הקנסות על איחורים.

בפנסילבניה הופתעו עובדי ספרייה למצוא עותק משומש של ספר שהושאל בשנת 1904. לפי חישובם, הספר נעדר במשך 43,641 ימים. הקנס הנוכחי על האיחור היה אמור להגיע לסכום עתק של כמעט 11,000 דולר, אך הנהלת המקום ציינה בבדיחות כי "מר שור, השואל המקורי, בר מזל מאוד שאנו מגבילים את הקנסות לעשרה דולרים בלבד".

שיאים של איחור נרשמו באוסטרליה ובמסצ'וסטס, שם הוחזרו ספרים אחרי 120 שנה. במקרה האוסטרלי, נכדו של תלמיד לשעבר החזיר ספר של צ'רלס דיקנס שהושאל בראשית המאה הקודמת. במסצ'וסטס, ספר בנושא חשמל שהושאל ב-1903 נשלח חזרה בדואר לאחר שהתגלה באוסף תרומות. הספרנים נדהמו לגלות שעל הספר לא הופיעה חותמת "נמחק מהמלאי", מה שאומר שמבחינה רשמית הוא עדיין נחשב לרכוש הספרייה במשך כל המאה שחלפה. הסיפורים הללו מזכירים לנו שגם אם עבר זמן רב, לעולם לא מאוחר מדי להחזיר אבידה לבעליה.