סוד תפילת הקדושה: 7 עובדות שחשוב לדעת על המעמד המרעיד עולמות

קדושה היא קטע תפילה הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה, ונחשב לאחד החלקים החשובים ביותר בתפילה היהודית. התפילה מיוסדת על פסוקים מתוך נבואת המרכבה של הנביאים ישעיהו ויחזקאל, המתארים את המלאכים המשבחים את ה'. תפילת הקדושה עושה הקבלה בין האופן שבו מקדשים המתפללים את ה' לאופן שעושים זאת המלאכים, היינו שהמתפללים והמלאכים מקדשים את ה' באופן דומה.

נוסח הקדושה - עדות המזרח

נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹֽעַם שִֽׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹֽדֶשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה, וְכֵן כָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: "וְקָרָא זֶה אֶל זָה וְאָמַר:

קָדוֹש, קָדוֹש, קָדוֹש ה' צְבָאוֹת, מְלֹא כׇל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". (ישעיהו ו, ג)

לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:

בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. (יחזקאל ג, יב)

וּבְדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר:

יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹקיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּ יָהּ.

במוסף:

כֶּֽתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלֹוקינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי (נ״א: הֲמֽוֹנֵי) מַֽעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי נ״א: קְבֽוּצֵי מַֽטָּה. יַֽחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּֽשׁוּ כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: "וְקָרָא זֶה אֶל זָה וְאָמַר:

קָדוֹש, קָדוֹש, קָדוֹש ה' צְבָאוֹת מְלֹא כׇל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". (ישעיהו ו, ג)

כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:

בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. (יחזקאל ג, יב)

מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִֽפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר בְּכׇל יוֹם תָּמִיד אוֹמְרִים פַּעֲמַֽיִם בְּאַהֲבָה:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹוקינוּ ה' אֶחָד. (דברים ו, ד)

הוּא אֱלֹוקינוּ הוּא אָבִֽינוּ. הוּא מַלְכֵּֽנוּ. הוּא מושִׁיעֵֽנוּ. הוּא יושִׁיעֵֽנוּ וְיִגְאָלֵֽנוּ שֵׁנִית. וְיַשְׁמִיעֵֽנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כׇּל חַי לֵאמֹר: הֵן גָּאַֽלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית "לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי ה' אֱלֹוקיכֶם" (במדבר טו, מא). וּבְדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר:

יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹוקיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּ יָהּ.

נוסח אשכנז

נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹֽעַם שִֽׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹֽדֶשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה, וְכֵן כָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: "וְקָרָא זֶה אֶל זָה וְאָמַר:

קָדוֹש, קָדוֹש, קָדוֹש ה' צְבָאוֹת מְלֹא כׇל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". (ישעיהו ו, ג)

לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:

בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. (יחזקאל ג, יב)

וּבְדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר:

יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹוקיךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּ יָהּ.

בשחרית של שבת מוסיפים:

מִמְּקומְךָ מַלְכֵּנוּ תופִיעַ. וְתִמְלוךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלךְ בְּצִיּון. בְּקָרוב בְּיָמֵינוּ לְעולָם וָעֶד תִּשְׁכּון. תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדור וָדור וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ. עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:

יִמְלךְ ה' לְעולָם. אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר. הַלְלוּיָהּ:

אתה קדוש וכו':

במוסף:

כֶּֽתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אלוקינו מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי (נ״א: הֲמֽוֹנֵי) מַֽעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי נ״א: קְבֽוּצֵי מַֽטָּה. יַֽחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּֽשׁוּ כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: "וְקָרָא זֶה אֶל זָה וְאָמַר:

קָדוֹש, קָדוֹש, קָדוֹש ה' צְבָאוֹת מְלֹא כׇל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". (ישעיהו ו, ג)

כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:

בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. (יחזקאל ג, יב)

מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִֽפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר בְּכׇל יוֹם תָּמִיד אוֹמְרִים פַּעֲמַֽיִם בְּאַהֲבָה:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹוקינוּ ה' אֶחָד. (דברים ו, ד)

הוּא אֱלֹהֵֽינוּ. הוּא אָבִֽינוּ. הוּא מַלְכֵּֽנוּ. הוּא מושִׁיעֵֽנוּ. הוּא יושִׁיעֵֽנוּ וְיִגְאָלֵֽנוּ שֵׁנִית. וְיַשְׁמִיעֵֽנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כׇּל חַי לֵאמֹר: הֵן גָּאַֽלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית "לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי ה' אֱלֹוקיכֶם"

וּבְדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹוקיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּ יָהּ.

הנה 7 דברים שלא ידעתם על קדושה:

1. חז"ל במסכת חולין הפליגו במעלת אמירת הקדושה על ידי כלל ישראל, המאפשרת את שירת מלאכי השרת במרומים: "חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום… ואין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה, עד שיאמרו ישראל למטה".

2.  בספר שבלי הלקט ובטור הביאו את דברי רבי ישמעאל בספר "היכלות" אודות גודל מעלת אמירת הקדושה, עליה כביכול אומר הקב"ה: "אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם, באותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב, ומחבקה ומנשקה ומזכיר זכותם וממהר גאולתם".

3. באמירת סדר קדושה מתקיימת מצות עשה מהתורה של "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כמובא בבן איש חי ובמשנה ברורה.

4. קדושה היא הכרזה על היותו של ה' מופרש ומובדל מאת כל בריותיו, ובלתי ניתן להשגה. ”קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָא-וֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". (ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ג').

5. הקדושה נאמרת בכל חזרת הש"ץ: שחרית ומנחה בכל יום, ובמוסף בשבת ומועד.

6. באמירת הקדושה נוהגים לעמוד ולהצמיד את העקבים על מנת להידמות למלאכים, עליהם נאמר ”וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה”. עיקר הקדושה הוא מה שאומרים 'קדוש קדוש קדוש' וגו'. ונוהגים להתרומם על קצות האצבעות כשאומר זאת (המנהיג ט"ז ע"ב), על פי הפסוק 'ובשתים יעופף' היינו שיגביה את גופו מעט על בהונות רגליו.

7. פירקוי בן באבוי (תלמידו של רב יהודאי גאון) מציין כי מקור המנהג להזכיר את הפסוק "שמע ישראל" בקדושה דווקא נובע ממנהג שנתקן בשעת השמד, עת גזרו השלטונות איסור על היהודים לומר קריאת שמע וכפתרון לגזרה נהגו להבליע את אמירת הפסוק במהלך קדושה. לטענתו, כיוון שנתבטלה גזירה זו שוב אין לומר את הפסוק. ברם, במקורות מאוחרים יותר מובא כי השאירו את אמירת הפסוק כזכר לנס שהתבטלה הגזירה, והוא הושאר דווקא בתפילת מוסף משום שבה אין קריאת שמע.

למה זוכה אדם שמקדש את שמו של השם יתברך בעולם? ואיך עושים זאת בפועל? הרב יגאל כהן בשיחה מיוחדת על המצווה הגדולה של קידוש השם: