הקדיש - לא מה שחשבתם: 10 עובדות על תפילת השבח שמרעידה עולמות

מעטות התפילות שזכו למעמד כה מרגש ומקודש במסורת היהודית כמו הקדיש. אף שרבים מזהים אותו באופן אוטומטי עם רגעי אבל ופרידה, הקדיש הוא בראש ובראשונה המנון של שבח וקילוס לבורא עולם, הצהרה מהדהדת על גדלות שמו בעולם שברא, ותפילה מעומק הלב ששמו הגדול יהיה מפואר בקרב כל העולמות. הבה נצלול יחד אל סוד כוחו של הקדיש, נכיר את סוגיו השונים, ונבין את גדלותו וחשיבותו.

נוסח הקדיש + ביאור:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ.
יתגדל ויתקדש שמו הגדול בעולם אשר ברא כרצונו.

וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ
וימליך מלכותו, ויצמיח ישועתו, ויקרב (יקדים) משיחו

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן
בחייכם ובימיכם ובחיי כל בית ישראל, במהרה ובזמן קרוב ואמרו אמן

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא
יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן
יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמו של הקדוש ברוך הוא מעל לכל הברכות, השירות, התשבחות והנחמות שאומרים בעולם, ואמרו אמן

נוסח עדות המזרח:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן

יהי שלום גדול מן השמיים, חיים, שובע, ישועה, נחמה, הצלה, רפואה, גאולה, סליחה, כפרה, רווח והצלה לנו ולכל ישראל, ואמרו אמן

נוסח אשכנז:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כְָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
יהי שלום גדול מן השמיים, וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן.

סוגי קדיש

קדיש לאחר לימוד תורה

הקדיש בעיקרו הוא שבח והודיה לה', ובפרט שבח אחר הלימוד, כעין ברכת התורה לאחריה.

"מכאן אמרו קרא אדם תורה נביאים וכתובים ויודע להשיב בהם - ישמרם בידו, וישבח ויברך ויגדל וירומם ויקדש לשמו של מי שאמר והיה העולם. שנה סדר אחר או שני סדרים ויודע בהם - ישמרם בידו, ויברך ויקדש לשמו של הקב"ה, ואצל מי ששונה הלכות" וכו' (אליהו רבא סוף פ"ה).

קדיש על המת

בסדר רב עמרם גאון מובא נוסח הקדיש שאומרים בבית הקברות אחר צידוק הדין:

"יתגדל יתקדש שמיה רבא בעלמא דהוא עתיד לחדתא ולאחאה מתייא ולבני קרתא דירושלים... יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים ושובע וישועה ונחמה והצלה לכל ישראל ואמרו אמן" (דף נ"ה ע"א).

ואפשר שמזה הסתעף המנהג לומר קדיש אחר אביו ואמו בשנה הראשונה, שהיה רגיל באשכנז אחר תקופת הגאונים, ונזכר בראשונה בספר אור זרוע לר"י מווינא, הכותב: "מנהגנו בארץ כנען (ארצות הסלאבים), וכן מנהג בני רינוס, לאחר שיאמרו 'אין כאלהינו' עומד היתום ואומר קדיש. אבל בצרפת ראיתי שאין מקפידים על כך מי שיאמר קדיש, אם נער יתום או נער שיש לו אב ואם". (ח"א דף י"א וח"ב סי' ו').

כשחנה מרון התחננה בחלום: "תגידו עליי קדיש", גילה הרב אורי זוהר פרט מזעזע:

חצי קדיש

חצי קדיש נאמר לרוב בין קטעים בתפילה כדי להבדיל ביניהם. למשל, חצי קדיש נאמר לפני תפילת שמונה עשרה במנחה ובערבית, בין פסוקי דזמרה לקריאת שמע וברכותיה, ובין תפילת שמונה עשרה לאשרי ובא לציון. חצי קדיש נאמר גם לאחר קריאת התורה. אצל האשכנזים נאמר חצי קדיש כדי להבדיל בין קריאת התורה ובין קריאת המפטיר ואצל הספרדים כדי להבדיל בין קריאה בכל ספר תורה כאשר קוראים במספר ספרי תורה.

חצי קדיש נאמר לרוב על ידי שליח הציבור. אולם ישנם המעבירים את חצי הקדיש שבסוף קריאת התורה לעולה לתורה ובעדות בהם אומרים בסוף התפילה חצי קדיש ולא קדיש יתום, ישנם המוסרים קדיש זה ליתום.

קדיש תתקבל

מכונה גם "קדיש שלם", והוא מכונה קדיש תתקבל בשל המילה הפותחת בקטע המייחד אותו. בקדיש תתקבל נוספות על עיקר הקדיש שלוש בקשות:

• לקבלת תפילות עם ישראל
• לחיים טובים לעם ישראל
• לשלום על ישראל

קדיש תתקבל נאמר פעם אחת בלבד בכל תפילה, לאחר תפילת העמידה, בגלל הבקשה לקבלת תפילות עם ישראל הכלולה בה. הוא נאמר גם לאחר אמירת סליחות כבקשה שיתקבלו הסליחות ברצון.

קדיש יתום

קדיש זה נאמר על ידי אדם אבל או על ידי אדם המציין את יום פטירתו של קרוב משפחה.

בקהילות האשכנזים היה נהוג שרק אדם אחד אומר את קדיש היתום, ובמקרה שמספר אנשים ביקשו לומר את הקדיש, היו מחלקים ביניהם את הקדישים בתורנות או בהגרלה. מנהג הספרדים, שהתפשט גם לרוב הקהילות האשכנזיות בארץ ישראל, הוא שמספר אנשים אומרים ביחד את הקדיש. ישנם בתי כנסת המבקשים מאומרי הקדיש להתקבץ ביחד במקום אחד כדי לומר את הקדיש זה ליד זה בקצב אחיד, אולם בבתי כנסת רבים אומרי הקדיש אומרים אותו כל אחד ממקומו בקצב משלו.

קדיש יתום נאמר לאחר שיר של יום ובסוף התפילה, לאחר אמירת פרק תהילים או לאחר עלינו לשבח.

קדיש דרבנן

מכונה גם "קדיש על ישראל" בשל המילה הפותחת בקטע המייחד אותו. קדיש זה נאמר בסיום לימוד תורה שבעל-פה, וכולל שלוש בקשות לאחר עיקר הקדיש. במקום הבקשות המופיעות בקדיש תתקבל לקבלת התפילה, בקדיש דרבנן מופיעות בקשות לברכה עבור לומדי התורה, חכמי התורה וכל תלמידיהם. בדומה לקדיש יהא שלמא, גם קדיש זה נאמר בקהילות רבות על ידי אבלים.

קדיש הגדול

קדיש הגדול נאמר בסיום מסכת ועל ידי יתומים בעת קבורת הנפטר.

מי חיבר את נוסח הקדיש?

נוסח החלק הראשון של "הקדיש" מ"יתגדל" עד "ואמרו אמן" נתקן על ידי אנשי כנסת הגדולה אחר שנתחלל שם ה' בחורבן בית המקדש, להתפלל שיתגדל ויתקדש שמו. הביטוי "שמו הגדול" מופיע בנאום ההכתרה של דוד בספר שמואל: "כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול". אל משפט זה נוספה הפתיחה "יתגדל ויתקדש" וכו', על פי הפסוק "והתגדלתי והתקדשתי" (יחזקאל לח, כג).

המשפט המרכזי בקדיש הוא ”יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא”, המבוסס על שני פסוקים: "יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם" (תהילים קיג, ב) ו"להוא שמה די אלקא מברך מן עלמא ועד עלמא" (דניאל ב, כ).

התרגום ירושלמי מייחס את אמירת "יהא שמיה רבה מבורך לעלם ולעלמי עלמיא' ליעקב אבינו, שאחר שחשש שמבניו יצא זרע פסול, ענו בניו "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", ענה יעקב ואמר: "יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין".

יתר הנוסחאות שנהגו העם לומר בקדיש נוסף בחתימת התלמוד ועד ימי רבנן סבוראי והגאונים.

מעלת אמירת הקדיש

על מעלת אמירת "יהא שמיה רבה" הובא במדרשים:

• "אמר רבי סימון: אימתי הקב"ה מתעלה בעולמו? בשעה שישראל נאספים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ונותנין שבח וקילוס לפני בוראן".
• "רבי ישמעאל אומר: בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם, ואחר-כך עונין: 'אמן יהא שמיה רבא מבורך', באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת: 'בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי, כמה הן משבחין אותי'".
• חז"ל אומרים כי "כל העונה 'אמן יהא שמה רבא מברך' בכל כוחו (במלוא הכוונה שלו) – קורעים לו גזר דינו" (שבת קי"ט ע"ב).
• חכמי ישראל והמקובלים פירשו רמזים במניין המילים והאותיות בנוסח הקדיש:
• בקדיש יש 15 שבחים: יתגדל, ויתקדש, וימליך, יתברך, וישתבח, ויתפאר, ויתרומם, ויתנשא, ויתהדר, ויתעלה, ויתהלל, ברכתא, ושירתא, תושבחתא, ונחמתא - כנגד 15 "שיר המעלות" שאמר דוד. וכן בתפילות "ישתבח" ו"אמת ויציב" ישנם 15 שבחים (ראב"ן ס" י"ב)
• הגאונים מונים רק עשרה שבחים: יתגדל, ויתקדש, ויתברך, וישתבח, ויתפאר, ויתרומם, ויתנשא, ויתהדר, ויתעלה ויתהלל - כנגד "עשרה מאמרות" בהן נברא העולם. ולכן אין אומרים קדיש פחות מעשרה (לקוטי הפרדס עניין קדיש).
• הציבור עונה: "יהא שמיה רבא מברך, לעלם ולעלמי עלמיא". שהן 7 תיבות ו-28 אותיות, כמניין המילים והאותיות בפסוק הראשון של התורה: "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ". על סמך זה אמרו שהעונה יהא שמיה רבא וכו' כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית.

מדוע הקדיש נאמר בארמית?

בעל מחזור ויטרי כתב, כי הסיבה היא כדי שלא יבינו המלאכים ויתקנאו בנו (יש שרצו לפרש כי על פי המסורת מלאכים המעלים את נוסח התפילה "לשמיים" בודקים את קדושתו של המתפלל. אם המתפלל אינו מספיק הגון במעשיו ("טובל ושרץ בידו") אז המלאכים יחסמו את שערי התפילה בפני אותו חוטא. כל זה אם המתפלל שח בכל שפה שאינה ארמית. המלאכים אינם מבינים "ארמית" ולכן אינם יכולים לחסום דברי תפילה וקדושה הנאמרים בשפה הארמית. משום כך אף קבעו לומר קטעים בתפילה דווקא בשפה הארמית כמו תפילת "בריך שמיה" – לפני הוצאת ספר התורה, והקדיש על סוגיו השונים).

בתוספות כתבו כי מקורה בעממיותו של ה"קדיש", שנתקן לאמרו בשפה שהייתה שפת העם בתקופת התלמוד - היא השפה הארמית, כמו תפילות אחרות שנשתמרו בשפת העם בשל היותן נחלת הכלל.

הקדיש, על כל סוגיו וגווניו, הוא החוט המקשר בין דורות של יהודים, בין הלימוד לתפילה, ובין השבר לנחמה. דרך 15 המילים של השבח והקילוס, אנו מזכירים לעצמנו ולעולם כולו כי גם ברגעי הסתר פנים או בסיומו של לימוד מעמיק, שמו של הקדוש ברוך הוא הולך ומתגדל. כוחו של הקדיש טמון ביכולתו לאחד את הקהל סביב עניית "אמן יהא שמיה רבא" - ענייה שחז"ל ייחסו לה כוח לקרוע גזרי דין.

הרב זמיר כהן ב-2 דקות נפלאות על הסגולה הטובה ביותר לביטול גזירות: