שוב לא הזמינו אותה? שוב הוא יושב לבד בהפסקה? כל מה שרציתם לדעת על דחייה חברתית

להיבחר אחרון לקבוצה, לאכול ארוחת עשר לבד בספסל או להעביר את אחר הצהריים בבית כשאחרים משחקים בחוץ. אף אחד אינו אוהב להרגיש דחוי. נראה שדחייה חברתית היא תופעה שקיימת מאז ומעולם, אך ללא ספק התגברה בשנים האחרונות עם התפתחות הטכנולוגיה.

בשני העשורים האחרונים התקיימו לא מעט מחקרים שעסקו בתופעת הדחייה החברתית וכיצד היא עלולה לפגוע באיכות חיינו, גם בילדות וגם בבגרות. למעשה, דחייה חברתית, או להבדיל - קבלה חברתית, יכולה להשפיע על כל דבר שאנו עושים בחיים. אם כן, מהי דחייה חברתית, כיצד נדע אם ילדינו סובלים ממנה ואיך נוכל לעזור להם להתמודד עם המצב?

מהי דחייה חברתית?

דחייה חברתית מוגדרת כמצב בו האדם מודר בכוונה ממערכת יחסים או מאינטראקציה חברתית. האדם יכול להידחות על ידי יחיד או קבוצה, באופן פעיל (דיבור לשון הרע, לעג והקנטה), או באופן סביל (התעלמות מכוונת, "שתיקה כעונש" או פשוט אי-הזמנה).

כבני אדם, הצורך בשייכות טבוע בנו מיום לידתנו, אך עלינו להכיר בכך שדחייה היא חלק בלתי נמנע מהחיים; לא תמיד נזכה להערכה מכל הסובבים אותנו ולא כל אישיות תמצא חן בעיני כולם. יחד עם זאת, כאשר הדחייה הופכת לדפוס קבוע ומתמשך, בפרט כשהיא מובלת על ידי קבוצה גדולה, היא עלולה להוביל למצוקה רגשית עמוקה, בדידות, פגיעה בביטחון העצמי ואף לתגובות של תוקפנות.

חוקרים מצאו עדות מפתיעה שכאב הנגרם על ידי דחייה אינו שונה מכאב הנגרם על ידי פציעה פיזית. לדחייה יש השלכות משמעותיות על נפש וגוף האדם, והיא פוגעת ברגש, בקוגניציה ובבריאות הפיזית, הן ברמת הפרט והן ברמה החברתית.

בעולם המערבי תועדו לא מעט מקרים בהם חוסר במענה רגשי ונידוי חברתי קיצוני הובילו להתפרצויות של אלימות קשה ותוקפנות כלפי הסביבה. כלומר, אדם אשר מתמודד עם דחייה חברתית במשך זמן רב, יכול להפוך מפגיע לפוגע.

אברהם מאסלו, פסיכולוג חברתי יהודי-אמריקאי, טען כי הצורך באהבה ובהשתייכות הינו צורך בסיסי לאדם. לכן, פסיכולוגים מאמינים שדחייה היא איום משמעותי לבני אנוש, משום שכולנו רוצים להיות חלק מקבוצה, להשתייך חברתית, ורוב החרדות נובעות מתוך חשש להיות לבד או לא להשתייך חברתית.

מהם הגורמים לדחייה חברתית?

ישנם שלושה מעגלים המשתלבים זה בזה ומשפיעים על המצב החברתי של הילד:

1. המעגל המשפחתי: הבית הוא בית הספר הראשון ליחסי אנוש. הדרך בה האחים מתייחסים זה לזה והכבוד שההורים רוחשים לזולת, מהווים מודל לחיקוי. בית סגור מאוד או ביקורתי מדי עלול להקשות על הילד לפתח אמון בחוץ.

2. המעגל הסביבתי: האווירה בכיתה, בתלמוד התורה או בבית הספר, מידת המעורבות של המלמד או המחנכת, והגיבוש החברתי של הקבוצה. לעיתים די ב"מנהיג" אחד שלילי כדי לסחוף כיתה שלמה למקומות של נידוי.

3. מעגל הילד: לעיתים מדובר בקושי אובייקטיבי של הילד, כמו ביישנות קיצונית, קושי בקריאת קודים חברתיים (מתי להצטרף לשיחה? מתי לוותר?) או לקויות למידה וקשב שגורמות לילד להגיב באימפולסיביות המרחיקה את חבריו.

איך נזהה שהילד סובל מדחייה?

לא כל ילד משתף במה שעובר עליו בבית הספר, לכן עלינו לשים לב לסימנים:

• הסתגרות: הילד מעדיף להישאר בבית באופן עקבי ולא מחפש קשר עם חברים.

• שינוי בהתנהגות: עצבנות, התפרצויות זעם או לחילופין שקט חריג.

• תסמינים גופניים: כאבי בטן או כאבי ראש לפני היציאה ללימודים או קשיים בשינה.

• תלות במבוגרים: בהפסקות או באירועים חברתיים הילד נצמד למורה או להורים במקום להשתלב עם בני גילו.

כיצד מטפלים ועוזרים?

כדי לסייע לילד, עלינו לפעול בשלושה מישורים:

1. הבנה ואבחון: לפני הכל, חשוב להבין מה הגורם. האם הילד חסר מיומנויות? האם הוא חווה חרדה? לעיתים שיחה עם הצוות החינוכי או התייעצות עם איש מקצוע (מטפל רגשי או פסיכולוג) יכולה לעשות סדר.

2. הקניית מיומנויות: כמו שלומדים קריאה וחשבון, ניתן ללמוד מיומנויות חברתיות. טיפול בקבוצה חברתית יכול לאפשר לילד לתרגל בזמן אמת איך לפנות לחבר, איך להתמודד עם הפסד במשחק ואיך להגיב לביקורת.

3. הדרכה הורית: ההורים הם המשענת הגדולה ביותר של הילד. הדרכה מתאימה תלמד אתכם איך לחזק את הביטחון העצמי של הילד מבלי להפעיל עליו לחץ מיותר.

3 עצות זהב להורים:

1. אל תכעסו על הילד: דחייה חברתית אינה באשמתו. הילד זקוק למקום בטוח בבית, בלי בושה ובלי תחושת כישלון.

2. חיזוקים אותנטיים: פרגנו לילד על דברים קטנים וטובים שהוא עושה בבית. תנו לו להרגיש בעל ערך, לפחות בתוך המשפחה. דימוי עצמי יציב בבית הוא המגן שלו בחוץ.

3. הימנעו מלחץ: משפטים כמו "למה אתה לא הולך לחברים?" רק מגבירים את המצוקה. במקום זאת, הציעו עזרה מעשית: "אולי נזמין חבר אחד אלינו הביתה למשחק משותף?" אירוח בטריטוריה הביתית קל יותר לילד ביישן.

לסיכום: זכרו שכל ילד הוא עולם ומלואו. עם המון תפילה, סבלנות וליווי מקצועי נכון, ניתן לסייע לילד לבנות קשרים מיטיבים  ולמצוא את מקומו בתוך החברה.

הבהרה: המידע בכתבה זו הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך.