דו"ח חדש: לעניים בישראל יש יותר סיכוי למות מסוכרת

דו"ח אי הביטחון התזונתי שפורסם לאחרונה מצביע על מצוקה חריפה בלמעלה מרבע ממשקי הבית בישראל, המדווחים על תזונה לקויה בשל קשיים כלכליים. גורמי רווחה טוענים כי המדינה אינה נוקטת צעדים משמעותיים כדי לבלום את המשבר, כאשר ישראלים רבים מתקרבים למצב של רעב במסגרת מה שמוגדר כ"חוסר ביטחון תזונתי חמור". הדברים מתפרסמים דווקא בחודש המודעות לסוכרת, שבמסגרתו צויין יום הסוכרת הבינלאומי ונשמעו שוב אזהרות קשות על היקף המחלה ועל העלייה בסיבוכיה.

מחקר שפורסם בכתב העת המדעי World Journal of Diabetes בחן נתונים של למעלה מ-7.5 מיליון צעירים בני 20 עד 39, ומצא פערים מובהקים בין שכבות ההכנסה. צעירים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה נמצאו בסיכון גבוה ב-46% לחלות בסוכרת מסוג 2 בגיל צעיר, ובסיכון כמעט פי שלושה למוות מוקדם לעומת בני גילם מרקע כלכלי גבוה. גם בני מעמד הביניים נמצאים בסיכון מוגבר ב-29% לחלות וב־59% לתמותה מוקדמת.

ד"ר רפית דרורי וסרברג, מומחית לסוכרת ואנדוקרינולוגיה, הסבירה לעיתון מעריב כי "הנתונים מצביעים בבירור על כך שלמעמד סוציו-אקונומי נמוך יש מחיר בריאותי. המחלה מתפרצת בגיל צעיר יותר, ולעיתים מסתיימת במוות משום שההתמודדות היומיומית עם עוני משבשת את האפשרות לנהל אורח חיים שמגן על הבריאות".

אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב, מציין כי הממצאים מוכרים מהשטח: "אדם שנלחם על קיומו לא יכול להרשות לעצמו תזונה מאוזנת, מעקב רפואי או תרופות. זאת לא רק בעיה רפואית אלא מערכתית. העוני הוא קרקע שמייצרת מחלות ומחמירה אותן".

מחקרים נוספים מצביעים על השפעה נפשית משמעותית. ד"ר וסרברג מדגישה כי כ-10% מהקשר בין עוני לבין תמותה בסוכרת מוסבר דרך דיכאון, הפוגע ביכולת לטפל במחלה ולשמור על איזון סוכר. לדבריה, "המאבק בסוכרת לא יכול להיות רפואי בלבד. כל עוד המדינה מתעלמת מהעוני כגורם סיכון רפואי, היא מקבעת מצב שבו המעמד החברתי שלך קובע אם תשרוד את המחלה שלך".