הורים וילדים
ילד עם רגישות גבוהה: מה ההורה יכול לעשות כד ליצור שינוי חיובי?
זו עבודה שמתבצעת מאחורי הקלעים, כל הזמן, לא משנה איך הילד מתנהג; זו עבודה של קשר ואהבה ללא תנאי. לקשר יש כוח ריפוי של ממש, והוא כוח העל שלנו כהורים. איך עושים את זה נכון?
- לאה אוירבך
- פורסם כ"א חשון התשפ"ו

בטור הקודם הרכבנו פילטר חדש להתבוננות בהתנהגות של ילדים עם רגישות גבוהה ש"נתקעים" ויוצאים מויסות פעם אחר פעם. העיניים הטובות האלו עליהם מאפשרות לנו להבין את ההתנהגות לעומק. הן מאפשרות לנו להגיב נכון יותר בכל פעם, ומדייקת את העבודה ההורית שאנחנו יכולים לעשות מאחורי הקלעים וליצור שינוי לטווח ארוך. בשורות הבאות נחקור את שני ההיבטים האלו.

בטור הקודם הכנו רשימת טריגרים, אפשריים. רשימת הטריגרים שאיתרתם וליקטתם תשמש אתכם במניעת רגעים של יציאה מוויסות, בריכוך שלהם או בתיווך שלהם לילד. לדוגמה, אם זיהיתם ששעת החזרה הביתה מהלימודים היא השעה מאתגרת ועמוסת טריגרים - תכניסו בה שינויים קלים שינטרלו חלק מהטריגרים, כמו נשנוש קל שתביאו אתכם לאיסוף מהמסגרת שימנע את הרעב הגדול, עצירה לשירותים לפני היציאה מהגן או הפחתה של פעילויות אחר צהריים כדי לאפשר לילד שלכם להתכנס ולהרגע.
באותה הדרך, אם זיהיתם שהילד שלכם יוצא מויסות בקלות כשהוא רעב, וחצי השעה שלפני ארוחת ערב הופכת לכאוס מתמשך - נסו להקדים את שעת הארוחה או להציע לו משהו קטן לאכול קודם, גם אם המחיר יהיה שהוא יאכל פחות בארוחת הערב עצמה.

יש גם טריגרים רגשיים עמוקים, שידרשו מכם התבוננות ועבודה מעמיקים יותר. לדוגמה, מערכת יחסים עכורה בין אח לאחות. אם זיהיתם שבאופן קבוע, אחד הילדים שלכם מגיב בתוקפנות לאח מסוים אחר, זה המקום לבדוק את מערכת היחסים של כל אחד מהם אתכם וביניהם - כדי לזהות מה מפעיל שם תגובה נסערת מצד מערכת העצבים.
לצד ההבנה, הנטרול או ההפחתה של הטריגרים, יש עבודת עומק הורית שאנחנו יכולים לעשות כדי לווסת את מערכת העצבים ולהפוך אותה להרבה פחות תגובתית. מערכת העצבים נרגעת כשהיא מרגישה שהקרקע שעליה היא צועדת בטוחה יותר. בעבודה היקשרותית עקבית אנחנו מלמדים את מערכת העצבים המתפתחת והסוערת של הילד, שאנחנו בסיס בטוח באמת, שאפשר להישען ולסמוך עליו. זו עבודה שמתבצעת מאחורי הקלעים, כל הזמן, לא משנה איך הילד מתנהג; זו עבודה של קשר ואהבה ללא תנאי. לקשר יש כוח ריפוי של ממש, והוא כח העל שלנו כהורים. שימו רגע בצד את התסכול, המחשבות והדאגות שהוא מעורר בכם, וקחו לכם רגע ארוך של התבוננות בעיניים שלו, של מילים כנות של אהבה וחיבור, ספרו לו כמה הוא אהוב.

בטורים הבאים נעמיק עוד בנושא הרגישות הגבוהה מתוך נקודת מבט של הורים לילדים רגישים, האתגרים שפגשתם בדרך, איך הופכים את הרגישות למתנה ואת ההתמודדות לחוסן, וגם – מה עושים כשאתם הורים רגישים בעצמכם. בואו נעבור את הדרך המרתקת הזו יחד :)
הטור הזה הוא מרחב בטוח ומכיל לחקור בו את כל מה שמטריד אותך בהורות או מול הילדים: הרגעים הקשים, השחיקה והמפלצות שיוצאת ממך כשאת יותר מידי עייפה. במרחב הזה, הרגעים הקשים ביותר הופכים להיות רגעים מדהימים של חיבור והתפתחות. מה תרצי שנחקור כאן בטור הבא? כתבי לי למייל: leah.rbach@gmail.com
לאה אוירבך, מדריכת הורים בגישה היקשרותית התפתחותית. עוסקת בהורות לילדים עם רגישות גבוהה, ויסות, והורות לתאומים.




