חיים בטראומה: המחקר שמגלה מה קרה לבריאות שלכם במלחמה

הטבח שאירע בישראל בשמחת תורה לפני כשנתיים סימן תפנית דרמטית בחיי הישראלים. מחקר מקיף שבוצע על יותר מ־4,800 משתתפים מאז 2021 חושף כיצד האירועים שינו את המצב הבריאותי והמנטלי של האוכלוסייה בצורה חסרת תקדים. החוקרים השתמשו בשעונים חכמים ובשאלונים יומיים שתיעדו מדדים כמו דופק, שעות שינה, איכות המנוחה ורמות פעילות גופנית. הנתונים מגלים ירידה חדה במספר הצעדים היומי - מ־7,881 לפני המלחמה ל-6,127 בלבד - לצד עלייה מתמשכת בתחושות חרדה, מתח ודכדוך.

הממצאים, שפורסמו בכתב העת PLOS Mental Health, מצביעים על כך שהמצוקה הנפשית שנרשמה אחרי אותו יום הייתה גבוהה בהרבה בהשוואה לאירועים לאומיים קודמים, כולל מבצע "שומר החומות". גם חודשים רבים לאחר מכן, רמות הלחץ לא חזרו לרמות שאפיינו את התקופה שקדמה למתקפה.

פרופ’ ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב, שהוביל את המחקר יחד עם פרופ’ דן ימין, מסביר כי מדובר באירוע טראומטי בקנה מידה יוצא דופן: "המתח והחרדה נותרו גבוהים אפילו אצל אנשים שלא נחשפו ישירות לאירועי הטבח". החוקרים מצאו גם קשר ברור בין חשיפה לסרטוני זוועה או שעות מרובות של חדשות לבין סיכון מוגבר לפיתוח פוסט־טראומה. כל שעה נוספת של צפייה בחדשות העלתה את הסיכון ב-10%, בעוד שצפייה בסרטון גרפי קשה הובילה לעלייה של כ-26% בסיכוי לפתח תסמינים.

יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, ד"ר צבי פישל, מציין כי חשיבות המחקר טמונה בכך שהמידע נאסף עוד לפני המלחמה, מה שמאפשר להבין את עומק ההשפעה על כלל הציבור. לדבריו, אחת ההמלצות המעשיות היא להפחית חשיפה למדיה הגרפית: "אין צורך לראות כל פרט מצולם כדי להבין את גודל האירוע".

החוקרים מסכמים כי מעקב רציף באמצעות טכנולוגיות לבישות עשוי להפוך לכלי משמעותי בזיהוי מוקדם של מצוקה נפשית, ובכך לסייע במתן טיפול בזמן ולצמצם את הנטל על מערכת הבריאות.