מתוך אלפים, רק בודדים שורדים: מסעו המופלא של צב הים

השעה היא שעת בין הערביים בחוף שקט ועזוב בפלורידה. השקיעה מלטפת את הגלים המכים בעדינות על החול הזהוב, צובעת את השמיים בגוונים של כתום וורוד. לפתע, החול מתחיל לרעוד. סנפיר זעיר, לא גדול מאצבע קטנה, מציץ מתוך החול החם. זהו צב ים מסוג לוגרהד, שזה עתה בקע, מטפס בנחישות אל החוף רחב הידיים.

ואז, כמו גל חי, עוד סנפיר ועוד סנפיר – החוף מתנקד במאות, אולי אלפי צבים זעירים, זוחלים בהמוניהם לעבר הים הקורא להם באור הירח. אך הדרך אל המים רצופה סכנות. השמיים מלאים שחפים חגים, ומקוריהם חוטפים את הצבים התמימים. סרטנים זריזים מנקדים את החוף, תופסים בזרועותיהם את הזוחלים חסרי הישע. מתוך אלפי הצבים הקטנים, רק בודדים מצליחים להגיע לגלים. אחד מהם, צב לוגרהד נחוש, נתפס בגל עדין ונבלע במים. אך להגיע לים זהו רק הצעד הראשון במסעו המופלא – מסע שייקח אותו אל רחבי האוקיינוס האטלנטי ויחזיר אותו, בסוף, לאותו חוף בדיוק.

בינות לגלים המשחירים של האוקיינוס, שוחה צב הלוגרהד הזעיר, גופו הקטן נאבק בזרמים האדירים. לפניו עולם עצום ומלא אתגרים: עליו למצוא מזון כדי לשרוד ולהתחמק מטורפים שרואים בו טרף קל. בעיניים זעירות הוא מחפש מדוזות קטנות ופלנקטון, המזון הראשון שימלא את כוחו, ותופס אותם בלסתותיו החדשות. אינסטינקט בסיסי מנחה אותו אל זרם הגולף, נהר סמוי תת-ימי שזורם בלב האוקיינוס האטלנטי, ונושא אותו מאות קילומטרים מחופי פלורידה לעבר אופק לא נודע. אך הסכנה אורבת בכל פינה: כרישים חגים במרחק, שיניהם המבהיקות מאיימות, ודגי ברקודה זריזים חולפים בחיפוש אחר טרף. הצב הקטן, מונחה על ידי מצפן מגנטי פנימי שטבוע בו, שוחה בנחישות, כאילו יד נסתרת מובילה אותו במסעו הראשון בים הפתוח.

זרם הגולף ממשיך לשאת את צב הלוגרהד הלאה, והוא כבר אינו אותו יצור זעיר ופגיע שזחל על חוף פלורידה. גופו מתחזק, שריונו מתקשה לגוון חום-אדמדם, והוא הופך לצב צעיר וחסון, מוכן להתמודד עם פלאות האוקיינוס ואתגריו. כבר אינו מסתפק בפלנקטון ובמדוזות זעירות; לסתותיו החזקות, שנועדו למחוץ, מתחילות ללעוס סרטנים קטנים, צדפות נוקשות ואפילו קיפודי ים, שהוא מוצא בין שוניות אלמוגים צבעוניות ובסלעים מכוסי אצות. הוא צולל לעומקים של עשרות מטרים, עיניו החדות מבחינות בטרף בין הסדקים, וזרועותיו החזקות חופרות בחול הימי בחיפוש אחר מעדנים. הזרם מוביל אותו אלפי קילומטרים, חוצה את האוקיינוס האטלנטי לעבר המים החמימים של איי האזורס ומשם לחופי אפריקה, שם שוניות עשירות בחיים מציעות מחסה ומזון בשפע.

אך המסע רחוק מלהיות שליו: סערות ים אדירות מטלטלות אותו, גלים ענקיים מאיימים להטביעו ורשתות דייגים תעשייתיות, כמו מלכודות נסתרות, מסתחררות במים. לעיתים הוא נתקל בשקיות פלסטיק או פסולת צפה, הדומות בצורתן למדוזות, ומסכנות את חייו כשהוא בולע אותן בטעות. ובכל זאת, בתוכו ממשיך לפעום אותו מצפן מגנטי שטבע בו אלוקים, המוביל אותו בנחישות דרך הסערות והמלכודות, וכך הוא מוצא את דרכו בים הפתוח.

שנים רבות חולפות. צב הלוגרהד הופך לענק ימי. שריונו רחב כמגן, בגוון חום-אדמדם, ולסתותיו מסוגלות למחוץ קונכיות קשות כסלע. כעת, כנקבה בוגרת, היא שוחה בחזרה, מונחה על ידי אותו מצפן מגנטי שטבוע בה מלידה, חוצה את האוקיינוס האטלנטי לעבר חופי פלורידה. הדרך רצופה מכשולים מעשה ידי אדם: אוניות ענק חורצות את המים, מדחפיהן רועמים כמו סופות, ורשתות פלסטיק צפות, שקיות וחבלים, מסתבכות בנתיבה, מאיימות לחנוק את מסעה. ובכל זאת, כמו נס, היא מוצאת את דרכה לאותו חוף זהוב שבו בקעה לפני עשרות שנים. תחת אור הירח, כבדה ונחושה, היא זוחלת על החול החם, חופרת בור עמוק ומטילה את ביציה. אותן ביצים שכעבור כמה שבועות יבקעו מהם צבים צעירים שיפצחו מחדש במרוץ אל הים.