המלחמה משפיעה על הנפש: עלייה חדה ברמות החרדה והדיכאון בישראל

ימים של מתיחות ביטחונית, דיווחים על אפשרות לאיום גרעיני ומבצע צבאי מול איראן - כל אלה נותנים את אותותיהם גם בנפש. מהנתונים שאוספת חברת Behavidence, המתמחה בזיהוי מצבים נפשיים דרך ניתוח שימושי טלפון ובינה מלאכותית, עולה תמונה ברורה: רמות הסטרס, החרדה והדיכאון חוו עלייה חדה - עוד לפני מתקפת המנע ב־13 ביוני, וביתר שאת לאחריה.

לפי הדו"ח, העלייה במתח החלה כבר בעשרה ביוני, על רקע הדיבורים על פעולה ישראלית אפשרית באיראן ונוכח הקיפאון בשיחות הגרעין עם ארה"ב. לצידם, גם המשברים הפוליטיים, כמו חוק הגיוס והתפוררות הקואליציה, יצרו תחושת אי־יציבות נוספת. האירוע שטרף את הקלפים היה המתקפה עצמה, אז נרשמו שיאים חדשים בחרדה ודיכאון, לצד תחושת ייאוש רחבה - תוצאה של מלחמה מתמשכת ושחיקה רגשית.

גם באיראן נרשמה עלייה ברמות החרדה, אך ברמה נמוכה יותר. בחברה מעריכים שהמשתמשים שם משתייכים לחלקים ליברליים באוכלוסייה, שחשים גם הם את השלכות הלחימה - אך לעיתים גם תקווה לשינוי שלטוני.

בעמותת סה"ר מדווחים על עלייה של כ־150% בפניות לקבלת עזרה רגשית. על פי מנכ"לית העמותה, ענבר שנפלד, ששוחחה עם אתר גלובס, המלחמה שינתה את אופי הפוסטים של הפונים. אם בעבר רק 2.5% מהם עסקו במצב הביטחוני, כיום מדובר בכ־50%. לדבריה, הפניות משדרות חרדה קיומית, בעיקר מצד משרתי מילואים, משפחותיהם והמגזר הערבי, שחש מנותק וללא מענה.

שנפלד מספרת כי גברים מביעים יותר מצוקה מהרגיל, בני נוער במצב נפשי רגיש במיוחד, והתחושה הכללית - שאין מספיק מענים לטיפול נפשי בקהילה. "מה שעוזר לאנשים? זה שמקשיבים להם. שמישהו פשוט שם", היא מסכמת.