"אנשים נלחצו מרעידת האדמה, אך אף ישראלי לא חושב לחזור לארץ"

כשהתרחשה השבוע רעידת האדמה במיאנמר והורגשה גם בבנגקוק, בירת תאילנד, נדרכו אלפי ישראלים שבני משפחותיהם שוהים בתקופה זו בטיול בתאילנד.

הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד הראשי בתאילנד, פגש בכך מקרוב ממש. "ישבתי באותו זמן במשרד של מישהו ושוחחנו", הוא מספר. "פתאום הרגשתי שאני כביכול מקבל סחרחורת. הרמתי עיניים כדי להגיד משהו, והאדם שיושב איתי שואל: 'אתה מרגיש?' חלף חלקיק השנייה עד שקלטנו שזוהי רעידת אדמה. מכיוון שמדובר במנהל של משרד עם עובדים רבים, הוא קרא לכולם להתפנות, וכמובן שגם אנחנו יצאנו החוצה".

הרב וילהלם מציין כי הרעידה הייתה חזקה מאוד, בעוצמה של 7.7, אין מי שלא הרגיש אותה בבנגקוק, וכמובן שגם בישראל נראה שרבים נלחצו ודאגו. "אבל היו גם ניסים גדולים", הוא מציין, "והדבר המדהים הוא שכמעט לא היו נזקים או נפגעים בנפש באזור שלנו. בעוד שמדובר על אלפי הרוגים במיאנמר, אצלנו אין כמעט נפגעים, וזהו נס גדול".

300,000 מטיילים

זה לא סוד שתאילנד נחשבת לאחד מיעדי התיירות בעולם המבוקשים ביותר על ידי תיירים ישראליים, אך כשהרב וילהלם נוקב במספרים, הוא מצליח להפתיע. "בכל שנה עוברים בתאילנד כ-300,000 ישראלים, והשנה נראה שאנו עומדים לחצות את המספר הזה", הוא מספר. "כמובן שהמטיילים הרבים נמנים על כל סגנונות האוכלוסייה – רבים מהם בחורים צעירים בטיול שאחרי צבא, יש שבאים לכאן אחרי שירות מילואים, ויש גם משפחות, זוגות צעירים ומבוגרים – מכל אזורי הארץ ומכל המגזרים. בכל פעם מחדש מרגש לראות את האחדות שנוצרת בין האנשים, כי בכלל לא משנה מהיכן הם מגיעים – בבית חב"ד הם יושבים זה לצדו של זה, כולם ביחד".

הרב וילהלם מציין כי ברחבי תאילנד יש כיום שישה בתי חב"ד, ובכל יום שישי מתאספים אצל כולם יחד כ-5000 מטיילים יהודים שמשתתפים בסעודות שבת. "אנחנו לא גובים תשלום על הסעודות, ואנשים פשוט באים בהמוניהם", הוא מספר. "המוטו שלנו הוא לקבל כל אחד כפי שהוא ולשמוע אותו גם אם דעותיו הפוכות ומנוגדות לדעות שלנו. רק לאחרונה הזדמנו אלינו שני יהודים שומרי מצוות, שהגיעו לתאילנד לצרכי עסקים. הם התארחו אצלינו בשבת ומאוד נהנו, וכשיצאה השבת הם לא התאפקו ושאלו: 'בליל שבת ראינו מטיילים שהתארחו אצלכם, ותוך כדי הסעודה הלכו לצד ודיברו בטלפון. איך ייתכן שאף אחד לא אמר להם על כך מילה?'

"התשובה שלי הייתה: 'כבר עשרות שנים שאני מארח כאן יהודים, ויש אלפים מהם שמתגוררים כיום בארץ ושומרים תורה ומצוות.  אני לא יודע מה משך כל אחד מהם להתחזק, אבל דבר אחד ברור – אף אחד מהם לא התקרב בזכות זה שהערתי לו, ואף להיפך – אנשים התקרבו דווקא כי לא הערתי להם".

חודשים של היערכות

למי שמתפלא איך מבחינה טכנית ניתן לקיים סעודת שבת עם מספר כה רב של משתתפים, מסביר הרב וילהלם: "בבתי חב"ד שמצויים באזורים המרכזיים של תאילנד מתנהלות סעודות השבת הגדולות ביותר, עם יותר מ-1000 משתתפים. כדי לארח את כולם הם מצאו פתרון – יש מקומות שבהם יש בניין עם כמה קומות, ועושים את הסעודה פעמיים בכל אחת מהקומות בו זמנית – פעם אחת מיד עם כניסת השבת, ופעם שנייה בשעת לילה מאוחרת יותר.

"בבנגקוק, העיר בה אני מתגורר, יש לנו אולם שמכיל 500 אנשים, אך מכיוון שזה לא מספיק, אני עורך סעודה נוספת גם במסעדה שלנו, שם נכנסים עוד כ-200 משתתפים. מכיוון שיש צורך בצוות גדול שיסייע בניהול כאלו אירועים, אנו מעסיקים הרבה מאוד בחורים בכל בתי חב"ד, וכמובן שלפני פסח אנו מתגברים את הצוות עוד יותר. השנה אנו צופים שיהיו 12,000 ישראלים ברחבי תאילנד בליל הסדר, ויתקיימו אצלנו אירועי ליל סדר מהגדולים ביותר בעולם".

איך נערכים לאירועים בכזה סדר גודל?

"מדובר כמובן בלוגיסטיקה ובהיערכות של כמה חודשים מראש. מגיעים אלינו צוותים של שוחטים כדי לשחוט את כמות הבשר הגדולה שנדרשת לפסח, וכמובן – באים בחורים ומתנדבים רבים, ובסך הכל נערכים כאן כעשרים סדרים.

"האתגר העיקרי שלנו הוא מבחינה טכנית – להצליח לדאוג לכל. כי בשונה מהארץ, שם ניתן להיכנס לסופר ולקנות כל מה שצריך, בתאילנד צריך לחשוב על כל דבר מראש. כך למשל, באחת השנים עשינו סקר אחרי הסדר ושאלנו את המשתתפים מה חסר להם. אחת התשובות שחזרה על עצמה הייתה: 'שתייה מתוקה'. בעקבות כך התחלנו לייבא בקבוקי קולה וספרייט כשרים לפסח, שהגיעו אלינו במכולות דרך הים מהארץ. אבל בשנים האחרונות נתקלנו בבעיה, כי בעקבות הקורונה והמלחמה, התנועה בים מאוד איטית, ומכיוון שבמפעל קוקה קולה מתחילים לייצר את השתייה הכשרה לפסח חודש לפני החג, לא ניתן להספיק לשנע אותה אלינו".

אז מה, ויתרתם על השתייה המתוקה?

"ממש לא. פשוט הכשרנו בתאילנד מפעל מיוחד למיצים, ואנו מייצרים בו שתייה מתוקה כשרה לפסח, במיוחד בשביל ליל הסדר. בכלל, אנחנו נמצאים כל הזמן עם יד על הדופק, כדי לבדוק מה חסר ומה אפשר עוד לתת.

"ברור שיש צורך בעבודה רבה ובהמון מחשבה, אך אני מבין את גודל האחריות והזכות. הרבי מלובאוויטש נהג לדבר על כך ש'בנוסף לארבעת הבנים שבהגדה יש גם את הבן החמישי – אותו בן כלל לא תכנן להגיע לליל הסדר, וייתכן שהוא אפילו לא מבין מה הוא עושה בשולחן'. בלילות הסדר שלנו יש לנו אורחים רבים מהסוג של הבן החמישי, ומאוד חשוב לנו שתהיה להם אווירה טובה, כיוון שכך גדל הסיכוי שהם יחגגו סדר גם בשנה הבאה, ואולי עוד לפני כן יחליטו להוסיף מצוות. כי ליל הסדר הוא הזדמנות חד פעמית לפתוח את הלב ולתת חוויה טובה לכולם".

הסדר עצמו, לדבריו של הרב וילהלם, נערך בצורה מאוד מיוחדת. "קשה לנהל סדר של אלף אנשים שיושבים באולם גדול, מבלי שיש אפשרות להשתמש בציוד הגברה, אבל גם לכך מצאנו פתרונות. כך למשל אנחנו  מחלקים את הקראת הפסוקים, כאשר כל שולחן קם בתורו כדי להקריא קטע מההגדה. כך קל יותר לשמוע, וגם כולם חשים מעורבים במהלך הסדר. החוויה בסופו של דבר היא מאוד חזקה, אנשים מאוד מתחברים להגדה ולתוכן שלה".

הדרך אל הלב

מה הסוד שלכם? איך אתם מצליחים לתת יחס לכל מטייל ולהגיע באמת ללב של כולם?

"אתן לכם דוגמה", משיב הרב וילהלם. "לפני כעשר שנים הגיע אלינו בחור שטייל יחד עם חבריו, כולם לא דתיים, וכשבאו לכאן נדלק לו משהו והוא נזכר שכילד הוא היה הולך עם סבא שלו לבית כנסת. הוא ראה שיש לנו מסעדה, והבטיח לחבריו: 'אני הולך להתפלל כמה דקות, ואחרי התפילה ניפגש ונאכל יחד. בסופו של דבר הם גילו שזו לא ארוחה במסעדה אלא סעודת שבת, וכשהיא הסתיימה ניגשתי אליהם ושאלתי את אותו בחור מה שמו, והוא השיב: 'אור'. הצעתי לו: 'אור, תצטרף לעונג שבת', והוא ענה: 'את המנה היומית שלי כבר קיבלתי'.

"שבוע לאחר מכן הם שוב הגיעו לסעודת שבת, וכמובן שניגשתי לבחור ופניתי אליו: 'היי אור, מה שלומך?' הוא כל כך נדהם מכך שזכרתי את השם שלו, מתוך מאות המטיילים שהיו אצלנו, עד שהחליט שכל מה שאציע לו הוא יעשה. כך הוא נענה בחיוב להצעתי להישאר אחרי הסעודה לעונג שבת, וכשהזמנתי את כולם לשיעור חסידות ביום המחרת, הוא היה הראשון שהתייצב. זה היה שיעור החסידות הראשון ששמע בחייו, אך לא האחרון. מאז הוא עבר תהליך, וכיום הוא עצמו שליח חב"ד בשכונת קטמון בירושלים, והכל בזכות אותו מפגש שנערך אצלנו.

"אם דיברנו על ארבעה בנים, אז אחד מהמסרים החשובים שהם מלמדים אותנו זה כמה חשוב לתת לכל אחד את הבמה. כי לכאורה יש כאלו שיטענו: 'הוא רשע, אל תיתן לו לפתוח את הפה', אך זה בדיוק העניין – לשמוע גם מה שיש לרשע לומר, לתת לו הזדמנות לפרוק ולספר על מה שכואב ומציק לו. כי רק כשרואים אנשים מקרוב ניתן לעזור להם".

ומה צפוי להיות בשנה זו? האם בעקבות רעידת האדמה יש מטיילים שחוזרים לארץ, או כאלו שביטלו את בואם?

"כפי שציינתי, הרעידה בתאילנד אמנם הורגשה, אך לא נראה שום נזק. אמנם מרחוק הכל נראה מלחיץ, אבל כפי שאני רואה סביבי – אף אחד מהמטיילים לא חושב לשוב לארץ, ואנו מתארגנים יחד איתם לקראת ליל הסדר. זו גם הזדמנות לקרוא לכל מי שנמצא באזור – לחגוג איתנו את הלילה המיוחד הזה בו עם ישראל יצא לחירות, והלוואי שנזכה כולנו לגאולה השלמה בקרוב".