האלוף במיל' נועם תיבון משחזר את הקרב הקשה בנחל עוז: "ברוך השם הציצית שלבשתי הצילה אותי"

האלוף במילואים נועם תיבון התארח בפודקאסט של רז זאובר, ושחזר את הטבח הנורא בשמחת תורה. "בני איתן, שגר בנחל עוז עם משפחתו, התקשר אלי ואמר שיש מחבלים בשכונה. התקשרתי לכל צמרת הצבא, והיחיד שענה לי היה הרמטכ"ל הרצי הלוי, שהשיב: 'אנחנו יודעים. שולחים כוחות'", פותח תיבון את סיפורו.

"זמן קצר לאחר מכן קיבלנו הודעה מאוד מפחידה מאמיר. 'יורים על הבית. אני חושב שיש מחבלים בבית'. אשתי ואני טסים במהירות מתל אביב לנחל עוז. אני מנסה להתקשר לכל העולם, ואף אחד לא עונה לי. הקשר עם אמיר הולך ונהיה קשה, כי החשמל נופל שם.

"ב-9:30 הגענו לניר עם. ראינו טנדר משטרה שחוסם את הכביש, מולו טנדר לבן, ומתנהל ביניהם קרב יריות מטורף. אחד השוטרים מסתכל עלי ואומר: 'תעוף, תעוף מיד'", מוסיף תיבון.

בין השיחים פגשו נועם ואשתו זוג שברח מהנובה, הם מעלים אותם לרכב, מחלצים אותם ומצילים את חייהם. "היו הרבה מחסומים של המשטרה", מספר תיבון. "השוטרים לא נתנו לי לעבור. אני מתחנן, אשתי בוכה – שום דבר לא עוזר. לזכותם של השוטרים אציין כי באותו יום התוכנית של חמאס היתה לשלוח את הטנדרים שלהם לכל הארץ, לירושלים, לתל אביב, לכפר סבא, לאשדוד - והמחסומים של המשטרה מנע מהם את זה, ושוטרים רבים גיבורים נהרגו. מחוז דרום של המטרה תפקד מעולה באותו היום".

בני הזוג איבדו את הקשר עם בנם אמיר, ומבינים שהסיטואציה קשה מאוד. "כל השירות שלי הייתי קצין קרבי. ראיתי גופות בחיים שלי. דבר כזה לא ראיתי. עשרות מכוניות בבלגן מטורף. עשרות גופות על האדמה. בשעה 10:00 בבוקר, כל מה שדרומית לשדרות כבוש על ידי צה"ל. יש שם יותר מחבלים מאשר צה"ל, והם שוחטים אנשים. עצרנו בצד הכביש", שחזר תיבון בכאב.

תיבון תיאר את החשש מירי כוחותינו בשל העובדה שלא לבש מדים, אך חייל העניק לו ציצית צבאית שליוותה אותו בקרב. "‫כשאני פוגש את הכוחות, ‫אני מאוד מאוד מודאג שהם ירו בי ‫כי הם יחשבו שאני מחבל. ‫אחד החיילים אומר: ‫'יש לי ציצית צבאית', ‫ובעצם אני נכנס לקרב בנחל עוז כ‫שאין לי שכפ"ץ, ‫אבל יש לי ציצית, ‫וברוך השם, היא שומרת עליי כמו שצריך".

תיבון הצטרף לצוות 'מקס' ממגלן, שסרק בתים בניסיון לאתר ניצולים ומחבלים שהסתתרו. "אנחנו סורקים מבית לבית... בסביבות השעה 16:00 אנחנו מגיעים לבית של אמיר, כי זה הכול לוקח הרבה מאוד זמן, ואני רואה שהדלת סגורה - אין לי קשר איתו פחות או יותר מ-12:00".

כשהתקרב לבית בנו אמיר, ביקש להיות הראשון שייכנס. "ממש לפני הבית אני אומר למקס, זה הבית של הבן שלי, תן לי ללכת ראשון. הוא היה המום לגמרי".

על הרגע בו פגש את משפחתו סיפר: "הם מחפים עליי ואני ניגש ישר לחלון של הממ"ד, זה חלון ברזל, דופק בכוח ואומר: 'אמיר, זה אבא'. ואז קורה הרגע הגדול בחיי שאני שומע בפנים איזו תכונה וגליה הקטנה, נכדתי בת 3, היום היא כבר בת 4, אומרת 'סבא בא, סבא הגיע'".

"כל מי שפגשתי בדרך הצלתי את חייו. ברק וליאור שברחו מהנובה, חיילים פצועים, ו-450 מתושבי נחל עוז שהצלחנו לחלץ. כי אנחנו הישראלים לא עוזבים את האחים שלנו, לא מפקירים פצועים בשטח", מסיים תיבון את סיפורו המטלטל.