יהודי טריפולי: הגירוש, ההרס והמאבק לשימור המורשת היהודית

הטריפולטאים הם עדה תוססת ומפולפלת, שארחות חייה והמנטליות שלה היכו שורש עמוק בישראל, החל משפת הדיבור והביטויים האופייניים, וכלה בקוסקוס והמפרום, החריימה והעריסה. אך לא רבים יודעים כי קהילת יהודי טריפולי היא מהקהילות היהודיות הראשונות בעולם, לפני שהיו אשכנזים, וגם לפני שהיו ספרדים... עוד בזמן חורבן הבית הראשון, ויש אומרים אף לפניו, כבר היתה קהילה יהודית גדולה בטריפולי. אחרי חורבן הבית השני העבירו הרומאים הרבה גולים יהודים ללוב, שכונתה אצלם "קיריני". במרד התפוצות נגד הרומאים נטלו יהודי קיריני חלק משמעותי, ומוזכרים הם בהיסטוריה בהרבה הזדמנויות, בהם מתוארים כוחם ועוצמתם, וגם נאמנותם הבלתי מתפשרת למסורת ישראל.

בשנות השואה שלטה איטליה בלוב, ובהמשך גם בגרמניה הנאצית בעצמה. יהודי לוב סבלו רבות מהכיבוש הנאצי, חוקי הגזע הונהגו בלוב, הוקם מחנה ריכוז בשם טריפולטניה ויהודים נשלחו אליו. בשנת 1942 הוחמרו חוקי הגזע. 2600 יהודים נשלחו למחנה ריכוז שהוקם עבורם בלב המדבר, בשם "מחנה ג'אדו", 235 ק"מ דרומית לטריפולי, שם סבלו סבל רב. מאות יהודים מתו בהתעללות, בתת תזונה ובמחלות שפרצו במחנה הריכוז הצפוף בתנאים לא אנושיים.

ב-1943 נפלה לוב בידי הגרמנים עצמם. הם שלחו מיד את כל היהודים שמצאו למחנה הריכוז ברגן בלזן שבצפון גרמניה, וכן מחנה אינסברוק רייכנאו שבאוסטריה. גולי לוב מצאו את עצמם בבית חרושת למוות, כשהם לא מבינים את השפה, לא בנויים לעמוד באקלים האירופי הקפוא, ואין להם מושג מדוע ולמה הם שם. הם סבלו סבל נורא, ורבים מהם נספו.

הקושי הגדול היה שאחרי המלחמה, הם לא הוכרו כניצולי שואה. מה שנראה כיום מובן מאליו, אז לא היה מובן. הם לא אשכנזים, אינם מגיעים מאירופה, מה להם ולשואה? הם לא קיבלו שילומים, ולא קיבלו יחס נאות וטיפול מתאים. אכן קשה להאמין, אבל רק בשנת 2010 הוכרו יהודי לוב כניצולי השואה!

הקהילה התקיימה אחרי השואה עוד בטריפולי, אבל בעקבות מלחמת ששת הימים חיסלו שלטונות לוב את הקהילה, פשוטו כמשמעו. לא נותר יהודי אחד בטריפולי. מה שלא עשו הנאצים – עשו הערבים, הם הודיעו ליהודים על "פינוי זמני", ופשוט גירשו אותם מבתיהם. כאשר כבר היו רחוקים מהאזור, הבינו שהפינוי הוא נצחי, ולעולם לא יורשו לחזור לטריפולי.

שנתיים לאחר מכן, ב-1969, עלה לשלטון בלוב המטורף מועמאר קדאפי בעקבות הפיכה צבאית. הוא אישרר סופית את גירוש היהודים, ואף דאג למחוק כל סממן יהודי, להחריב את הבתים ובתי הכנסת, לשטח את בתי הקברות ולבנות עליהם כבישים מהירים ורבי קומות. וכך חיו יהודי טריפולי בישראל במשך עשרות שנים, עם הרבה געגועים למוצאם ולמסורת העתיקה והמכובדת שלהם, אבל בידיעה שהכל נמחק לבלי שוב.

לפני מספר שנים, בעקבות "האביב הערבי", הופל משטרו של קדאפי, ודוד ג'רבי, שנולד וגדל בלוב, הקים את "ארגון יוצאי לוב", כדי לנסות ולשמר משהו מהמסורת הלובית והטריפולטאית. בטריפולי היו שלשים ושבעה בתי כנסת (!). מתוכם שרד אחד, בעל מבנה מפואר ומרשים מאד. זהו בית הכנסת "דאר בישי", שבו התפללו גדולי החכמים והמקובלים של טריפולי. הוא עמד עזוב במשך עשרות שנים, ובשנים האחרונות החליטה ממשלת לוב לשפץ אותו, ולהפוך אותו ל... ספריה איסלמית. דוד ג'רבי הצליח לבקר במקום ולתעד את השיפוצים, ופנה בקריאה למוסדות תרבות בעולם, שישפיעו על ממשלת לוב למנוע את התוכנית הזו, ולשמר את בית הכנסת כאתר זיכרון יהודי. בקריאתו הוא צירף תמונות של בית הכנסת בתפארתו לפני הגירוש, ותמונות של השיפוצים המתרחשים בימים אלו.

יחד עם הדאגה לבית הכנסת, ראה ג'רבי גם את מצבו העגום של בית הקברות היהודי העתיק, וכך הוא כתב: "בעת ביקורי בעיר טריפולי, נחרדתי לראות ילדים משחקים מעל חורבות בית הקברות ‏היהודי בזמן שעצמותיהם של יקירינו הנפטרים צצות מתוך ההריסות", במקרה זה נראה שלא ניתן למנוע את מחיקת בית הקברות הפיזי, ולכן הרעיון המעניין שהעלה ג'רבי הוא  ליצור בית קברות וירטואלי, שבו יוכלו אנשים להיכנס לאתר וירטואלי ו"לראות" את בית הקברות. כל אחד יוכל להגיע לחלקה שבה טמונים יקיריו, לראות אותה באופן וירטואלי ולהתפלל ביום הזיכרון שלהם. לשם כך השתמש ג'רבי בצילומים חדשים וגם ישנים, נתונים שהזינו בני משפחות הנפטרים, ועוד.   

עצוב כמה ניסו הגויים למחוק את העבר היהודי, אך מעודד עד כמה בלתי אפשרי למנוע את העתיד מעם ישראל שהולך ופורח ומצליח, ככל שניסו ועדיין מנסים "כל כלי יוצר עלייך לא יצלח".