מיומנה של טלפנית: אוכלי המן של דורנו – איך חיים כשיש חובות?

לא אחת מנסרת את האוויר שאלת השאלות: "איך חי זוג חרדי כשהבעל רק יושב ולומד, ואשתו מגדלת בבית מספר ילדים מבורך, ואולי עובדת כמטפלת או כמוכרת בחנות? איך בעצם מסתדרים כשהחיים העכשוויים סובבים בלפני לידה או אחרי? ובכלל, איך מחתנים ילדים?

מסתבר שיש נוסחה עתיקה שעובדת. "כל המקבל על עצמו עול תורה מסירים מעליו עול דרך ארץ". מלבד זה אין פה מתמטיקה. פרנסה משמיים היא מעל הנוסחאות והמספרים.  

הרבה טוענים בהיגיון – שאי אפשר לקנות במכולת ולזרוק לחנווני שמחכה לתשלום את המשפט "ה' ישלם לך על מה שקניתי".

לקח לי זמן לקלוט שיש מקבלי שפע שנקראים "אוכלי המן". הם אלו שמתפרנסים ישירות מה'. זה הנדיב שמחזיק משפחות שלמות ויש לו את הדרך הניסית להוריד מן מהשמיים, את הטוב עבור כל אדם ואדם. וזה קורה בדרכים נסתרות, כביכול "מקריות". אלו ניסים שקורים ממש מתחת לאף. הם מקריים למי שמאמין בעצמו ובטבע אבל הן מופלאים למי שיודע להרים את עיניו ולראות שה' תיזמן לו את הטובה בדיוק למידות שלו.

מן הראוי לתת למן שיורד מן השמים לפחות פינה קטנה, אולי לא בדיוק כמו לפני אלפי שנים שירד 40 שנה במדבר, אבל בהמחשה ניכרת נוסח שנות 2024.

הודיה היא אם ל-9 ילדים. היא נמצאת בשיא גידול ילדיה. בעלה למד בכולל. היא עבדה מעט לאחר נישואיה, אבל נחיצותה בבית לנוכח המשפחה הגדלה והולכת, אילצה אותה להתמסר כולה לגידול הדור הבא. היא קבלה על עצמה לומר תודה על כל דבר קטן, ודווקא אז הצליחו בדרך מופלאה לקחת משכנתא ולהגדיל את דירתם הפצפונת לדירת 4 חדרים. אבל יחד עם זה צברו חובות שהלכו וטפחו.

כאמא שדואגת לתעסוקת ילדיה, חיפשה משחקים בדרך הזולה, והגיעה לכתובת של מכירות יד שניה, לאם המגדלת בן יחיד, שחיפשה דרך להיפתר מצעצועיו הרבים. כדי להגיע לכתובת נאלצה לנסוע מרחק ניכר לעיר אחרת. כשעיניה נתקלו במבחר הגדול של המשחקים והמכוניות המתוחכמות בכל הגדלים, היקרים להחריד, לא האמינה שכך סתם היא תקבל את כל השפע הזה (היא ערכה סקר שווקים, לוודא...).

"כמה את רוצה על כל הארגז של המכוניות?", שאלה אותה הודיה כשראתה את מצבן המעולה.

"אני מוסרת בחינם, כי אני רוצה לרוקן כמה שיותר מהבית".

כך זכו ילדיה של הודיה ששמחתם תרקיע שחקים אל מול קולקציה חדשה ולא מוכרת של דגמי מכוניות, קטנות וגדולות.

לאחר חודש הודיעה לה המוסרת שהיא מרוקנת פעם שניה, ואם אף אחד לא מגיע לאסוף – היא פשוט זורקת. הודיה סחבה הפעם את בעלה, ועם רכב שכור נסעו שוב ומילאו את האוטו בשלושה ארגזים של משחקי-על, שהכילו כלי מטבח מטורפים וחדשניים, ומכשירי חשמל הפועלים על סוללות, והכל מהיקרים ביותר.

ילדי השכנים, שלא זכן מעולם לשזוף את עיניהם במוצרים לעשירים בלבד, מצאו תירוצים לבוא לשחק, ולנסוק על כנפי הדמיון.

הודיה המשיכה לקבל טלפונים, להגיע שוב לקחת גם בגדים, אבל פה זה נעצר, כי הבגדים לא התאימו לחוג שעליו היא נמנית.

זה הגיע למצב שהפרה רוצה להיניק יותר מאשר העגל רוצה לינוק... ברגע זה החלה הודיה בעצמה לחלק מוצרים לשכניה ולמשפחתה המורחבת.

באותן שנים לא היה לה תקציב לביגוד לילדיה הגדלים, ולבנותיה, שרצו לחדש מידי חג. יום אחד היא קיבלה הצעה לבוא ולמכור בגדים יד שניה במצב טוב. היא החלה לארגן מכירות באולם המכירה, שם נתקלה בבגדים יפהפיים, שעד היום רק חלמה לקנות לילדיה. מאז היא בוחרת לעצמה את מה שלבה חפץ, ומנהלת את המכירה לנשות השכונה, שנהנות מסטוקים חדשים מידי חודש. היא מוסיפה בכל מכירה חלק ממלאי המשחקים שלה, שנמכר בשקלים בודדים, ומיותר לספר שהם נחטפים.

היה מרתק לשמוע ממנה כיצד השפע המשיך להגיע אליה בדרכים מופלאות, שאם היה להן קול, ודאי היו שומעים – "אני רוצה לעזור לך, בתי היקרה. נגזר עליכם לחיות בחובות, אבל אין לי הגבלה כלל לתת לך את צרכיך בדרכים אחרות. את מגדלת את ילדי, ואני אקל מעליך. את מה שכולם משיגים במזומנים, אפתור לך בצינורות שפע אחרים. כיוון שאני מתגלה בתחפושת טבעית, אל תתבלבלי, אלא תדעי שאני הוא הנותן. וכמו שכבר השפעתי את ברכתי על אוהל רבקה, כך גם היום אשפיע על אוהלך, לא בחשבון בנק מנופח, אלא בנר דולק, ברכה בעיסה וענן על האוהל".

ההמשך היה דרמטי לא פחות. הודיה התקשתה לשמור על ניקיון הבית. שטיפת רצפות לעיתים קרובות גבתה ממנה מאמץ יתר, והיא החלה לחלום על הלהיט חדש ששמעו הגיע לאוזניה, "שואב-שוטף", שבמגע אחד מטאטא, שוטף, מקרצף ומייבש. דבר נפלא עבורה, במקום עוזרת בית ששיוועה להעסיק. באין ברירה, עקב הקושי הכספי, נאלצה לוותר על משאלת לב שתקל מאוד על חייה.

לא הרבה זמן אחרי ההתלבטות המייסרת, כך סיפרה, הגיע אחד מקרובי משפחתה כשבידו בדיוק המוצר החדש. להפתעתה השיב שהוא רצה להפתיע אותם ליום נישואיהם, והתקשה להחליט מהו הדבר שישמח אותם. במקרה הגיע לידו סכום כסף, והוא חשב שאין טוב מלהעניק מוצר שימושי כל כך לביתם. יש לציין שמעולם לא קבלה מתנה יקרה ברמה הזו, ודאי לא ממנו.

מי שיבקר בביתה יתקשה להאמין שביתה, המעוצב בטוב טעם, בעצם מרוהט כולו בריהוט יד שנייה במצב מעולה, שנקנה בפרוטות. אפילו וילונות נאים המתאימים לצבע הריהוט נקנו בקניה מזדמנת וזולה במיוחד.

כששואלים אותה אם היא שלמה עם כל מה שיש לה מיד שנייה, ואולי רצתה מידי פעם להתפנק ולחוש שווה יותר עם יד ראשונה, היא משיבה: אני נהנית עם כל קניה כזו, כי בה אני מרגישה מצליחנית גדולה. גם רוכשת את הנצרך, וגם חוסכת כסף שבלאו הכי אין לי. יש קניה אחת שאקנה רק יד ראשונה – ואלו חיי התורה והמצוות.

הודיה ממשיכה להיאבק בחובות, אבל יש לה כל כך הרבה מתנות מהצד. בפעם האחרונה ששוחחנו  היא הייתה אחרי הלידה התשיעית, מהאחרונים שנולדו בצפיפות. לשאלתי כיצד היא מסתדרת עם הרך הנולד, היא השיבה ש"הקדוש ברוך הוא יודע שקשה לי עם הקטנטנים שדואגים כיצד לא לאפשר לי רגע של מנוחה, ולכן הוא נתן לי תינוק-מלאך מדהים, רגוע ושליו. ואם המטלות שבבית מאתגרות, אז המתנה האחרונה היא כמו מוסיקה מרגיעה שממנה אני שואבת כוחות חדשים".

אז אם אתם מחפשים מה פירוש "אוכלי המן" בימינו, הרי קבלתם הצצה לרעיונות ליצירות ולתזמונים שרק בורא עולם יכול להפיק.

ועוד דבר. אל תיבהלו מקושי כספי, כי הכסף הוא הקושי הכי זול בנווה התלאות של העולם.