טורים נשיים
עידית ליכטנפלד עם טעויות משעשעות של בעלי תשובה. והפעם: יום טוב או גרוע?
בתפילת שמונה עשרה כתובות תוספות לעשרת ימי תשובה. בעלת תשובה אחת הייתה בטוחה שאומרים זאת בעשרת הימים הראשונים לחזרה שלה בתשובה...
- עידית ליכטנפלד
- ה' תמוז התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
הנה עוד מקבץ טעויות משעשעות שקיבלתי מבעלי תשובה (ולא רק מהם), תמשיכו ליהנות.
"את אחת השבתות הראשונות שלי כנערה חוזרת בתשובה עשיתי במדרשיה. קמתי בשבת בבוקר, והשיער המתולתל שלי לא הסתדר, אז קלעתי צמה... כשהגעתי לחדר האוכל אמרו לי הבנות שאסור לקלוע צמה בשבת. לאחר מכן הלכתי לחדר לפרק את הצמה... ממש צמה נפשי".
* * *
כותבת לנו מור, ומרימה את המורל: "בפעם הראשונה שבירכתי ברכת המזון, הסבירו לי איך לקרוא, אבל כנראה לא הבנתי - וקראתי את כללל ברכת המזון. פשוט קראתי הכל – שבת, פורים חנוכה... ועוד לא הבנתי למה כולם סיימו ואני עדיין קוראת...".
* * *
"ממש בתחילת התשובה היה ערב שבת, ובעלי יצא לבית הכנסת. לאחר מכן התחיל גשם חזק, ואני חשבתי – וואו איך יחזור ככה? אז הייתי ממש רעיה נפלאה: לקחתי מטריה ויצאתי לכיוון בית הכנסת בגשם זלעפות, להחזיר אותו יחד במטריה... חיכיתי שהוא יצא, וכל כך חיכיתי שיתפעל ממסירות הנפש שלי... אבל הוא כמעט התעלף ואמר לי 'מה את עושה?! אסור'...".
* * *
מתברר שה"יום טוב" הזה הוא ממש עניין מבלבל, כי קיבלתי המון טעויות מהסוג הזה... הנה כמה:
"אני לא בעל תשובה, אלא 'בעוונותי' דתי מלידה... בכל אופן, כשהייתי ילד בגיל בית ספר, והייתי מגיע בברכת המזון ל'הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב', גם אני הייתי מתלבט – רגע היום היה לי יום טוב? או שהיה יום פחות טוב, או אולי גרוע? עד שלמדתי שהכוונה לחגים".
בעלת תשובה ראתה שכתוב לפני הווידוי של קריאת שמע על המיטה "אין להגיד וידוי ביום טוב". יום אחד שיתפה את חברה שלה, שהיום בלילה היא לא תגיד וידוי. זו שאלה אותה - מדוע? היא אמרה: "כי היום היה לי יום ממש טוב!".
"בתחילת התשובה של חברה, כשהיה כתוב בתפילה או בברכת המזון 'להגיד ביום טוב', אז היא חשבה שאם יש לה יום סבבה – אז מברכים את זה...".
* * *
סיפור נוסף מאותו סוג הוא שבתפילת שמונה עשרה כתובות תוספות לעשרת ימי תשובה. בעלת תשובה אחת הייתה בטוחה שאומרים זאת בעשרת הימים הראשונים לחזרה שלה בתשובה... "ודילוגו על אהבה" – כשיהודי מתבלבל, השם משתעשע בכך.
* * *
והנה עלילות בעלת תשובה בעיר הקוידש בני ברק: "פעם קבעתי עם חברה בגן ורשה, שאלתי אנשים איפה זה, הלכתי הלוך וחזור הלוך וחזור ולא מצאתי, עד שהבנתי שגן ורשה זו תחנת אוטובוס...
"כנ"ל קניון רפאלי - שמחתי כל כך שיש קניון בבני ברק! נכנסתי ושאלתי איפה המדרגות לקומה למעלה...".
* * *
"בשבת הייתי בטוחה שהחרדים יושבים בחושך (כי אסור להדליק אצלם אור...), ומשחקים שש בש – כי מה עוד אפשר לעשות כל היום?!".
* * *
"שמעתי בעלת תשובה מבוגרת תמימה מברכת 'המחזיר נשמות למפגרים מתים'"...
מחכה לסיפורים שלכם!
הכותבת היא אמא לשישה, שחקנית, מחזאית ומעבירה סדנאות משחק ואלתור.
אשמח לקבל מכן סיפורים נוספים על טעויות של בעלי תשובה, למייל: debi@htv.co.il