סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר: הנס שקורה בכל שנה בעשרת ימי תשובה
על עשרת ימי תשובה, הכסף שחזר אחרי שנים, הנס של ראשית השנה, והאם אנחנו יודעים גם לסלוח?
- סיון רהב מאיר
- ו' תשרי התשפ"ד
(צילום: shutterstock)אנחנו כבר עמוק בתוך עשרת ימי תשובה. שני הימים הראשונים היו בראש השנה, והיום העשירי יהיה כמובן יום הכיפורים, בתאריך י' בתשרי. אלה ימים מיוחדים שנחשבים "ימי רצון", ימים שבהם הלבבות פתוחים והשמיים פתוחים ואפשר להשתנות לטובה יותר בקלות.
הרמב"ם כותב על הימים המיוחדים האלה כך: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת". הרמב"ם מוסיף ומצטט את הפסוק הבא שאמר הנביא ישעיהו, שמתאר את העובדה שאלה ימים של קרבה: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב".
אלה ימים מלאים במנהגים ובהלכות, כמו אמירת הסליחות, תקיעת השופר ועוד. ומה מאחלים כעת? רבים עדיין אומרים כמובן "שנה טובה" אבל בימים אלה אפשר להוסיף – "חתימה טובה" או "גמר חתימה טובה". אלה לא סתם מילים, הן מבטאות אמונה שיש לנו אפשרות לתיקון בימים האלה, כדי להיחתם לשנה טובה ומתוקה.
בעשרת ימי תשובה יש גם תוספות מיוחדות בתפילה. בתוך השגרה השוטפת, משבצים מילים קצת אחרות, רק לתקופה הזו. הנה אחד המשפטים היפים האלה: “בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים, וּלְשָׁלוֹם". אמן.
סיפור לעשרת ימי תשובה
"שלום סיון. קוראים לי סנדרה ברא"ז מקרני שומרון ואתמול קרה לנו משהו שאנחנו עוד מתקשים להירגע ממנו: כשעה אחרי צאת החג פתחנו את הדלת וראינו מעטפה על הרצפה. היו שם 1,400 ₪ ומכתב: מישהו שלקח מהבית שלנו כסף לפני עשרות שנים, כילד, מחזיר אותו עכשיו.
"גידלנו כאן לאורך השנים חמישה ילדים, ותמיד החברים שלהם התארחו אצלנו, כך שאין לנו יכולת לדעת מי הוא אותו ילד, שכותב שהיה אצלנו בן בית. אבל אני מתרגשת לגלות שאותה גניבה הפריעה לילד ההוא לאורך כל השנים. זה מראה שיש לנו יצר טוב שלא מפסיק לעבוד לרגע. שגם אנחנו יכולים להשתנות לטובה. ואני גם תוהה מה קרה לו דווקא עכשיו בחיים, למה בסיום ראש השנה תשפ"ד, בעשרת ימי תשובה, הוא החליט להגיע לאותה דלת של אותו בית – ולתקן.
"אנחנו מוחלים לו בלב שלם. החלטנו שאת הכסף נתרום לצדקה, ומבחינתי התרומה היא גם לזכותו. רבי נחמן מברסלב כבר אמר: אם אתה מאמין שאפשר לקלקל – תאמין שאפשר לתקן".
מרגישים את הנס?
אתם מרגישים את האנרגיה הזו באוויר? שומעים איך כל שיחה מסתיימת ב"שנה טובה" או ב"גמר חתימה טובה"? כדאי להשתיק את כל הרעשים מסביב ולהתחבר לתדר הזה. קוראים לזה אופטימיות. קוראים לזה שנה חדשה. קוראים לזה תשרי, ועשרת ימי תשובה. וכך מתאר נתנאל פרץ, איש חינוך מאשדוד, את מה שקורה עכשיו:"בכל שנה בזמן הזה מתרחש נס. כולנו יחד מצליחים בכמה ימים ספציפיים לחזור ולהאמין שאפשר לשנות.
"גם המיואשים ביותר, הנעולים, השבורים, כולם איכשהו הודפים את כל החושך של היום-יום ופותחים במקומו חלון קטן החוצה.
"פתאום אתה רואה מיליוני אנשים שבאמת ובתמים פורצת אצלם בלב אמונה שוואלה, יש בהחלט סיכוי שיפה ושונה תהא השנה. שהם יהיו טובים יותר. שהלב שלהם יהיה יותר מדויק ופתוח לקבל את הטובה המורעפת עליהם מלמעלה. שאולי הפעם יהיה אומץ ללכת בלי פחד על מה שנכון. שיהיה כוח לתקן. פתאום משהו מתרכך, ולו לרגע אחד, אצל כל כך הרבה אנשים שמחליטים לשחרר לרגע ולתת סיכוי, בבת אחת. מאמינים שיש מצב.
"וחשבתי לעצמי כמה זה לא מובן מאליו, היכולת הזו לחזור ולהאמין בטוב. כמה ראוי להודות על הנס הזה שקורה בכל תחילת תשרי. תחל שנה וברכותיה".
האם אנחנו יודעים לסלוח?
עדי לייטנר מפתח תקווה, רק בכיתה י"ב, כתבה לי כך:"שמתי לב שרוב הדיבורים לקראת יום כיפור הם על כמה חשוב לבקש סליחה. אני חושבת שלא מדברים מספיק על כמה חשוב לדעת לסלוח. לשחרר, למחול, להמשיך הלאה, לא להיתקע.
"הימים האלה נועדו לא רק לריכוך הלב אצל הצד הפוגע, אלא גם אצל הצד הנפגע. לפעמים, יותר מאשר קשה לבקש סליחה – קשה לסלוח. כי קשה לשנות את הרגשות שלנו, קשה לתת לאנשים את האפשרות להתחיל מחדש, ולדעתי לכן אנשים גם לא ניגשים להתנצל, כי הם חוששים מהתגובה.
"אומרים שכמו שאנחנו דנים אחרים, ככה דנים אותנו בשמיים. כלומר, אם אנחנו מסתכלים על אחרים בהבנה, בעין טובה, ככה אלוקים יסתכל עלינו. אלה ימים שצריך לדון בהם לכף זכות, לרחם, לא לנטור.
"במסכת אבות כתוב שהשאיפה היא להיות אדם שקשה להכעיס אותו, וקל לפייס אותו: 'קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לְרַצּוֹת'. אני חושבת ששווה שתכתבי על זה משהו".
אז הנה, עדי, את בעצמך כתבת. תודה.