category

זוגיות ושלום בית

"אלו לא באמת החיים שאני הייתי אמור לקבל, אני לא רוצה אותם"

אתה לא מוכן להתמסר בשלמות לאשתך, לילדים שלך ולבית שלך. הבגידה יכולה להתרחש בצורה עדינה יותר. גם כאשר אדם בוחר להיות בעבודה, לא כי הוא באמת צריך יותר כסף, אלא כי בעבודה כיף לו

שתף במייל
| ד' ניסן התשפ"ב |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

"האמת, אני מרגיש שאני לא יכול להמשיך ככה. אין לי כוחות לחיים האלה ובטח שלא אליה, פשוט אישה קשה.

"לא מספיק שאני מתמודד עם העבודה הזו שאני תקוע בה כבר עשרים שנה, שהלכתי לעבוד בה בגלל שהיא הייתה קרובה אלי לבית, לא מספיק שאני צריך להתמודד עם בית הספר הגרוע הזה של הילדים, כי רק בשכונה הזו מצאנו דירה במחיר סביר, בנוסף גם היא על הראש שלי?! לפעמים אני חושב שנשארתי בסוף התור כשאלוקים חילק את הקלפים", התלונן יורם.

"איך היית רוצה שיראו החיים שלך, בעולם אוטופי?", שאלתי.

"הייתי רוצה אישה חייכנית ורגועה, הייתי רוצה עבודה עם משכורת מכובדת, לגור בשכונה אחרת טובה יותר, ואז אולי ככה יהיה לילדים שלי בית ספר נורמלי. אבל מה יעזור לי לענות על זה אם בסוף יש מציאות?! בסוף זה החיים שלי, וזה מה יש", ענה בייאוש.

"אני מבינה ממך שאתה מרגיש שאתה חי חיים שהם לא מה שייחלת לעצמך. אני מציעה שננסה רגע להבין מה השורש של בעיית הניווט שלך בחיים.

"יש שתי  גישות ניווט בחיים: גישת אחת, גישת ניווט, כאשר האדם מנווט את עצמו, ומחליט מה היעד בהתאם ליכולותיו ולמגבלות המציאות. זו גישה דומה למה שאתה מתאר, שהרי איזו ברירה כבר יש לך? זו העיר בה נולדת, זו העבודה שאתה יודע לעשות וזו האישה שאתה נשוי לה. יש לך מגבלות במציאות, ובתוך הגבולות הללו אתה מנווט את עצמך. במילים אחרות, מגבלת המציאות קובעת לך את היעד, ולא אתה", הסברתי.

"נכון, אני בנאדם הגיוני ומציאותי", הצטדק יורם.

"אבל יש עוד גישה, שהיא הדבר הנכון והאמיתי יותר: לא להכניס בכלל את מגבלות המציאות לתוך היעד, אלא להחליט לבנות את החיים שלך כשהם בגרסה הכי טובה שלהם".

"אבל מה התועלת בדבר כזה? גם ככה יש פער עצום בין איך שהייתי רוצה להיות לבין המציאות בפועל,  זה יותר מתסכל אותי מאשר עוזר לי לנווט", התרגז יורם.

"ניווט כזה, בצורה מתוקנת, יכול להתקיים בתנאי שאתה תתחבר לרצון האמיתי שלך, ולא לרצון שמוגדר מתוך הגבלת המציאות. זה הכוח להוריד את הרצון אל המציאות".

"מה הכוונה? בלבלת אותי", אמר יורם.

"אחרי שקבעת את היעד, אתה צריך להתחיל לחשוב איך אתה מנהל את כל המציאות כך שהיא תוביל אותך אל היעד.

"בדרך הראשונה - התחלת מהמציאות, כלומר גבולות המציאות קבעו לך גבול ליעד שלך. בדרך השנייה - אתה קובע מה המציאות תהיה, לפי הרצון האמיתי שלך".

"נשמע מעולה. יש לי חלום להיות מיליונר, דוגמן, שכולם יאהבו אותי, לעשות מרתונים בכל העולם, לגור  על הר בהימלאיה. זה הרצון האמיתי שלי!  אבל אני תקוע ומוגבל עם אישה וילדים שצריך לפרנס, והם בעצם מפריעים לרצון האמיתי שלי להתממש. אז אולי באמת אני צריך להיות אמיץ, להשאיר הכל מאחורי ופשוט להגשים את עצמי וזהו? באמת אני מרגיש שאני מוותר על עצמי בחיים האלה", אמר יורם בשחצנות.

"נקודת הרצון האמיתית - מנוערת מתפיסות חיצוניות ומאמונות תפלות", עניתי לו, וראיתי שהוא עוד יותר מבולבל.

"מה זה אומר? מה זה מנוער מתפיסות חיצוניות?", שאל.

"כשאתה חושב שהרצון שלך הוא להיות מיליונר ולטייל בעולם, לרוץ מרתונים ועוד ועוד ועוד... יש לבחון מה עומד בבסיס האמונה שלך. האם זה אכן הרצון האמיתי שלך?

"אם הקביעה שלך היא מתוך הדמיון שאם תרוץ מרתונים, תהיה מיליונר, תטייל בלי סוף אז תהיה מאושר, שכל הדברים האלה יעזרו לך לבטא ולממש את עצמך - ברגע שזה מה שמניע את הרצון שלך, זה כבר לא רצון אמיתי. זה רצון שמנוהל מתוך דמיונות שמציפים אותך, שאם כל הדברים האלה יקרו, אז תהיה מאושר".

"למה זה לא הרצון שלי?", שאל יורם.

"כי מה שהגדיר את הרצון שלך, אלה כל מיני דברים מציאותיים שגרמו לך להחליט מה אתה רוצה, דברים חיצוניים שיעשו אותך מאושר אם הם יקרו.

"לרצון אמיתי אפשר להגיע רק אחרי שאתה מתנער מכל התפיסות האלה! כאשר אני מצליחה להגיע לנקודה בתוכי שאומרת לי שמה אני רוצה זה לא בגלל שאני חושבת שזה וזה יעשה אותי מאושרת, אלא מה אני רוצה כי זה מה שאני חושבת שהוא השליחות שלי, ששם יש לי משמעות, שזה הדבר שהקב"ה רוצה ממני. אז זה רצון אמיתי שלך. ואתה יכול לזהות אותו רק אחרי שתתנער מכל התפיסות החיצוניות".

"בגלל זה אני מרגיש קושי בלתי מוסבר בבית, בעבודה, בכל החיים האלה?", שאל, מתוסכל.

"ממש בגלל זה. לדוגמא: מה קורה לך בבית? הבית מגביל אותך מאוד. כשאתה בעל ואבא, זו מחויבות גדולה מאוד. זו גם מחויבות רגשית (חייב לאהוב ולתת את עצמך), גם מחשבתית (חייב לחשוב ולקחת את כולם בחשבון כל הזמן) וגם מעשית (חייב לעשות המון למען אשתך, הילדים והבית).

"ואז, כשאתה תפוס באמונה שאומרת לך בעצם שלא ככה אתה צריך לחיות, אלא היית צריך לחיות חיים אחרים - זוהי כפירה", הרחבתי.

"כפירה?!".

"כפירה! שאם היא לא תעבור תיקון, היא מיד הופכת לבגידה".

"מה? איזו בגידה? על מה את מדברת? אין נאמן יותר ממני", יורם נלחץ.

"אני אסביר: ההרגשה הזו שאתה מתהלך איתה, שלא ככה אתה אמור לחיות, שאתה לא אמור להיות בבית הזה שמגביל אותך כל כך, שאתה בעצם אמור להיות במקום אחר ולא להעביר את החיים שלך במציאות הזו ככה - זוהי כפירה.

"כל האמונות שלך יושבות לך בראש ואומרות לך: 'אתה תהיה מאושר - רק אם תחיה כך וכך, אבל בצורה שבה אתה חי עכשיו זה לא יקרה', אז אתה כופר בעובדה האמיתית שיש לך בבית הזה ובזוגיות הזו. בבית הזה יש לך האפשרות לבטא את הרצונות האמיתיים שלך, אבל אתה מעדיף להיאחז באמונות תפלות. זו כפירה ברצון האמיתי שלך, לממש את עצמך בבית שלך".

"אבל מה הקשר לבגידה?".

"זה לא אומר חס ושלום שאתה הולך לבגוד בפועל, אלא שעיקר הבגידה זו הבגידה המחשבתית. אתה לא מוכן להתמסר בשלמות לאשתך, לילדים שלך ולבית שלך. הבגידה יכולה להתרחש בצורה עדינה יותר. גם כאשר אדם בוחר להיות בעבודה, לא כי הוא באמת צריך יותר כסף, אלא כי בעבודה כיף לו, יש לו שם חברים שאוהבים אותו…

"זה גם יכול להיות אדם שבוחר להיות עסוק בכולל, בשליחות שלו בקהילה, גם זה סוג של בגידה.

"זה בגלל שאתה מרגיש שהחיים שלך לא אמורים להיות ככה, אז אתה הולך ובוגד: 'עזבי אותי, אשתי, יש לי חיים'".

"תקשיבי, אבל את לא יכולה לקרוא לזה בגידה, זה ממש מעצבן אותי", יורם ממש התעצבן.

"בגידה מחשבתית גרועה לא פחות מבגידה בפועל. זה נקרא בשפת ההלכה: גרושת הלב".

"מה זה גרושת הלב?".

"בלב אתה לא שם. זה מחלחל לתוך הבית, והורס כל חלקה טובה. הכל מתחיל מכפירה, מהטלת ספק שאני לא אמור להיות פה. יורם, למה יש לך הטלת ספק?".

"כי אני מדמיין דמיונות שאני אמור להיות בחיים אחרים, במקום אחר, בצורת חיים שונה".

"יפה מאוד. עמלק הוא הספק שאומר לך שאתה לא יכול אחרת. האושר שלך תלוי בכך שתהיה מציאות אחרת. בצורה שאתה חי היום, אתה לא תהיה מאושר! אם אתה רוצה להיות מאושר אתה חייב אחרת! וזוהי כפירה שמולידה בגידה.

"אם אני לא אמור להיות פה, אני אהיה במקום אחר, אני אחפש דברים אחרים. הבגידה המחשבתית הזו מחשיכה, ולא מאפשרת ליצור קשר אמיתי. הכל מלאכותי בבית. פנימית אני בוגד, גם אם לא בגדתי פיזית מעולם. אני חושב על חיים אחרים, על מקומות אחרים, לא טוב לי בבית".

"אני מכיר הרבה זוגות שחושבים ככה, והם חיים ביחד המון שנים", ניסה יורם להטיל ספק במה שאמרתי.

"נכון. זה נקרא בית לא שמח".

"למה לא שמח?", שאל.

"כי כל אחד חי לעצמו. כי אם אני כופר בכל הקשר הזה בכלל, אין לי האמונה שאני יכול להביא את הרצון האמיתי הזה לתוך הקשר הזה, ואז ממילא אני לא רוצה את הקשר הזה.

"אם אני לא רוצה את הקשר הזה - אני בוגד. קשר של אמת לא יהיה פה.

"המקום הזה שאני מרגיש וחושב שמגיע לי חיים אחרים מוביל אותי לגאווה, והגאווה - שכמובן מתנפצת ומתרסקת בלי סוף - מובילה לעצבות.

"ברגע שאין קשר אמיתי בין בני הזוג, כי יש הכפירה שמביאה את הבגידה, אז ממילא אין זרימה של חיים ואנרגיה בתוך הזוגיות, וממילא גם לילדים זה משקף שאין שום זרימה של חיים, ואז מיד נהיה ניכור. כל הבית מנוכר, חיים את החיים - אבל הכל בציניות, הכל לא באמת", הסברתי.

"הכנסת אותי לסופר דיכאון… מה עושים?", שאל בחוסר אונים.

"כשהתורה מדברת על מחיית עמלק, היא מצווה אותנו דבר אחד: לזכור.

"הזיכרון, הוא בעצמו המאבק העיקרי בעמלק.

"בשפה הפסיכולוגית זה נקרא: מודעות תמידית – זיכרון. כל הזמן אתה צריך להיות מודע לפער שבין הרצון האמיתי שלך לבין האמונות התפלות. אני כל הזמן צריכה לשאול את עצמי, מה תופס אותי פה? האם תופס אותי הרצון האמיתי שלי? או שתופסת אותי אמונה שבגללה אני מרגישה ספק של ששואל אותי מה אני עושה פה? האם זה רצון אמיתי או אמונה תפלה שאומרת לי: בלי זה, החיים שלך לא שווים?".

"אבל איך אני יכול להבחין?", שאל יורם.

"זה נורא קל. ברגע שאתה מרגיש שיש משהו שבלעדיו אתה לא יכול, בלי זה החיים שלי לא שווים - תדע שזו אמונה תפלה. רצון אמיתי זה רצון שיוצר את המציאות, ולא רצון שתלוי במציאות.

"אני רואה הרבה זוגות שבמשך שנים מנסים להילחם ולהיאבק בענפים, בבעיות תקשורת, בבעיות התנהגות, אבל מה שצריך זה לטפל בשורש - שהכל מתחיל מזה שהם בוגדים בזוגיות, בבית ובילדים.

"אני אומרת להם: אתם אומרים שיש לכם בעיה בתקשורת? האמת היא שבלב אתם בכלל לא פה, אתם בכלל חושבים שאלה לא החיים שאתם אמורים להיות בהם.

"יורם, זה הפתרון: אתה כל הזמן צריך להיות במודעות. צריך לזכור תמיד את הפער הזה בין הרצון האמיתי לאמונות התפלות. כשזה יהיה תמיד בתודעה שלך, אז הרצון האמיתי יהיה שמירה נצחית על הנאמנות שלך בקשר.

"הרצון האמיתי הוא רצון לא תלוי, הוא יוצר, בורא, רואה את האפשרות ליצור דברים מתוך המציאות, ליצור קשר אמיתי בתוך העולם.

"כשאני מודעת לרצון האמיתי שלי, אני מקבלת כוח לשמור על הנאמנות, ואני עושה כלי בנפש לקבל קשר משמח ואמיתי.

הטור נכתב בהשראת הרצאתו המרתקת של הרב אליהו לוי.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה