מרן הרב יצחק יוסף
מה הנהיגו הפוסקים כדי למנוע נישואים לאישה שנייה?
על מה הבעל מתחייב לאשתו, ומה האישה חייבת לבעלה? מה עושים כאשר אחד מבני הזוג מסרב לגט? ועל מה, בחלק מן העדות, החתן נשבע בשבועה חמורה? מתוך שיעורו של הראשון לציון, מרן הרב יצחק יוסף, לפרשת חיי שרה
- מרן הרב יצחק יוסף
- כ"ב חשון התשפ"ב
(צילום: shutterstock)
א. הנשים חייבות בתפילה אחת ביום לכל הפחות, ולכן עושים בבית הכנסת יציע נפרד וקוראים לו "עזרת נשים", שתוכלנה להגיע לשם ולהתפלל. המקור לזה הוא ממסכת סוכה שבשמחת בית השואבה הנשים לא היו רוקדות, אלא הגברים היו רוקדים למטה, והנשים היו למעלה בעזרת נשים, והיו רואות מלמעלה איך האנשים רוקדים. עזרת נשים מיועדת לנשים שלא חייבות בצרכי הבית, כגון בנות רווקות, או אישה נשואה שיצאה לפנסיה, ושכל ילדיה התחתנו כבר. אבל אישה שצריכה לטפל בצרכי הבית, לא תבוא לבית הכנסת.
ב. הגר"א מוילנא התנגד לכך שיבואו נשים לבית הכנסת, כי כשבאות הן עושות תחרות למי יש שמלה יפה יותר, או תחרות בפאה נכרית. אבל אישה שיודעת לשמור על עצמה, ולא באה בשביל תחרות, ולא מדברת שם לשון הרע, אלא באה להתפלל, אדרבה, שתבוא לעזרת נשים. אבל אם זה בא על חשבון הבית, שתשב בביתה ותתפלל, כי אישה אינה חייבת בקדיש וקדושה. ורק בשבת זכור צריכות כל הנשים להתאמץ לבוא לבית הכנסת, כדי לשמוע פרשת זכור.
מלאכות שאשה חייבת לבעלה
ג. בגמרא מסכת כתובות מבואר שהאישה משועבדת לבעלה לכמה מלאכות: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה, ועושה בצמר. מדוע היא צריכה לעשות בצמר? הרי אם בשביל להכין לו סוודר, מספיק פעם אחת, אלא הכוונה היא שעושה בצמר כדי למכור, כלומר כדי לעזור לבעלה בפרנסה. לא טוב שאשה לא תעשה מלאכה, כי הבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי עבירה. היכן האישה תעבוד, את זה כבר יש לשאול את החכם.
דברים שהבעל חייב לאשתו
ד. הבעל חייב לאשתו יותר, יש עשרה דברים שהבעל חייב בהם, ומובאים בשלחן ערוך אבן העזר: מזונותיה, וכסותה, ועונתה, ועיקר כתובתה, ורפואתה, ולפדותה אם נשבית, וקבורתה, ולהיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה, ולהיות בנותיו ניזונות אחר מותו עד שיתארסו, ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשים כתובתה יותר על חלקם בירושה שעם אחיהם.
שבועה חמורה של החתן ביום חתונתו
ה. כשמסדרים קידושין אנחנו נוהגים תמיד להסביר לחתן על מה הוא חותם, וכן מסבירים לו שהוא נשבע על זה שבועה חמורה. הרב דוב שוורצמן היה ראש ישיבה וגאון עצום, והוא גר בשכונה שלנו, ופעם היה בחתונה של תלמיד שלו, ומרן זצ"ל היה שם. הרב שוורצמן כיבד את מרן שהיה רב ראשי לישראל לסדר חופה וקידושין, וכשמרן השביע את החתן שבועה חמורה, הרב שוורצמן צעק שהוא מכשיל את הרבים בשבועה חמורה. היה שם ציבור גדול של פרסים, וחכם בן ציון אבא שאול שהיה שם כאב לו על זה שהוא צועק על מרן ליד כולם, לקח אותו לצד ואמר לו: מה אתה כועס? זה מנהג שלנו, אתה יודע מה המקור למנהג? מרן השלחן ערוך באבן העזר (בסעיף י"א) כתב שטוב לעשות תקנה עם חרמות ונידויים שלא ישא אישה שניה. וכתב עוד מרן בסדר החליצה (סימן קס"ט אות מ"ו), שלכן נוהגים להשביע שבועה חמורה. כי לנו אין חרם דרבנו גרשום, בפרט לאחר האלף החמישי, ולכן הנהיגו לעשות שבועה חמורה כדי למנוע מהחתן לישא אישה שניה. חכם בן ציון אמר לאותו ראש ישיבה על כמה פוסקים שכתבו להשביע, והוא בתגובה אמר לו: לא ידעתי. מכאן צריך ללמוד מוסר השכל שלא לזלזל במנהגים שלנו.
ו. כשמסבירים לבעל על מה הוא נשבע, צריך לפרט בעיקר ארבעה דברים, שלא ישא אישה על אשתו, שלא יגרש אותה בעל כרחה, שלא ישעבד נכסי מלוג שלה, שלא יסע לחו"ל בלי רשותה, ויש מקילים בזמננו לצאת לחו"ל, כי דווקא בזמנם שהיה נוסע במשך זמן רב היתה קפידא, אבל בזמננו ניתן להגיע מהיום למחר. על כל פנים צריך לדעת שיש לו התחייבות של שבועה. יש אומרים שהיא שבועה דאורייתא, להלכה יש לה דין שבועה דרבנן, אבל מכל מקום היא שבועה חמורה.
ז. סיפרו לי על ראש ישיבה אחד שלא מסכים בשום פנים ואופן לסדר קידושין לחתן שעושה שבועה חמורה, וגם לא מרשה לחברים שלו לבוא לחתונה. אבל הם צריכים להבין שהאשכנזים לא צריכים שבועה, כי יש להם את חרם דרבנו גרשום, אבל אנחנו צריכים.
סנקציות למסרבי גט
ח. כשבאים אצלנו תיקים לבית הדין הגדול, לפעמים האישה ברוב חוצפתה מעכבת את הבעל עשר שנים מלתת גט, רק בשביל כסף, ובמקרה כזה מתירים לו אישה שניה. משתדלים להשיג גט, ויש כל מיני סנקציות שאפשר להפעיל לשם כך, כגון לסגור את חשבון הבנק, או לקחת את הדרכון ורישיון נהיגה. וכשהבעל מסרב לתת גט גם כן יש סנקציות, יש סמכות בידי נשיא בית הדין הגדול לשלוח אותו למאסר עד עשר שנים.
לא קל לקבל היתר
ט. לא נותנים מיד היתר, אלא רק לאחר שבית הדין האזורי נתן היתר באים לנשיא בית הדין הגדול. אז יש שימוע, ולכתחילה מנסים לפשר ביניהם דרך כך שייתן לה כמה עשרות אלפי שקלים כדי שתסכים לגט. היה יהודי אחד שאמר שאין לו לתת לה אפילו עשרת אלפים שקל. שאלתי אותו 'כמה אחים יש לך?', והוא ענה 'שישה'. אמרתי לו 'תבקש מכל אח שילווה לך עשרת אלפים שקל', עשינו הפסקה, ובהפסקה הוא דיבר אתם, השיג את הכסף ואז האישה הסכימה לגט. אבל כשהיא מתעקשת, מתירים לישא אישה שניה, שהרי בכתובה כתוב שלא ישא אישה שניה כי אם ברשות בית דין, ובית הדין התירו לו.
י. כאשר הבעל אשכנזי וצריכים להתיר לו אישה שניה, צריך להחתים מאה רבנים. לפני ארבעים שנה, כשמרן זצ"ל היה נשיא בית הדין הגדול, והיו צריכים היתר של מאה רבנים, הוא היה בא אלינו לכולל ומחתים את כל שלשים וחמשה האברכים, אחר כך הולך לעוד כולל ומחתים אותם, עד שמגיע למאה. היום משתדלים להחתים רק מי שיש לו כושר לדיינות, אבל כשאין כל כך, אפשר להחתים כל תלמיד חכם, אבל רק אברכים שבקיאים בהלכות המצויות.
על אלו עשרה דברים הבעל מתחייב כלפי אשתו, ועל אלו דברים האישה מתחייבת כלפי בעלה? צפו בשיעורו השבועי של הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף:
מתוך הספר "השיעור השבועי" המסכמים את שיעוריו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. ניתן לרכוש מספרי הסדרה בהידברות שופס כאן.