מגזין

להתעטף בטלית באיחוד האמירויות: הצלם מיקי שפיצר על התמונה שהפכה לסמל

הצלם מיקי שפיצר ביקר באיחוד האמירויות רגע לפני חתימת הסכם השלום בינה לבין ישראל, כשהוא מסתתר תחת חזות הונגרית, בראיון הוא מספר על המדינה הערבית המרתקת, על הגמלים שאינם, על רגע מביך ועל תמונות אהובות

שתף במייל
| כ"ט חשון התשפ"א |
(צילום: מיקי שפיצר)
whatsapp
אא

המגיש ברשת "אל ג'זירה" עדכן בקול מתכתי על הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל לאיחוד האמירויות. "זהו הסכם שמתממש למרות מצב המלחמה שקיים בין ישראל לפלסטינים", הדגיש בעוינות בלתי מוסתרת, בזמן שברקע מאחוריו שודרה תמונה של יהודי חרדי עטוף בטלית על הר במדבר האמירתי. מאותו רגע, התמונה הכמעט בלתי אפשרית הזו הופצה במהירות הבזק במרחבי הרשת ופורסמה ברבים מכלי התקשורת בעולם. "את התמונה הזו אני צילמתי", אומר לנו מיקי שפיצר, צלם נוף וטבע, המתגורר בביתר עילית.

"ביקרתי באותה עת באבו דאבי", הוא מגולל את סיפורה של התמונה שהפכה באותו יום לסמל של הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. "בבוקר שבו צולמה התמונה יצאתי שעתיים לפני הזריחה אל הנקודה אותה תכננתי לתעד. המטרה שלי הייתה להגיע אל המקום בשעת הזריחה כדי ללכוד את השמש העולה על המדבר. שכרתי נהג מקומי ויצאתי יחד עם ידיד שליווה אותי במסע אל הדיונות והמרחבים האינסופיים שסובבים את ערי האמירויות. כשהגענו אל המקום", ממשיך מיקי, "היה זה לאחר שעתיים של טלטולים בדרכים ההרריות, כשהשמש החלה להאיר ממזרח. מהר מאוד התברר לנו כי ההשקעה הייתה שווה. מולנו לכל האופק נפרס נוף מדהים של מדבר שממה. ממרחק נראה היה כאילו השמיים הכחולים-לבנים נפגשים עם צבעי החום של המדבר הענק ויוצרים יחד תמונת נוף מדהימה.

(צילום: מיקי שפיצר)

"באותו רגע, כשהנוף כולו נפרס תחתי מקצהו של אחד הצוקים הגבוהים במקום, עליו טיפסנו, התחלנו להיערך לצילום התמונה. ידידי, עטור בטלית ותפילין, עלה על אחת מהדיונות הסמוכות, תוך שאני מתעד אותו עומד שם עטוף בסממנים היהודיים שמלווים את עם ישראל זה אלפי שנים, כשהוא על אדמת מדינה ערבית, שבאותה עת הייתה גם עוינת לישראל. זה היה מרגש מאוד", מציין מיקי.

אלו תגובות קיבלת לאחר פרסום התמונה?

"התגובות היו מעורבות מאוד. לצד התגובות השליליות שקיבלתי מרבים בעולם הערבי, שלא אהבו את ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות ומצאו בי משום מה את הכתובת לציין זאת, היו גם תגובות מרגשות מצד רבים, יהודים ולא יהודים. היו גם יהודים חילונים שהתרגשו לראות את המחזה הזה של יהודי עטור בטלית ותפילין במדינה ערבית, וכתבו לי שזה ריגש אותם מאוד".

(צילום: מיקי שפיצר)

 

פניה מהאמירויות

מיקי שפיצר עוסק כצלם טבע ונוף זה כשנתיים, אך בתקופה הקצרה הזו הספיק לצלם מאות תמונות מרהיבות מאלסקה ועד אירופה. "תמיד אהבתי את עולם הצילום, עד שלפני שנתיים החלטתי להפוך את התחביב למקצוע ונרשמתי לקורס צילום מקצועי", הוא אומר בשיחה ל'הידברות'. "בגלל חיבתי לעולם הטבע בחרתי בלימודי צילום נוף וטבע", מציין מיקי ומוסיף כי הוא רואה שליחות בעבודת הצילום שלו. "במסגרת עבודתי אני מציג בפני עוקבי תיעודים בהם הם חוזים בנפלאות הבריאה, וביופי הבראשיתי שקיים בעולמנו, כך שעבורי מלבד הצילום יש גם תוכן רוחני לעבודת הצילום", הוא אומר.

בשלב שבו צילמת את התמונה שהפכה לסמל השלום בין המדינות, אזרחים ישראליים לא יכלו להגיע לאיחוד האמירויות. כיצד אם כן הצלחת להגיע אל המדינה?

"במהלך השנים האחרונות יצא לי להגיע למדינות שונות ברחבי העולם. בשלב מסוים החלטתי להגיע גם לאבו דאבי שבאיחוד האמירויות, מאחר והמדינה המפרצית הפכה בשנים האחרונות ליעד פופולרי עבור צלמים מכל רחבי העולם בגלל המבנים המונומנטליים שקיימים בה ומיצגי האמנות שפזורים בשטחה. אך משניסיתי לברר אם תהיה איזושהי דרך להיכנס אל המדינה הערבית עם דרכון ישראלי, התברר לי כי למרות ההתחממות בקשרי המדינות בשנים האחרונות – איחוד האמירויות לא תאפשר לי להיכנס לשטחה כל עוד אני מבקש לעשות זאת באמצעות דרכון ישראלי.

(צילום: מיקי שפיצר)

"בפני עמדו שתי אפשרויות: לוותר ולנסות למצוא יעד אחר, או למצוא דרך אחרת להגיע לאיחוד האמירויות", הוא אומר. מיקי החליט לא לוותר על החלום ובתוך תקופה קצרה הנפיק דרכון הונגרי – מוצאה של סבתו, וכך יכול היה להגיע לאיחוד האמירויות, ללא כל קושי. כך יצא אל הדרך המסע לאיחוד האמירויות, של שני ישראלים בין מאות אלפי מוסלמים, שבאותו שלב ראו בישראלים אויבים.

האם נאלצת להסתיר את יהדותך בשעה שהסתובבת ברחובות הממלכה הערבית?

"דובאי היא לא מדינה מוסלמית במובן הרדיקלי שלה", משיב מיקי. "מדובר במדינה מודרנית ומתקדמת, שיותר דומה לאירופה מאשר לפקיסטן, לדוגמה. בזמן שהסתובבתי בעריה, גיליתי מדינה פתוחה מאוד, שמלאה בתיירים רבים מכל רחבי תבל, גם כאלו שאינם לבושים בסגנון ערבי מסורתי, אלא אזרחים מערביים כמונו".

למרות זאת, מיקי דאג שלא להסתובב עם כיפה וציצית גלויים ברחובות דובאי ואבו דאבי. "באותה תקופה זה לא היה מומלץ", הוא מסביר. "איחוד האמירויות לא קיימה עדיין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ולכן חששתי להפגין את יהדותי בגלוי בזמן ששהיתי בשטחה. עיקר החשש שלי נבע מהתיירים הערביים הרבים שמגיעים לדובאי, שחלקם באים ממדינות מוסלמיות רדיקליות. די אם אזכיר, שבעבר חוסל על אדמת דובאי מחמוד אל מבחוח, בכיר תנועת חמאס, כך שהעדפתי שלא לחבוש כיפה בגלוי בזמן שהותי באיחוד האמירויות".

מיקי מספר כי כל זה השתנה מאז חתימת הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות בבית הלבן. "הסכמי אברהם שינו את הכל", הוא אומר. "אם הייתי מגיע לשם היום, הייתי מסתובב ללא חשש עם כיפה. יתירה מכך, בעקבות פרסום התמונה לאחר חתימת ההסכם, קיבלתי המון הודעות חיוביות מאזרחי איחוד האמירויות. חלק מהפונים מגדילים לעשות ומפיצים את התמונות שלי ברחבי העולם הערבי, כדי להוכיח שיש שלום אמיתי בין המדינות, מה שמראה עד כמה השתנה היחס לישראליים מאז חתימת ההסכם, לעומת התקופה שבה ביקרתי שם".

(צילום: מיקי שפיצר)

 

מדבר מיושב

בשנים האחרונות הפכה איחוד האמירויות בכלל, ודובאי בפרט, ליעד תיירותי פופולרי. כיצד התרשמת מהמדינה?

"הדבר הראשון שתופס את העין באיחוד האמירויות זו עובדת היותה מדינה מדברית. איחוד האמירויות לא דומה לצרפת או להונגריה, לפריז או לפראג, שבנויות בסביבה עירונית רגילה כמו שאנו מכירים מכאן, מישראל. בזכות הכסף הרב שזורם מבארות הנפט שיש בשטח המדינה, הצליחו ראשיה לבנות מדינה מתקדמת ומודרנית. וזה דבר שבולט מאד בפני מי שמסתובב במדינה היפה הזו".

בימים בהם תייר מיקי שפיצר באיחוד האמירויות, הוא שהה לצד המגדלים הגבוהים בעולם, וחלף על יד מבנים מונומנטליים המאפיינים את איחוד האמירויות. "כמעט כל מבנה שראיתי שם נראה מודרני מאוד ובעל טכנולוגיה מתקדמת. אפילו המכוניות שנעים על כבישי האמירויות הינם מכוניות פאר", הוא אומר, ומוסיף כי בזמן שיש ישראליים שמאמינים כי במדינה המדברית עדיין רוכבים על גמלים, המציאות בשטח רחוקה מאוד, והתחבורה במדינה מתבססת רבות על רכבי פאר מהמותגים היוקרתיים ביותר שיש, מחזה נדיר ביותר בכל מדינה אחרת בעולם.

הצלם מיקי שפיצר

פגשת את בני הקהילה היהודית במקום?

"אכן. נפגשתי עם יהודי המקום. יש באיחוד האמירויות גם בית כנסת של הקהילה המקומית ובית חב"ד. בניגוד לפעילות היהודית במקומות אחרים בעולם, באותה תקופה לפחות – הפעילות היהודית באיחוד האמירויות הייתה מוצנעת יותר. בית הכנסת ממוקם בתוך וילה, שלולא ידעתי, לא הייתי יכול לגלות שהמקום משמש כבית כנסת יהודי. הקהילה היהודית קיימה כבר אז – עוד לפני 'הסכם אברהם' - קשרים טובים עם השלטונות, אך העדיפה לשמור על שקט תעשייתי ולפעול בפרופיל נמוך. כנראה שהיו להם סיבות טובות לכך", הוא מעריך.

"היהודים שמתגוררים באיחוד האמירויות הם בעיקר אנשי עסקים אירופאיים שמגיעים לעבוד במדינה שבה נטל המס נמוך מאוד", מוסיף מיקי. "וספציפית, היהודים שפגשתי הם ברובם אזרחי צרפת ובלגיה, אשר מתגוררים במקום לצורך עסקיהם".

כאחד שביקר באיחוד האמירויות לפני רוב הישראליים, מה אתה ממליץ לישראליים שמבקשים לבוא לטייל במדינה הערבית לאחר הפשרת היחסים?

"הדבר החשוב ביותר לדעת לפני שמגיעים לאיחוד האמירויות, זה שבקיץ אין מה לחפש שם. בקיץ מזג האוויר עומד על למעלה מארבעים מעלות חום. האנשים במדינה אינם יוצאים כמעט מבתיהם בתקופה זו, אלא מתניידים רק באמצעות רכבים, שלוקחים אותם מהבית אל העבודה ומהעבודה אל הבית או לכל מקום ממוזג אחר. כמעט לא ניתן למצוא אנשים מסתובבים ברחובות בתקופה החמה. כך שאין עבור מה להגיע אל המדינה בחלק גדול מהשנה.

(צילום: מיקי שפיצר)

"בחורף, מזג האוויר במדינה טוב יחסית. לאלו שמגיעים לבקר בה בתקופה זו, יש אפשרות ליהנות משלל אטרקציות. אחד המקומות המומלצים באיחוד האמירויות זהו קניון גדול ומפואר שיש בו אקווריום עם מאות אלפי דגים, ועוד אטרקציות שונות כמו פינגווינים ואתר סקי מלאכותי מהגדולים בעולם. עם זאת", מציין מיקי, "מחיר הכניסה לכל אטרקציה הינו יקר מאוד".

לעומת זאת, מוסיף מיקי כי מחירי המלונות במדינה זולים יחסית. "יש מלונות יקרים שכדי ליהנות ממה שהם מציעים, יש צורך להיפרד מ-3,000 דולר ללילה, אך יש מלונות זולים במיוחד, גם לעומת מדינת ישראל, שבהם המחיר ללילה הוא 150 דולר בלבד, שזה נחשב לסכום סביר לחלוטין".

"בשורה התחתונה", מבהיר מיקי, "אין הרבה מה לעשות באיחוד האמירויות. יש את האיים המלאכותיים והאטרקציות שציינתי קודם לכן, אבל אפשר למצות את הנעשה שם, ולעזוב בתוך שלושה ימים בלבד".

 

הערצה לישראלים

בניגוד למה שנראה, צילום טבע הוא עניין מורכב למדי. "רבים מאוד חושבים כי צילום טבע הוא דבר פשוט, ועל הצלמים רק להגיע למקום שבחרו מראש ולצלם את הטבע במקום", אומר מיקי, אך מסתבר כי צילום טבע זהו מקצוע שדורש השקעה רבה. "לפני כל צילום עלינו לברר מראש על מקום שיכול לספק תמונת טבע, האם ניתן לצלם שם בצורה טובה, והאם מזג האוויר שאמור לשרור במקום יאפשר צילום איכותי. בסך הכללי יש צורך להשקיע זמן רב בהכנה לצילום", הוא מסביר.

בנוסף לאמור, גם לאחר שלב הבירורים, הצילום עצמו יכול לקחת זמן רב. "לפעמים אני צריך להמתין עד לשעת השקיעה או הזריחה כדי לקבל את התמונה הטובה ביותר עם הצבעים והגוונים המתאימים. כמו כן ישנם מקרים של אכזבות, של עננים שהסתירו את השמש בניגוד לתחזית ועוד. בממוצע על כל תמונה נדרשת עבודה של כ-3 שעות", הוא מציין.

(צילום: מיקי שפיצר)

כדי לסבר את האוזן כמה השקעה יכולה להיות בתמונה בודדת, הוא מספר על אחת התמונות היפות ביותר שצילם במהלך ביקורו באיסלנד. "כדי לצלם את התמונה הייתי צורך לנסוע 3 שעות לכל צד", הוא מספר. "כשהגענו למקום, התברר כי ההשקעה הייתה שווה. שרר שם ממש נוף בראשיתי. לאחר שהגעתי אל הנקודה המתוכננת, העליתי רחפן מעל מפגש של נהרות, שמעליהם עובר גשר. בדיוק כשהעליתי את הרחפן עבר שם רכב צהוב, שהפך את התמונה המדהימה ממילא ליפה עוד יותר. התמונה שצילמתי שם נראית ממש כמו תמונת לוויין".

מיקי ממשיך ומספר כי השהייה באיסלנד הייתה חוויה מרתקת עבורו. "במהלך השבת שהיתי בבית חב"ד המקומי לצד ישראליים ותיירים יהודיים. הגיע לשם גם השגריר היהודי של ארה"ב באיסלנד. והיינו שם יחדיו שבת שלמה, מנותקים מהציוויליזציה במקום מרוחק, רק הגחלת היהודית וזמירות השבת שהולכים עם כל יהודי לכל מקום נשארו עמנו. זה היה מרגש".

לא רק באיסלנד הרחוקה נאלץ מיקי שפיצר להשקיע זמן כה רב בצילום תמונה, גם כאשר ביקש לצלם כוכבים ממצפה מיוחד בארץ, הוא עשה דרך ארוכה מאוד כדי לצלם. במקרה הזה המסע הסתיים באכזבה, לאחר שעננים הסתירו את הכוכבים. אבל עדיין, ההשקעה בתמונה האיסלנדית הייתה גדולה אף יותר, כאשר בין היתר, מיקי היה צריך להתמודד עם העובדה שבמדינה הקפואה שורר אור יום במשך 3 שעות בלבד בתקופה בה שהה בשטחה.

איזו תמונה אהובה עליך במיוחד?

"אני אוהב במיוחד לצלם תמונות עם טליתות. יש לי איזה 8-9 תמונות כאלו. אני עושה את זה בגלל שאני מאמין כי ביכולתה של תמונה לקדש שם שמים, כמו שעשתה התמונה שצילמתי באמירויות".

סיפור מיוחד שאתה רוצה לשתף בו את הקוראים?

"במהלך שהותי באיחוד האמירויות, הסתרתי כאמור את זהותי הישראלית. במקום זאת הצגתי את עצמי כאזרח הונגרי. באחד הימים הייתי צריך לטוס במסוק מעל אי הדקל, האי המלאכותי הגדול שנבנה באיחוד, במטרה לצלם את האי ממעוף הציפור.

הגעתי לדלפק הטיסה, והצגתי את עצמי בפני האיש בדלפק. כשהמוכר שמע שאני מגיע מהונגריה, הוא התלהב ואמר לי שגם טייס המסוק שלי הוא הונגרי. ועוד לפני שהספקתי לחשוב מה אני עושה עם המידע הבעייתי, אני רואה לפתע כיצד המוכר קם ומסמן לטייס ההונגרי להגיע למקום כדי שנוכל לשוחח. כשהטייס הבין שיש במקום אזרח הונגרי, הוא מיהר להגיע אלי בהתרגשות, חיבק אותי והתחיל לדבר בשפה ההונגרית. כמובן שלא הבנתי דבר ממה שאמר, ונאלצתי לומר לו זאת. בגמגום קל, הסברתי לו שאני לא יודע הונגרית בגלל שאני לא בדיוק גר בהונגריה לאחרונה. במהלך הטיסה הוא פנה אלי ושאל: 'תגיד את האמת, מאיפה אתה?', כשאמרתי לו שאני מישראל, הוא הבין למה הצגתי את עצמי כהונגרי וחייך, אבל לא אמר דבר. לבסוף, האירוע הסתיים בצורה טובה", אומר מיקי בחיוך.

למרות שנאלץ להסתיר את זהותו, מיקי מספר כי אזרחי האמירויות מעריצים את ישראל. "אחד אמר לי שאנו חיים בארץ הקדושה, ואדם אחר דיבר איתי על, להבדיל, חיל האוויר הישראלי שהוא מהטובים שבעולם. ראיתי את הערצה הרבה שהם רוחשים כלפי ישראל".

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה