מגזין

המוהל הרב מחפוד: "אנשים לפעמים אינם יודעים שלא נימולו כהלכה"

את ברית המילה הראשונה שלו ביצע הרב יהודה מחפוד בעודו בן 16.5 בלבד, ומאז הוא לא מפסיק לעסוק בתחום. בשיחה מרתקת הוא מספר על הבריתות שהוא עושה לקשישים, על תיקוני בריתות לאנשים שכלל לא שיערו שלא נימולו כהלכה, ולקשר המיוחד שיש לו עם סבו – הרב שלמה מחפוד

שתף במייל
| כ"ג שבט התש"פ |
whatsapp
אא

זה היה רגעים ספורים לאחר שסיים הרב יהודה מחפוד לבצע את ברית המילה המי יודע כמה בימי חייו. אם המילים 'ברית מילה' גורמות לכם לחשוב מיד על תינוק רך, המוני מוזמנים והורים נרגשים, מציין הרב מחפוד כי מדובר במקרה שונה לגמרי, שכן האדם שנימול היה בן 86. "למרות כאבו וחולשתו, הוא ירד מהמיטה וחיבק אותי", משחזר הרב, "הוא פשוט לא הצליח לעצור את דמעותיו. שאלתי אותו מה קרה, והוא שלף מכיסו פיסת עיתון, עם מספר טלפון של ארגון 'ברית יוסף יצחק'. לאחר מכן אמר לי במבטא רוסי עמוק: 'העיתון הזה בכיס שלי כבר עשר שנים. בכל יום אני אומר: 'מחר אתקשר', והנה זה קרה. כעת אני יהודי שלם ואמא בשמיים בוודאי שמחה מאוד'. אותו יהודי הוא 'התינוק' המבוגר ביותר שמלתי, אך הוא לא היחיד, כי אני זוכה למול לא מעט יהודים מבוגרים ולהכניסם בבריתו של אברהם אבינו".

המוהל הרב יהודה מחפוד (28) הוא נכדו של הרב שלמה מחפוד, ראש מערכת הכשרות של 'בד"ץ יורה דעה', רב השכונות נווה אחיעזר ושיכון ו' בבני ברק, אשר משמש גם כמוהל בעל מוניטין רב. הנכד, הרב יהודה, בחר ללכת בדרכו של סבו, והוא מספר על הסיפורים שנחקקו אצלו בדרך.

 

לא רק ברית, אלא הרבה יותר

מתי הבנת שאתה רוצה להיות מוהל?

"הרצון מלווה אותי כבר משנות הילדות המוקדמות ולא פסק גם בשנות הנערות. בכל מקום שהייתה לי אפשרות להיות צמוד לסבי הגר"ש מחפוד - נצמדתי, לא הרשתי לעצמי לפספס את ההזדמנות ללמוד ולהתמקצע בתורת המילה המורכבת והמיוחדת, שבה אני צריך לראות כל פעולה שהמוהל עושה, ולבצע אותה אחת לאחת. זה לא קל בכלל, בטח לא בהתחלה. סבא ראה את תשוקתי, וניתב אותי לאורך כל הדרך, בה אמצא את עצמי לאחר יותר מעשור שנים, עם ראייה רחבה ומקיפה לכל הנושא של מצוות ברית המילה החשובה כל כך".

בפועל, מציין הרב יהודה מחפוד, כי לדעתו בנושא המילה, כמו בכל תחום אחר בחיים, הניסיון חשוב יותר מכל. "זו הסיבה שתמיד התייעצתי עם סבי, בעל הניסיון הרב, על מנת ללמוד את מלאכת המילה. לאחר תקופה שהייתי אתו ביחד, סבא חיבר אותי למחלקת הגיור ברבנות הראשית, כדי ללמוד ולראות את ברית המילה אצל מבוגרים, וגם כדי להבין עד כמה זה נכון שברית מילה רפואית אינה עונה תמיד לדרישה ההלכתית. אנו רואים זאת בגיורים שמגיעים מכל קצוות תבל, ובמקרים רבים אנו צריכים לעשות לאנשים שוב ברית מילה, אף על פי שהם כבר עברו פעם אחת ברית מילה מסיבה רפואית.

"לאחר ההשתלמות ברבנות, הלכתי להתמקצע בארגון 'ברית יוסף יצחק', כדי לרכוש את הידע של תיקוני בריתות ובריתות של מבוגרים. רוב הבריתות שנעשות דרך הארגון הן של עולים מברית המועצות, וחלק מתיקוני הבריתות הם של יוצאי פרס".

באיזה גיל ביצעת ברית מילה לראשונה?

"זה קרה לאחר שנתיים וחצי של לימוד המלאכה לפרטי פרטים. רציתי לגשת כבר לפעולה, בפרט שתלמידים אחרים, שהגיעו הרבה אחריי, היו כבר מוהלים בפועל. הרגשתי שאני נשאר מאחור, ושאלתי את סבי: 'סבא, למה אני עדיין לא מוהל? מה, בגלל שאני קטן?'. סבא חייך ולא ענה. לאחר כמה ימים הגענו לברית ברמת גן, וסבא שאל את אבי הבן אם הוא מאשר שאני אבצע את הברית תחת פיקוחו. האב ענה בחיוב. ואז, כשאני בן שש עשרה וחצי בלבד, ביצעתי לראשונה בחיי ברית מילה. זאת הייתה הרגשה מיוחדת, הנה, החלום שלי מתחיל להתגשם".

בכל מהלך שיחתי עם הרב יהודה ניכר כי מלאכת המילה, עליה הוא מדבר, לא מסתכמת בידע מקצועי בלבד. "החיתוך אינו כל העניין", הוא מסביר, "זה בעיקר מה שמסביב", הוא מאתגר אותי. כשאני מבקש שיפרט יותר, הוא מסביר: "יש קסם מיוחד שאני רואה כל הזמן אצל סבי, והוא שמלבד המומחיות בהלכה בכשרות ובבריתות, יש גם את ה'שולחן ערוך החמישי', מה שנקרא 'דרך ארץ'.  סבא לעולם לא מסרב לרצונותיו של האחר, אלא רק מנסה לנתב אותם לדרך הטובה, לפי נפשו ותשוקתו. זה חלק מהמקצוע - להכיל את השני יחד עם השוני, זהו האתגר".

אתה נתקל לעתים קרובות בכאלו מקרים?

"בוודאי. בתפקידי כמוהל, אני נקלע לא פעם לדילמות לא קלות, שבהן אני צריך להחליט החלטות קשות כאן ועכשיו. הייתה פעם שהוזמנתי לברית מילה בראשון לציון. הכל היה נראה תקין לקראת הברית, אבל התינוק פיתח צהבת, וההורים לא ידעו שהם צריכים לעדכן אותי בהתפתחויות. שעתיים לפני הברית הם הודיעו לי שיש לילד צהבת ברמה גבוהה מאוד. כבר באותם רגעים הבנתי שלא בא בחשבון לבצע את הברית, כי זו סכנת חיים של ממש, אבל מצד שני - המשפחה כולה מרוגשת, עד כדי כך שהם קנו כרית לברית ועליה רקמה עם שם הילד. שוחחתי עם ההורים והסברתי להם שהיום לא תהיה לילד שלהם ברית מילה. הם לא השלימו עם הבשורה, ושאלו בבכי – 'מה אנחנו עושים עכשיו?' לאחר ששאלתי את סבי הגר"ש מחפוד, הוא נתן לי הוראת שעה. הגעתי לאולם לערוך את כל הטקס של ברית המילה, ומיד לפני הביצוע עצמו אמרתי להם כי בעקבות המצב הבריאותי של התינוק לא נוכל לבצע את ברית המילה, אבל נעשה את טקס קריאת השם. לקחתי את הגביע, בירכתי ברכת הגפן ולאחריה את ברכת הבשמים. לאחר מכן התחלתי להקריא את הנוסח של קריאת השם, היו הרבה שירים ושמחה, והטקס עבר בשלום. לאחר שבועיים עשינו בביתם, בצורה צנועה, מכובדת ויפה, את הברית האמתית. הבנתי מכך כי המקצוע של המוהל הוא לא רק לעשות ברית, אלא לדעת גם איך לבטל ברית באופן פתאומי".

 

"זכות המצווה עמדה לי"

תוכל לשתף אותנו במקרה המרגש ביותר שפגשת בעבודתך?

"היו כמה מקרים כאלו. אחד המרגשים ביותר היה כשהגיע אליי אדם דתי בגיל ארבעים שבעצם היה ערל, הוא מעולם לא עשה ברית מילה, כי הוא נולד נימול, ואמרו להוריו שאין צורך לעשות לו ברית - וזאת בעקבות הטעיית עולם הרפואה, שמי שנולד נימול אינו צריך לעבור ברית. אבל זה לא נכון הלכתית, כי ההגדרה הרפואית של 'נולד נימול', אינה תואמת להגדרה של נימול מבחינה הלכתית. למעשה, היהודי הקדוש הזה רצה מאוד לעבור את ברית המילה כדת משה, רק הייתה לו בעיה אישית. הוא ציין שהוא ואשתו בסדרת טיפולי פוריות, והוא חושש כי ביצוע הברית יפריע למהלך הטיפולים. אמרתי לו שכדאי שנעשה שאלת רב אצל סבי. קבענו פגישה עם סבא, ושם העלנו את המצוקה בפניו. סבא פנה אליו ושאל אותו: 'אתה רוצה שהשם יזכה אותך בילדים? זכות המצווה היא זאת שתזכה אותך, ובעזרת השם תחבוק ילד'. בדמעות ובריגושים הוא נכנס לבצע את ברית המילה, ואת מלאכת הריפוי זירזנו ככל האפשר. עשרה חודשים לאחר מכן הגעתי לבית החולים איכילוב מאחר שנולדה לי בת. שם, בדרך אגב, פגשתי את היהודי הנימול. הוא החל לצעוק: 'הרב יהודה, הרב יהודה, מזל טוב! נולדה לנו בת, כנגד כל הסיכויים של הרופאים. אני בטוח שזה בזכות ברית המילה. השם שמע את תפילתי בשעת רצון של מסירות נפש'".

על מקרה אחר מספר הרב יהודה: "הגיע אליי אדם בן שמונים ושתיים שרצה לעבור ברית מילה. שאלתי אותו בהומור האם שמונים ושתיים שנה הוא עדיין לא מצא זמן לעשות ברית, והוא סיפר לי כי הוא ואשתו ניצולי שואה, והם כופרים ולא מאמינים בבורא עולם, רחמנא ליצלן. אבל לכל כופר יש 'מאמין קטן' שמתחבא בלב, והם סיכמו שלאחר שאחד מהם ילך לעולמו, הוא מבטיח כי יגיע לבן הזוג שנשאר, ויספר לו מה קורה שם למעלה, והאם יש עולם הבא. לפי הסיכום, במידה ויתגלה שיש עולם הבא, ואשתו זו שתישאר בעולם – היא תתחיל לשמור שבת, ואם הוא יהיה זה שיישאר – הוא יעבור ברית מילה. בדמעות הוא סיפר שאשתו הגיעה אליו בחלום לספר לו שיש עולם הבא, ולכן הוא מגיע לקיים הבטחתו, לבצע ברית מילה. איך אפשר שלא להתרגש?".

 

לא רק אקט דתי

הדעה הרווחת בציבור היא כי ברית מילה היא אקט דתי, אבל הרב מחפוד שובר את המיתוס הזה. "אחד הדברים שמוסכמים כי הם מועילים מבחינה בריאותית לאדם עצמו, היא ברית המילה. עד כדי כך שבארה"ב 75% מהגברים, לבד מיהודים ומוסלמים, נימולים. גם במדינות שאין אחוזים גבוהים שמלים, כמו אנגליה - עדיין מלכת אנגליה לא שכחה לעשות ברית מילה לבניה, ותאמין לי שהיא לא חשודה בקרתבה ליהדות". אני מרים גבה לנוכח אמירות אלו, אבל הרב מחפוד מסביר לי את הפן הבריאותי שבברית המילה: "הסיבות לכך הן מוחשיות במציאות, הן בדלקות ופטריות, זיהומים בדרכי השתן, סרטן, פימוזיס (מוגבלות) ועוד".

ומה אתה מסביר ליפי הנפש שרוצים לתת לילד את זכות הבחירה על גופו?

"יש הורים שדואגים לרצונו של הילד. הם אומרים – 'נחכה שיגדל ותהיה לו האפשרות להחליט בעצמו על גופו'. מעניין, האם כשיש לבן שלכם חור בשן, או לשון קשורה, אתם גם כן מחכים שיגיע לגיל מבוגר כדי שיחליט לבד? הרי אולי הוא בכלל לא ירצה לבצע את הפעולה? אבל לא, זה אתם לא שואלים, אלא בוודאי מבצעים זאת מיד. אם כן, גם בברית מילה אני אומר להם באופן ברור: 'למה להזיק לילד? הרי ברור לי שכשהוא יגדל הוא יעשה ברית לעצמו, אז למה לחכות? למה להגיע למצב שהילד או הבחור יישאר עם נכות שתלווה אותו, עם מצב שיפריע לו בכל מקום שיהיה בחברה, כאשר יתבייש בכך שאיננו נימול?"

ובכל זאת, ההורים חוששים לצער את התינוק הרך...

"אני מודע מאוד לקושי שכל אימא ואבא מרגישים כשהתינוק בוכה. הם מבינים מכך שהתינוק מתייסר, הוא סובל וכואב לו. אבל מה שאני רואה בעיניי זה כך: המוהל מבצע את ברית המילה, ואז התינוק מתחיל לבכות. אחד מהאורחים נלחץ, ומיד צועק: 'להביא מוצץ', השני אומר בקול רם: 'תנו לו יין', והשלישי מעיר למוהל: 'שים עוד אבקה'. כל מי שמעיר את הערותיו, זה בגלל שנדלקה לו נורה אדומה מהבכי של התינוק. נתבונן - למה כולם דואגים בגלל בכי התינוק? להבנתי, התשובה היא שהם בלחץ, כי הם לא יודעים למה הוא בוכה. לפני הברית כשהתינוק בכה ורצה לאכול עוד כשהוא בבית, אף אחד לא קם בבהלה לעזור ולתמוך ביולדת, והבכי לא הפחיד ולא הדאיג אף אחד, ובברית, כשאותו תינוק בוכה, ואותם אנשים שלא ראו צורך לדאוג בימים שלפני הברית, בברית עצמה הם לא דואגים כי התינוק בוכה, הם דואגים למה התינוק בוכה? האם המוהל עושה את עבודתו בנאמנות? לכן אני מציע לכם לקחת מוהל שתהיו רגועים ושלמים עם המקצועיות שלו, וככה תהיה לכם הרגשה של שלווה, גם בזמן שהתינוק בוכה".

 

היזהרו מברית רפואית

כשעוסקים במצוות ברית מילה מעבר לכל החגיגה שמסביב, יש גם אות שכורתים עם הקב"ה. הרב מחפוד מרחיב ומפרט: "המצווה המיוחדת שאברהם אבינו קיבלה בשמחה, עד היום נשארה בשמחה. כל יהודי באשר הוא יהודי, מפריע לו אם לא עשה ברית מילה, וכשהוא עושה ברית מילה - שמחתו שלימה. אדם שנולד לו בן, ביום הברית שמחתו ענקית, וזה משהו שהוא נגד ההיגיון, הרי זאת מצווה שמכאיבה, ואף על פי כן שמחים בה, למה? לטעמי, הסוד הגדול במצווה זו הוא לראות את הקושי כמתנה, כי אנחנו יודעים שזה הכי טוב לנו והכי טוב לילד. במצוות ברית מילה אנחנו מבינים את זה, ואנחנו צריכים להשליך מכך לכל המצוות, וכן לעבודת ה'. זאת האמונה של העם היהודי מאברהם אבינו, ואנחנו יכולים ללמוד מזה על כל קושי שיש לנו, להאמין ולראות אותו כמתנה, כי זה יביא לנו תוצאה טובה, ולהבנה שכל מה שה' עושה - הכל לטובה".

לסיום, הרב מחפוד מבקש להעביר מסר חשוב למי שאינו מודע לעניין: "יש רופאים שאינם יהודים שלמדו אצל מוהל, ונהיו 'רופא מוהל'. הם מספרים לאנשים שהם עושים ברית מילה לפי ההלכה, והאנשים הפשוטים, שאינם יודעים את ההלכה, מאמינים להם. אבל תדעו כי אמנם ייתכן שהם אכן למדו אצל מישהו יהודי את כל דקדוקי ההלכה, אבל הם לא כשרים לבצע ברית מילה, כי רק מי שהוא בר חיוב במצוות מילה - הוא כשר למול, אבל גוי, שאינו בר חיוב, אינו יכול למול. לכן שימו אוזן קשבת בכל הנושא של ברית מילה, כי כאשר לוקחים רופא-מוהל יש מקרים שזה עלול להיות בעייתי מאוד".

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מגילת רות ופרקי אבות - הרב זמיר כהן

149לרכישה

מוצרים נוספים

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

מראש שניר - הרב שניר גואטה

וזאת התורה לילדים (7 כרכים)

ספר תורה לילדים

פרקי אבות לילדים

גביע קידוש מוזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה