category

עובדות ביהדות

ט"ו בשבט כפי שלא הכרתם מעולם: 11 עובדות שפשוט אסור להחמיץ על פירות העץ

העסיס של הפירות, מוכנותם לאכילה, המיץ שאינו נשפך, הבריאות והוויטמינים הטמונים, נפלאות הקליפה. כך נכיר את בורא עולם מהתבוננות בפרות שיצר עבורינו

שתף במייל
| ב' שבט התשפ"ג |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

פירות האילן הם המחשה שניתנת לנו מאת ה' יתברך כדי להראות לנו את ידו בעולם, בטבע ובבריאה. הרב אביגדור מילר זצ"ל, מגדולי בעלי המחשבה בדור הקודם, מציין 11 נקודות נפלאות, אותן ניתן ללמוד מהתבוננות בפירות.

1. הפירות ראויים לאכילה כמו שהם, ללא כל הכנה ועיבוד. הם בשלים עוד בהיותם על העץ.

2. כיצד ייתכן שמשהו יתאים לאכילה, ללא כל הכנה או בישול? הרי תרכובות כימיות של פחמן דו חמצני, מים ועמילנים, יהיו אשר יהיו, הם דברים שנגרמים כתוצאה מתהליכי הטבע. כיון שכך, צריך היה לערבב אותם או לפחות להכין אותם, או לבשל אותם, כדי שיהיו מוכנים לאכילה. אולם, הפרי עוד בהיותו תלוי על ענפי העץ, הוא כבר בשל, ומוכן לאכילה מיד ברגע הקטיפה.

3. הפירות מתאימים באופן מדוייק לטעם האנושי: הם מכילים מעט חומציות, לא יותר מדי. קצת סוכר, לא יותר מדי. זו בדיוק הדרך בה בני האדם מתענגים עליהם.

4. כל פרי מלא בנוזל: יש בו נוזלים כה רבים עד שהתפוז הוא כמעט כוס מלאה מיץ. אלא שהמיץ כלוא בחכמה אלוקית בתוך שקיקים זעירים. אילו פתחנו בקבוק של מיץ תפוזים, היה המיץ נשפך מיד לכל עבר. ואולם בשעה שנחתוך תפוז לשניים לא יישפך המיץ, לכל היותר רק טיפה או שתיים.

5. המיץ אינו נשפך מכיוון שהוא צבור ברוב חכמה בתוככי תאים זעירים, כיסים קטנים זעירים. אף הדופן של כל תא עשויה גם היא מיץ, והרי זה פלא: כאשר נסחט את פלחי התפוז במסחטה, נקבל את מיץ התפוז בצורת נוזל.

6. והנוזל הזה, מיץ התפוזים, איננו סתם מי סוכר. הוא מיץ בריא, מלא ויטמינים מזינים, מלאי חיות.

7. פלאי הקליפה: תופעה מדהימה היא שכל פרי עטוף ב"מיכל", ציפוי של קרום דמוי שעווה דקה ביותר. מצד אחד אין זה קרום קשה מדי וניתן לנשוך אותו בשיניים, ומצד שני הקליפה עודנה חזקה על מנת לשמר את הפרי זמן רב, לא רק במהלך החודשים הרבים שהוא תלוי על העץ, אלא גם זמן רב לאחר שנקטף מענפי האילן.

8. עוד מנפלאות הקליפה היא העובדה המופלאה שכל עוד לא נחתכה קליפתו, יישאר התפוח טרי ורענן למשך תקופה ארוכה. הקליפה היא מעין אריזה מופלאה השומרת על איכותה של המתנה.

9. פלא נוסף: לפני שמבשיל התפוז ונעשה ראוי לאכילה, הוא כמעט בלתי נראה. כל עוד איננו בשל, הוא קטן וירוק, מוסתר בין העלים הירוקים, לבל נשים לב אליו. שאם ייקטף קודם זמנו, אין בו אלא אכזבה: פרי הבוסר קשה כאבן וחומצי, ואכילתו לא תועיל לך אלא אדרבה, תזיקך במיחושי מעיים. ואולם בשעה שהתפוז מבשיל, או כל פרי אחר, משתנה צבעו לגוון מבריק; אדום מפואר או צהוב וכתום יפהפה, כמי ש"מדליק את אורותיו" וכעת רואים אור אדום נוצץ בין העלים הירוקים של עץ התפוז או אור צהוב שמאיר בין העלים הירוקים של עצי ההדר. פלאי פלאים!

10. במשך חודשים תלוי הפרי בענף בחוזקה רבה, כך שאף אם נרעיד את ענפי האילן לא ייפלו הפירות כל עוד אינם בשלים. והנה, משעה שהפרי הבשיל הרי הוא משתחרר מעצמו ונושר מטה.

11. קסם הגרעין: כאשר נחתוך את הפרי ונבוא לאכול את תוכו, יהא עלינו להשליך תחילה את הגלעין או את הזרעים אשר בתוכו. אותם גלעינים המושלכים על ידינו כלאחר יד, הרי הם כקופון המזכה אותנו בפירות נוספים, בעתיד: לכשיגיע הזרע אל האדמה, ישריש וינבט, סופו שיצמח הימנו אילן צעיר, במקום ההוא בו נטמן הזרע.

במסכת ברכות (מד): רבי יוחנן היה נוהג ללכת עם תלמידיו רבי אבהו רב אמי ורב אסי וריש לקיש, לבקעת גינוסר כדי לאכול מהפירות שגדלו שם.

זהו מעשה שראוי להבנתנו: האמוראים, מחברי הגמרא, לא בזבזו אף לא רגע מהחיים, מה היתה המטרה בראיית הפירות ובאכילתם? בוודאי יש לימוד עבורנו בזה שגדולי עולם אלו הטריחו עצמם לצאת ולאכול מהפירות המופלאים של בקעת גינוסר. יש משהו מופלא בפירות האילן, המיוחדים בטבעם, ומהראוי לנו להתבונן בתופעה מיוחדת זו.

בשל הפלאים הטמונים בפירות, יצא רבי יוחנן עם תלמידיו לטיול כזה מפעם לפעם, כדי ללמד את התלמידים את יראת ה'.

בספר משלי (ב ד): ”אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף“ - אם כדרך שאדם מחפש אחר ממון, כסף, ”וֽכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה“, אם תחפש כדרך שמחפשים מטמונים גנוזים, ”אָז תָּבִין יִרְאַת ה‘ וְדַעַת אֱלֹקים תִּמְצָֽא“, אז תבין יראת ה‘ מהי.

יראת ה‘ משמעותה לדעת את ה‘, להיות מודע לקיומו ולנוכחותו, להרגיש ”כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה‘ מִי כָמוֹךָ“ (תהילים לה י) שהנך עומד לפני הבורא. זה תובע יגיעה ומאמץ, אולם עליך לחפש זאת, עליך לעשות משהו על מנת כדי ליצור את התחושה הזו בתוכך. הדבר בהחלט אפשרי ואתה יכול להצליח, אך עליך לנקוט בצעדים כדי להשיג את המצוינות הזו.

רבי יוחנן חיפש אחר יראת ה‘, על כן יצא עם תלמידיו ללקוט את פירות גינוסר, היפים שבפירותיה של ארץ ישראל, להתבונן בצבעם, ולהתבונן בניסים אין ספור הנגלים אלינו בפירות אלה. להבין כיצד הבשילו הפירות באילן, כיצד נעשו מוכנים לאכילה, ודי בנגיעה בעלמא על מנת שייפלו כאשר הם בשלים. האין זה מדהים? עד כמה נאים הם, הרי הם כאילו מתחננים שתאכלם.

פירות העץ מפתים אותך, בצבעיהם העזים, לאכול אותם, ועל זאת התבוננו רבי יוחנן ותלמידיו בטיולי גינוסר שלהם, הכל במטרה להשיג מוּדָעוּת והכרת ה‘ יתברך.

כיון שזו היתה המטרה, הם לא עשו זאת בחצי פה. הם הלכו עד הסוף על מנת להשיג מטרה זו. לא די לראות את יופיים של הפירות. ההוכחה לטעמו הערב לחיך של פּוּדינג אינה בהתבוננות בו אלא גם באכילתו. כיון שכך הם עסקו בטעימה.

ובשעה שישבו וטעמו מן הפירות, אמרו איש לרעהו: ”אה, כמה נפלא, כמה זה טעים!“ והם שרו את שירי השבח וההלל לבורא על שיצר ביטוי כה נפלא לטוּב לבו וחכמתו.

האם יש באפשרותו של בשר ודם ליצור תפוח? האם תוכל חברת דוּפּוֹנְט ליצור אי פעם תפוח? האם אי פעם יוכלו לברוא תפוח? לעולם לא! זו יצירה נפלאה, מלאה חכמה אלוקית ותכנון רוחני. ידע רב כל כך דרוש לשם כך, שבשר ודם לא יידע אותו לעולם, אף לא כדי ליצור ולו אחד מכל הפירות שבעולם. לכך ישבו אותם חכמי ישראל ועיינו בשעה שאכלו.

אלא שהם לא עצרו שם; הם טעמו עוד ועוד, הם רצו להשיג אמונה מוחשית ובהירה יותר, מוּדָעוּת גדולה ככל האפשר בהכרת גדולת הבורא.

כאשר מעיינים בפירות אשר ברא ה‘, מניחים אותם על השלחן ומתבוננים בהם עוד ועוד, מתענגים על יופיים, ומניחים לכל זה לחדור לנשמתנו עד שנכיר יותר ויותר את מי שאמר והיה העולם, את מי שברא כל זאת ואלו הם מעשי ידיו.

מדובר כאן על הגדולים שבגדולי ישראל, המהווים דוגמה להנהגה לכולנו. כך הם חיו, ומהם נראה וכן נעשה. עבורנו, זו דוגמה כיצד עלינו לנהוג שעה שאנו חולפים בסמוך לדוכן פירות. כמובן, מאחר שמקום ציבורי הוא, אין זה הולם לנהוג שם כשיכור. אולם לרקוד בלבנו פנימה בעמדנו שם, מול דוכן הפירות; ”אה, אה“ – לרקוד ולהתבונן באותם תפוחים, תפוזים ושאר כל הפירות, אין הדבר מופרך כלל וכלל. שהרי גם אילו עמדנו לרקוד שם, מול דוכן הפירות, כל ימי חיינו, לא היה די בכך כדי להודות לה‘ ולהללו. יש כל כך הרבה מה לראות שם. עד שלעולם לא נשלים את מלאכת השירה והתודה לה‘ על כל מה שרואות עינינו. להמשך קריאת המאמר המרתק, לחצו כאן.

הידברות שופס

מגילת אסתר וארכיאולוגיה תנכית חלק ד

120לרכישה

מוצרים נוספים

שיעורי הרב יגאל כהן

ערכת פורים מיוחדת לילדים

ADHD - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה 2 כרכים

ערכת כסף עם עיטורי זהב

ממתק לשבת - יש טעם חדש לפרשה

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה