ההסתכלות הנכונה על מאורעות החיים: מקרה או תזכורת?

עַל הָאָדָם לִהְיוֹת חָכָם בְּעִנְיְנֵי רוּחָנִיּוּת לֹא פָּחוֹת מֵהַסּוֹחֵר בְּעִנְיְנֵי מִסְחָרוֹ. כָּל סוֹחֵר פָּשׁוּט מַעֲדִיף לְהַשְׁקִיעַ מְעַט, וְכִבְיָכוֹל לְהַפְסִיד מְעַט עַל מְנָת לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה, כִּי עָדִיף לְהַפְסִיד מְעַט כָּעֵת מֵאֲשֶׁר לְהַפְסִיד הַרְבֵּה לְאַחַר זְמַן.

כֵּן הוּא בְּעִנְיַן הַיִּסּוּרִים- עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר. פֵּרוּשׁוֹ- כְּשֶׁרוֹאֶה רָעָה, נִמְלָט עַל 'נַפְשׁוֹ' וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְלֹא אוֹמֵר מִקְרֶה, חַס וְחָלִילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְקַבֵּל 'תִּזְכֹּרֶת' אַחֶרֶת, וְלָרֹב- יוֹתֵר חֲרִיפָה.

מַה זֶּה עָשָׂה לִי כֵּן הָאֱלֹקִים?

וּמַעֲשֶׂה נִפְלָא לָזֶה מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן ר' אִיסֶר זַלְמָן מֶלְצֶר זצ"ל (מובא בספר "עת מלחמה"). הַמַּעֲשֶׂה הָיָה עִם הַגָּאוֹן ר' דָּוִד אוֹיֶרְבַּךְ ז"ל שֶׁזָּכָה לְשַׁמֵּשׁ לְהַגָּאוֹן ר' אִיסֶר זַלְמָן זצ"ל, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: הַגָּאוֹן ר' אִיסֶר זַלְמָן הָיָה הוֹלֵךְ מֵהַיְשִׁיבָה לְבֵיתוֹ בְּלִוּוּי שֶׁל הַגָּאוֹן ר' דָּוִד אוֹיֶרְבַּךְ, הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ מֵהַיְשִׁיבָה, דַּרְכָּהּ שֶׁל הָרַבָּנִית הָיָה לְהָכִין לְר' אִיסֶר זַלְמָן כּוֹס חָלָב עַל גַּבֵּי הַפְּתִילִיָּה, וְהָיָה זֶה מַמָּשׁ צֹרֶךְ גָּמוּר לִבְרִיאוּתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ שֶׁיַּשְׁגִּיחַ וְיָשִׂים לֵב שֶׁבְּעוֹד מִסְפַּר דַּקּוֹת יוֹרִיד לִכְלִי הַבִּשּׁוּל מֵעַל גַּבֵּי הָאֵשׁ. וּמוּבָן, דְּהַגָּאוֹן ר' אִיסֶר זַלְמָן, בִּהְיוֹתוֹ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שָׁקוּעַ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שָׁכַח מֵהֶחָלָב, וּמֵרֹב בִּשּׁוּל גָּלַשׁ הֶחָלָב מֵהַסִּיר וְנִשְׁפַּךְ כֻּלּוֹ, וּמִיָּד נִזְכַּר ר' אִיסֶר זַלְמָן דְּשָׁכַח לְכַבּוֹת הָאֵשׁ. וְהַגָּאוֹן עָמַד רוֹעֵד כֻּלּוֹ מִפַּחַד, וְאָמַר לְר' דָּוִד: מַה זֶּה עָשָׂה לִי כֵּן הָאֱלֹקִים? מָה עֲבֵרָה עָבַרְתִּי הַיּוֹם דְּמֵהַשָּׁמַיִם מַעֲנִישִׁים אוֹתִי מִיָּד עַל הַמָּקוֹם? וְהִתְחִיל לְחַפֵּשׂ וּלְחַשֵּׁב בִּדְרָכָיו, עַד אֲשֶׁר נִזְכַּר דְּאוּלַי בְּשֶׁל כֵּן הַדָּבָר. כִּי הָיָה יְהוּדִי תֵּימָנִי יוֹשֵׁב בְּפֶתַח הַיְצִיאָה מִישִׁיבַת "עֵץ חַיִּים", וְכָל יוֹם הָיָה הָרַב עוֹבֵר וְנוֹתֵן לוֹ פְּרוּטָה, וְכַנִּרְאֶה- חָשַׁב לְעַצְמוֹ- הַיּוֹם לֹא שַׂמְתִּי לִבִּי לְאוֹתוֹ יְהוּדִי וְעָבַרְתִּי מִבְּלִי לָתֵת לוֹ הַפְּרוּטָה. וְשִׁעֵר לְעַצְמוֹ, דְּהַשֹּׁוִי דְּהֶחָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ הָיָה בִּשְׁוִי הַפְּרוּטָה שֶׁלֹּא נָתַן, וְלָכֵן נֶעֱנַשׁ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וּמִיָּד צִוָּה לְר' דָּוִד, הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁיָּרוּץ וְיִתֵּן לְהַיְּהוּדִי אֶת הַפְּרוּטָה שֶׁלֹּא נָתַן. וּכְשֶׁחָזַר ר' דָּוִד וְסִפֵּר לְר' אִיסֶר זַלְמָן שֶׁפָּגַשׁ הַיְּהוּדִי וְנָתַן לוֹ הַפְּרוּטָה, מִיָּד נִרְגַּע הַגָּאוֹן זצ"ל וְהָיָה שָׁקֵט בְּעַצְמוֹ. עַד כָּאן הַמַּעֲשֶׂה.

הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֶׂה זֶה וְנִלְמַד לְעַצְמֵנוּ אֵיךְ אָדָם גָּדוֹל נִגָּשׁ לְמַצָּב בַּחַיִּים, דְּלֹא קַיָּם אֶצְלוֹ שׁוּם חֶשְׁבּוֹן אַחֵר מֵאֲשֶׁר חֶשְׁבּוֹן דְּשָׂכָר וְעֹנֶשׁ, וְאִם נִגְרַם לוֹ נֶזֶק, אֲפִלּוּ פָּעוּט כִּשְׁוֵה פְּרוּטָה, אֵינוֹ מְיַחֲסוֹ לַמִּקְרֶה, אֶלָּא תּוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ וּמִיָּד מְתַקֵּן הַקִּלְקוּל.

"אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ"

וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה דְּנַעֲשָׂה בְּהַשְּׁבָטִים בְּפָרָשַׁת מִקֵּץ (בראשית מב, ט), דְּהֶעֱלִילוּ עֲלֵיהֶם דִּמְרַגְּלִים אַתֶּם, עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת. וְהַתְּגוּבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה- לֹא כֵּיצַד נִפְטָרִים מֵהָעֲלִילָה שֶׁל הַגּוֹי, וְלֹא כֵּיצַד מִתְחַמְּקִים וּבוֹרְחִים מֵהַסַּכָּנָה, דְּיָדוּעַ הֲרֵי דְּהָיוּ גִּבּוֹרִים גְּדוֹלִים וְהָיוּ מְסֻגָּלִים לְכָךְ, כִּדְאִיתָא בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ, אֶלָּא מִיָּד אָמְרוּ (שם כא): "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ". וּבְמַצָּב כָּזֶה אֵין שׁוּם עֵצָה לִבְרֹחַ, דְּאַף בְּמַצָּב דִּבְרִיחָה אֵין הֵם גּוֹרְמִים לְהוֹרִיד הָאָשָׁם מֵעֲלֵיהֶם. וְכָעֵת הָיָה כָּל הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלָּהֶם כֵּיצַד לְתַקֵּן אֶת מַעֲשֵׂיהֶם וְאֵיזוֹ הִתְיַחֲסוּת אֶל מַלְכוּת שָׁמַיִם חַיָּבִים הֵם לְקַבֵּל עַל עַצְמָם בִּכְדֵי לְתַקֵּן הַחֵטְא. וְעָלֵינוּ לִלְמֹד מֵהֶם כֵּיצַד אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים רָאוּ לְהִתְיַחֵס עַל כָּל מַעֲשֶׂה וְעַל כָּל מִקְרֶה, וְכֵיצַד הִיא גִּישַׁת הַחַיִּים לְמַצָּב בּוֹ נִתְבָּעִים מִשָּׁמַיִם עַל דָּבָר פְּלוֹנִי, וּמִיָּד לַחְשֹׁב עַל מָה אָנוּ נִתְבָּעִים. עַד כָּאן.

פַּעַם תָּקַף אֶת הַסַּבָּא מִקֶּלֶם כְּאֵב רַגְלַיִם קָשֶׁה, וְהָיָה מִצְטַעֵר וְהוֹלֵךְ וּמְעַיֵּן לָמָּה בָּאתוֹ הַצָּרָה הַזֹּאת, וּלְבַסּוֹף פִּשְׁפֵּשׁ וּמָצָא שֶׁקִּצֵּר פַּעַם בַּהֲלִיכָתוֹ הָאִטִּית לְהִכָּנֵס לַסֻּכָּה וְלֹא הָלַךְ בִּזְרִיזוּת. (המאורות הגדולים)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.