מגזין

"זכינו להיות שותפים עם רבי שמעון": ה’בולטונים’ מארחים במירון את כל מי שבא

הישועה לה זכו דרך רשב"י, הובילה את בני הזוג בולטון להחליט לארח את הבאים לציונו. הם מבשלים, אופים, מארגנים מקומות לינה, והכל בלב אוהב וללא תשלום. גם עובדת היותם הורים לשני ילדים עם שיתוק מוחין לא עוצרת אותם, והיא אפילו הובילה לפרויקט חסד נוסף

| ט"ז אייר התשע"ט |
יוסף חיים מבשל במטבח
אא

לפני כעשר שנים, עברו יוסף חיים וברכה בולטון מכפר חב"ד למירון, והחליטו לרכוש משק ביישוב. "התחלנו את עסקת הרכישה של אחד המשקים, אך הדבר הלך ונסחב", מספר יוסף חיים. "בשלב מסוים, בעלי המשק החליטו לחזור בהם מהחלטתם למכור אותו, והסיפור הגיע עד בית המשפט. יש לנו שני בנים עם שיתוק מוחין, ובאותה תקופה, עבר הגדול ביניהם, שהיה אז כבן 13, ניתוח ברגליו, והיה מגובס עד למותן. היה עלינו להרים ולהוריד אותו בכל פעם מהמיטה, ולטפל בו באופן אינטנסיבי מאד. בנוסף, הבן השני, שהיה אז בן שנתיים וחצי, שפך על עצמו כוס תה רותח, ונכווה בכל אזור הצוואר והסנטר. כל המאורעות האלה יחד, הביאו אותנו לתחושה שכבר אזלו כוחותינו, והחלטנו לוותר על עסקת הרכישה ולעזוב את מירון".

 

"אם אתה רוצה אותנו, תעשה את הניסים שלך"

לאחר שקיבלו את ההחלטה הכואבת, עלה יוסף חיים לקבר הרשב"י, לספר לו על כך. "אמרתי לו שאני וברכה החלטנו שאנחנו עוזבים, ושאם הוא מגרש אותנו ככה, אז כנראה היינו לא בסדר, ואנחנו מבקשים סליחה ומחילה. רגע לפני שעזבתי, הפטרתי בחצי פה 'ואם אתה עוד רוצה אותנו, אז תעשה את הניסים שלך'. הייתי כמובן נסער וכאוב מאד, ומשם יצאתי לחצר הקדמית של הציון. רגע לפני שחזרתי הביתה, תפס אותי אחד מתושבי מרון, ולא נתן לי ללכת. לא הייתה לי טיפת כוח לדבר אתו, אך הוא לא ויתר, ואמר לי 'אם תשמע על מישהו שרוצה לקנות משק במירון, אני מעוניין למכור'".

על האש לאורחים

משם, התגלגלו העניינים במהירות, ובני משפחת בולטון אכן זכו לקנות את המשק המדובר. "כאשר קונים משק במירון, לא קונים את המקום עצמו, אלא רק את הזכויות עליו", מסביר יוסף חיים. "לכן, מתוך הבנה שקיבלתי את המקום במתנה מרבי שמעון, וגם ככה הוא שלי באופן זמני, הרגשתי שעליי להיות שותף איתו בקבלת האורחים הרבים שבאים אליו. מאז, יש בנינו הסכם לא כתוב, שאנחנו משתדלים ככל האפשר לארח את האורחים שלו, והוא מחולל עבורנו ניסים ונפלאות ברמות לא רגילות".

עוד לפני סיפור קניית המשק, היו אצל בני משפחת בולטון שבתות עם עשרים אורחים "בלבד", אך מאז, הם הרחיבו את היקף הפעילות שלהם במקום, בעשרות מונים. "הקמנו במיוחד מטבח מוסדי, כדי לבשל בו בשבוע רגיל עשרות מנות, ובחגים כמו ראש השנה ול"ג בעומר, אלפי מנות. בנוסף, לקחנו אוטובוס ישן, והפכנו אותו לחדר לינה עם עשר מיטות, עבור מטיילים שמגיעים בכל מהלך השנה. כך למשל אנשים שעושים את שביל ישראל, עוצרים אצלנו לפעמים לשבתות. יש אפשרות גם לישון בשטח שלנו עם אוהלים, ובתקופת ל"ג בעומר, אנחנו בונים אוהל גדול נוסף עבור לינה של אורחים. בעזרת ה', אנחנו מקווים לגייס תרומות גם לבניית אוהל נשים, שיהיה אטום וצנוע יותר. יש אצלנו מבנה של שירותים ומקלחות, ולקראת החג הקרב אנחנו מביאים תאי שירותים נוספים. ההכנות לקראת כל זה הן ממש מל"ג בעומר לל"ג בעומר, כשהתכנונים בפועל מתחילים כבר במוצאי שמחת תורה".

כמויות של אוכל לחג

ומה לגבי תשלום?

"בל"ג בעומר עצמו, מפאת גודל ההוצאות, מקומות הלינה והאוכל ניתנים במחיר סמלי, אך בשאר השנה הם בחינם. אנשים שרוצים לבוא לישון מודיעים על כך בדרך כלל מראש, כדי שיהיה להם מקום, ובמהלך השנה הם ישנים פעמים רבות אף אצלנו בבית. לארוחות, לעומת זאת, מגיע מי שרוצה, ואנחנו אף פעם לא יודעים מראש כמה אורחים נזכה להוסיף לשולחן.

האוהלים פרוסים בשטח

"זכורה לי פעם אחת", ממשיך יוסף חיים, "שהתקשרו בני משפחה שנתקעו במירון, ממש כמה דקות לפני הדלקת נרות. הם תכננו לישון אצל חברים בצפת, ולעשות חלאק'ה לבנם במירון במוצאי שבת. ביום שישי, הם עברו בציון רק לכמה דקות כדי להתפלל, וכאשר חזרו לרכב, לא הצליחו להניע אותו. כמובן שזכינו לארח אותם אצלנו, ואני אמרתי להם שרבי שמעון רצה אותם פה לכל השבת, ולכן הרכב נתקע. במוצאי שבת הם באמת הצליחו להניע כבר ברגע הראשון".

איך מתמודדים עם הוצאה כספית גדולה כל כך?

"לחגים מגיעות בדרך כלל תרומות, ולפעמים יש כאלה גם במהלך השנה. את כל השאר אנחנו מוציאים מכיסנו, וחיים באמונה שהכסף שייך לקב"ה, ושהוא שולח לנו את מה שצריך. לרבי שמעון יש את הניסים שלו, ואנחנו רואים אותם דרך תורמים שמגיעים לפתע, או הברכה שמגיעה בפרנסה. לקראת ל"ג בעומר שעבר, למשל, נכנסתי לחנות כדי לברר כמה תעלה לי קניה גדולה של דגים עבור הכנסת האורחים, ויצאתי משם בתהייה מאיפה אביא את הכסף לכך. עוד לא הספקתי להיכנס לרכב, וכבר התקשר אליי חבר, ששאל אם אני מעוניין בתרומה של דגים. הייתי המום, ולמרות שהחבר חשב לתרום סכום נמוך יותר, הוא קנה לבסוף את כל הכמות על חשבונו. ניסים כאלה קורים אצלנו כל הזמן".

האורחים באים לאכול

ישנם כבר ארגונים המספקים אוכל לבאים לציון, אז למה גם אתם?

"צריך להבין, שמי שמגיע לצדיק, זה בגלל שהצדיק הזמין אותו  אליו. אם ראש הממשלה היה מזמין אליו אורח מיוחד, בוודאי היינו שמחים לארח אותו אצלנו. אז אנחנו זוכים לכבוד הגדול, לקבל את האורחים של רבי שמעון, ורק מודים לו על כך. מעבר לכך, אנחנו רואים זאת כאתגר, להגיע למצב שבו נעבור אפילו את הרף של הארגונים האחרים, הן באיכות והן בכמות. כבר עכשיו האוכל שלנו הוא באיכות מעולה, שכן מדובר באוכל ביתי, כולל כל הסלטים והעוגות, והוא גם בהכשרים המהודרים ביותר. בהקשר לזכות הגדולה לארח, באחת השנים יעצה אמי – רחל בולטון (ידועה בזכות עצמה), למישהי שהכירה, אשר הייתה כבר בגיל מבוגר ועוד לא זכתה לפרי בטן, לבוא יחד איתה אלינו ולעזור בהכנות לקראת ל"ג בעומר. במוצאי שבת, בזמן ההדלקה המסורתית בציון, כל המרפסת שלנו הייתה מלאה באנשים, ואנחנו הרמנו יחד כוס לחיים וברכנו את אותה אישה, שבזכות העזרה בהכנסת האורחים תזכה להיפקד במהרה. שנה אחר כך, אמי הגיעה אלינו למירון, ישירות מהברית של הבן של אותה אישה".

עוגיות מהקונדיטוריה של ברכה לכבוד האורחים

 

לתת זה לקבל

לבני הזוג בולטון יש שישה ילדים, שניים מהם עם שיתוק מוחין. "מענדול הגדול, שחגג בשבוע שעבר 19, ושלמה-דוד-חי בן ה-8, נולדו בגוף מיוחד", אומרת ברכה. "הפגיעה אצלם היא בעיקר בשרירים - שרירי הפה, שהביאו לבעיות בדיבור ובאכילה, שרירי העיניים, שיצרו פזילה חמורה, ושרירי הרגליים, הגורמים לבעיות הליכה ואי יציבות. במהלך השנים עבר מענדול טיפולים וניתוחים רבים, וכשנולד שלמה-דוד-חי, הכל חזר על עצמו מההתחלה".

את ההתמודדות עם גידול ילדיהם, רואים בני הזוג בולטון כשליחות ומתנה. "ה' מביא נשמות גבוהות כאלה רק למי שיש לו את הכוחות לגדל אותן, ואנחנו זכינו בהם", אומרת ברכה. "אף פעם לא היו לי שאלות לה' על כך, אלא רק בקשה, שאם הוא שלח לנו כאלה מתנות, אז שישלח גם את הכוחות לגדל אותם. מעבר לכך, זכינו לגלות דרכם כוחות נפש אדירים הקיימים בנו, ללמוד מהי סבלנות, ולהבין את המשמעות של ציפייה לצעד או למילה. למדנו להעריך כל התקדמות קטנה, וכל מתנה שה' נותן לנו. גם שאר הילדים שלנו פיתחו בעקבות כך רגישות גדולה לזולת, והם יודעים לקבל כל אדם באשר הוא, מבלי להסתכל על המראה החיצוני שלו".

גידול הילדים המיוחדים, הביא את בני הזוג להוציא לאור פרויקט חסד נוסף. "ראינו שיש עמותות המארגנות נופשונים לילדים המיוחדים, לאחים ולאימהות שלהם, אבל עבור האבות כמעט ולא היה דבר", אומר יוסף חיים. "משום כך, החלטתי להזמין את האבות האלה אלינו הביתה לסופי שבוע פעם בכמה חודשים. הם מגיעים כבר בחמישי בערב, ואנחנו מפנקים אותם ב'על-האש' שווה במיוחד, וביציאה חווייתית, כמו טיול ג'יפים, בריכה ועוד. בליל שבת, לאחר הסעודה, אנחנו יושבים יחד עד השעות הקטנות של הלילה, מדברים על מציאות חיינו המורכבת, והדבר נותן לאבות הרבה מאד כוח. אבא אחד, למשל, סיפר לנו איך הוא עובר תקופה כל כך קשה עם הבן שלו, והאוכל, הפינוקים והשיתוף יחד, מחזקים אותו מאד. בכלל, כל משפחה עם ילדים מיוחדים מוזמנת אלינו בשמחה, ואנחנו רואים זאת כזכות לארח אותם".

שולחן ערוך לשבת

מאיפה הכוחות גם לטפל בילדים, וגם לארח כל כך הרבה?

"מבחינתי, לתת זה לקבל, ואני מרגישה שהנתינה רק ממלאת אותנו, ולא לוקחת", אומרת ברכה. "אפשר לראות זאת גם אצל הילדים שלנו, שבפעמים היחידות בהן אין אורחים לשבת, הם מתלוננים על כך. זכינו שגם הם שותפים בנתינה, ואין נחת גדולה יותר מזו עבורנו. ברגע שאורח מגיע הביתה, הם מדברים איתו, כאילו הכירו אותו מאז ומעולם, וגם כאשר עליהם לפנות את החדרים עבור מי שבא, הם עושים זאת בשמחה. כך, לא מזמן שמעתי את הבת שלי אומרת לאחת האורחות: 'תישארי אצלנו עד שתהיי בת חמישים'.

"במיוחד זכורה לי שבת חורפית אחת", היא ממשיכה, "שבה הייתי אחרי לידה, ורציתי לנסוע כדי לנוח מעט, אך הדבר לא התאפשר. באותו ערב שבת בעלי הגיע ואמר שנוסיף עוד שישה מקומות עבור משפחה שאין לה איפה לאכול. כאשר הם הגיעו, גיליתי שמדובר בחברה ששנים לא פגשתי. הם שכרו צימר במירון והזמינו אוכל מקייטרינג. בעלי הקייטרינג השאירו את ארגז האוכל ליד הצימר, אך כשבני המשפחה הגיעו, הארגז כבר לא היה שם. כאשר ראה בעלה של החברה את יוסף חיים בתפילה, הוא שאל אותו איפה אנחנו מתארחים, ולהפתעתו שמע שאנחנו גרים במקום, ושהם מוזמנים אלינו. עבורי, זו היתה שבת מיוחדת במינה, וראיתי איך בהשגחה פרטית הקב"ה שלח לי בדיוק את מה שאני צריכה".

תעודת הערכה ממשטרת ישראל

לסיום, אומרים בני הזוג, "אנחנו מאמינים שכל הברכה שלנו היא מרבי שמעון, ושלגור בצילו זו זכות שאין לה אח ורע. ועם כל האוכל שמכינים, ההתארגנויות ומקומות הלינה, מה שהכי חשוב לנו לתת זה את הלב, לתת באהבה".

ליצירת קשר עם יוסף חיים וברכה בולטון: yosefbolton@gmail.com


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (60 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים