בריאות ותזונה

אוטיזם, מסכים והמחיר היקר שעלולים לשלם ילדינו: ראיון עם ד"ר חנה אלונים

הורים רבים משתמשים בטאבלטים, בסלולר ובטלוויזיה כ"בייביסיטר" לילדים, אבל במקביל לארגון הבריאות העולמי, גם ד"ר חנה אלונים קוראת שלא לחשוף את הילדים למסכים כלל, עד גיל שנתיים. "המחיר לכך עלול במקרים מסוימים להתבטא בפגיעות קוגניטיביות, ועלול להגביר את הסיכון ההתפתחותי אצל תינוקות בעלי רגישות, שכבר נמצאים בסיכון גנטי לאוטיזם", היא מתריעה

| י"ד אייר התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

"תינוקות בשנתיים הראשונות לחיים אינם צריכים להיות חשופים למסכים", אומרת ד"ר חנה אלונים, ברקע פרסום ההמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי, הקוראות להימנע מלחשוף תינוקות מגיל שנה למסכים. ד"ר אלונים, מומחית לספקטרום האוטיזם בינקות, ועומדת בראש מרכז "מפנה" לטיפול, הדרכה ומחקר, חברה בוועדת ICF לאוטיזם של ארגון הבריאות העולמי, אומרת שמחיר החשיפה למסכים, "עלול במקרים מסוימים להתבטא בפגיעות קוגניטיביות, ועלול להגביר את הסיכון ההתפתחותי אצל תינוקות בעלי רגישות, שכבר נמצאים בסיכון גנטי לאוטיזם".

מסמך הנחיות חדש שפרסם באחרונה ארגון הבריאות העולמי, קובע שורת המלצות שנועדו לאפשר שינה איכותית, פעילות גופנית, לרבות הפחתה בחשיפה למסכים. המסמך העקרוני נכתב כחלק מהמאבק במגפת השמנת הילדים הפוקדת בעשורים האחרונים את המדינות המתפתחות, ותוצאותיה: הופעת מחלות כמו סכרת ולחץ דם, וכן פגיעות התפתחותיות.

 

השכיחות לאוטיזם בישראל: 1 מתוך 80

לדברי ד"ר אלונים, שכיחות הופעת האוטיזם עלתה בשנים האחרונות במאות אחוזים, "ועל פי קריטריונים רפואיים נחשבת כבר לאפידמיה. עפ"י נתוני ה-NIH לשנת 2018, נאמדת השכיחות בארה"ב בילד אחד לארבעים ושבעה (1:47). בארץ השכיחות נאמדת באחד לשמונים (1:80). ניתן למנות כמה השערות לעלייה הקיצונית: בשנת 2013 הורחבה ההגדרה של האוטיזם לספקטרום האוטיזם, ובכך התאפשרה אבחנה יותר רחבה (הכוללת גם את תסמונת האספרגר). אין ספק שכלי האבחון היום מתקדמים יותר, וביחד עם זאת, המצב מביא לעתים גם ליתר אבחנות (over-diagnoses), במיוחד במקרים שהתמונה הקלינית יכולה להכיל אלמנטים משותפים לאוטיזם, ולא נעשית אבחנה מבדלת שעשויה להצביע על הפרעות אחרות כמו חרדה, קשיים רגשיים, קשיים חברתיים וכו'.

(צילום: shutterstock)

"שנית, בארה"ב ניתנים משאבים כלכליים גדולים יותר לילדים המאובחנים באוטיזם, כך שלעתים תהיה העדפה לקבל אבחנה של אוטיזם ולהיעזר בתמיכת המדינה. שלישית, היום כבר נמצאו כ-700 גנים שיש להם זיקה לאוטיזם. אנו לומדים יותר ויותר על מוטציות גנטיות שעלולות ליצור פרה-דיספוזיציה לאוטיזם. בעולם המדעי מתקבלת יותר ויותר תמונה בתחום האפי-גנטיקה, שבמהותה חוקרת משפיעים סביבתיים על מוטציות גנטיות.  לא ניתן להתעלם מאורח החיים האינטנסיבי, הקצב והטכנולוגיה, שהם פקטורים סביבתיים בעלי השפעה מכרעת על ההתפתחות. יש בוודאי סיבות נוספות שעדיין לא ידועות".

האם הצפייה במסכים תורמת להופעת אוטיזם? או שמא ציפייה במסכים מחמירה נטייה קיימת לאוטיזם?

"מחקרים קליניים בתחום האפי-גנטיקה מספקים ראיות המערבות השפעה של מניפולציה סביבתית מוקדמת על התפתחות המוח, בזמן שמתקיימת צמיחה דינאמית של נוירונים. אותם נוירונים יוצרים מרקם תאי עצב, השולטים על הוויסות הסנסורי-רגשי-קוגניטיבי אצל התינוק.

"לאינטראקציה בין הורה-תינוק בחודשים הראשונים, בהם התינוק מווסת עצמו פיסית ורגשית, יש משמעויות בתפישה הרפלקטיבית של התינוק. הצפייה במסך אינה מספקת פידבק אינטראקטיבי עם התינוק, ומנגד מביאה אינפורמציה מהירה - הן ויזואלית והן אודיאולוגית - שלתינוק אין יכולת לעבד בגיל כה צעיר. אינפורמציה זו יוצרת התניה, גורמת להצפה בכל תחומי ההתפתחות, ויש לה השפעה מכרעת על מערכת הוויסות, שהיא פקטור מרכזי בתסמונת האוטיסטית".

ד"ר אלונים פיתחה כלי לאיתור מוקדם של אוטיזם: "בעקבות מחקר ארוך טווח שנעשה במרכז 'מפנה' במשך עשר שנים, נמצאו שמונה סימנים הקשורים לאפיונים של הפרעה בהתפתחות הקשר בשנת החיים הראשונה, ויכולים לנבא התפתחות אוטיזם. מחקר זה, וכן ניסיון קליני בן ארבעה עשורים, הביא לפיתוח כלי לאיתור מוקדם של סיכון לאוטיזם בשנת החיים הראשונה.

"הכלי בודק קיומה של הפרעה התפתחותית בקשר אצל תינוקות וסיכון לאוטיזם, עפ"י ממצאי המחקר והסימנים שנחקרו, וחשוב שהורים יהיו מודעים להם: פאסיביות יתר - חוסר בכי, חוסר תנועה, חוסר עניין בסובב; אקטיביות יתר - בכי מתמיד ללא אבחנה של סיבה רפואית, חוסר שקט פיזי; חוסר קשר עין ישיר - קיים קשר עין ישיר עם חפצים; חוסר רצון או התנגדות לאכול - ביניקה או אכילה מבקבוק; חוסר תגובה לקול או נוכחות הורה - אין הפניית ראש, חיוך או מלמול; רתיעה ממגע של הורה – הקשתת הגוף לאחור או התכווצות הגוף; התפתחות מוטורית מאוחרת – זחילה מאוחרת, הליכה מאוחרת, היפוטוניה; גדילה מואצת של היקף הראש ביחס לנקודת ההתחלה.

"חשוב לציין שכל אחד מהסימנים האלה יכול לאפיין גם בעיות התפתחותיות אחרות, אשר אינן קשורות באוטיזם. לכן יש לערוך בראש ובראשונה בדיקות רפואיות. אם מתגלים לפחות שני סימנים מובהקים לאורך זמן, לאחר שנשללו בעיות רפואיות, יש לבדוק אפשרות של הפרעה הקשורה באוטיזם".

אם מאתרים אוטיזם או עיכוב התפתחותי בגיל מוקדם, יש אפשרות לעצור את התפתחותו?

"בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בגיל האבחון בישראל, שהוא הצעיר בעולם כולו: אבחנות ניתנות בדרך כלל בגיל שנה וחצי. עם זאת - גם גיל זה עלול להיות לעתים מאוחר. לאבחון תינוקות לכל היותר בגיל שנה יש חשיבות מכרעת. חשוב להדגיש כי האבחנה יכולה להיות בגדר חשד לאוטיזם, וזאת משום שלעתים הסימנים אינם מובהקים בגיל זה, ויש לנקוט במשנה זהירות.

"היתרון של אבחנה מקדמת בגיל הינקות הנו בגמישות התפתחותו של המוח. בשתי שנות החיים הראשונות מתקיימת צמיחה מואצת ומשמעותית ביותר של נוירונים, אשר נבנים למרקם סבוך של תאי עצב השולטים בוויסות החושי-רגשי-קוגניטיבי של התינוק. תינוק שנמנע מקשר עם הסביבה הוא ברוב המקרים תינוק מוצף סנסורית, או רגשית, אשר אינו יכול להכיל את ההצפה הסביבתית. בתהליך התפתחות הרגש, אשר משפיע על יכולות אינטראקציה חברתיות, מעורבות מערכות נוירולוגיות ונוירו-כימיות, המשפיעות על הוויסות. טיפול מקדם באמצעות גרייה במינונים התואמים את צרכיו של התינוק, עשוי לשנות את יכולת הוויסות ואת כל מהלך התפתחותו של התינוק".

כיצד ממליצה להורים לנהוג? כמה ואם בכלל לאפשר זמן מסך?

"אנחנו רואים אצל לא מעט משפחות ישראליות תרבות של טלוויזיה פתוחה ברקע לאורך כל שעות היממה. תינוקות סופגים את קולות ומראות הסביבה במהירות רבה, והקליטה הזו מטביעה חותמה על אופן חלוקת הקשב והלמידה הראשונית, וכאמור, גם משפיעה על הוויסות החושי המתהווה בשנת החיים הראשונה. תינוקות בשנתיים הראשונות לחיים אינם צריכים להיות חשופים למסכים.

"בארה"ב נמכרים היום ערסלי תינוקות כאשר טאבלטים מורכבים עליהם 'בילד אין', ויוצרים מצבים שהתינוק מרותק לתנועה המהירה במשך זמן רב ואין לו סיבה להתעניין בסביבתו. אין ספק שהדבר משמש עזרה להורים במצבים קשים בבחינת בייביסיטר אולטימטיבי. אך חשוב להבין שהמחיר לכך עלול במקרים מסוימים להתבטא בפגיעות קוגניטיביות, ועלול להגביר את הסיכון ההתפתחותי אצל תינוקות בעלי רגישות, שכבר נמצאים בסיכון גנטי לאוטיזם.

"לסיום, אנחנו רואים לעתים תכופות את התמונה השכיחה של אמא שמניקה או אבא שמאכיל את התינוק, ותוך כדי עסוקים במכשירים הניידים שלהם. לקשר העין והאינטראקציה בזמן ההאכלה יש חשיבות מכרעת בהתפתחות המוח של התינוק. הלמידה הראשונית כמו קשר, סיבה ותוצאה, מתקיימת אצל תינוקות בזמנים אלה. אל תקלו ראש בכך: ההודעה שעליכם לשלוח או לקבל תחכה עוד כמה דקות, בעוד שלהחמצה של אינטראקציות ראשוניות עלול להיות מחיר ארוך טווח".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.4 (13 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים