חסידות

איבד 11 ילדים בשואה – וחזר כדי להקים אימפריה. סיפורה של חסידות צאנז

החסידות שהחלה את דרכה בעשורים הראשונים של המאה ה-19, זכתה לעדנה ולגדולה דווקא מתוך החורבן, בשנים שלאחר השואה. חסידות צאנז, קווים לדמותה

| י"א אייר התשע"ט |
חסידות צאנז (צילום: פלאש 90)
אא

יהודים הגיעו לעיירה צאנז (או נובי סאנץ) שבגליציה כבר בסביבות שנת 1440 לספירה, אולם רק בשנת תק"צ (1830) התמנה רבי חיים הלברשטאם, בעל ה"דברי חיים", שהיה תלמידו המובהק של רבי נפתלי מרופשיץ, לאב בית הדין של צאנז. זו, למעשה, היתה תחילתה של אחת החסידויות היפות והפוריות של ימינו.

ר' חיים היה ידוע בגדלותו בתורה, ובמקביל גם בגמילות החסדים המיוחדת שלו. הוא היה אף ידוע כבעל מופת. אחד הסיפורים המוכרים ביותר שנקשרו בשמו הוא אודות אישה שהגיעה אליו בוכיה, וסיפרה שאינה מצליחה לפרנס את ביתה. לשאלת הרב במה היא עוסקת, סיפרה כי היא מוכרת תפוחים בשוק – אך הלקוחות אינם מגיעים... ללא אומר ודברים קם בעל ה"דברי חיים" ויצא איתה אל השוק. במשך מספר שעות עמד בדוכן התפוחים וקרא לעוברים ולשבים לקנות את התפוחים, תוך שהוא משכנע את הלקוחות, ההמומים ממראה הרב בדוכן, כי מדובר בתפוחים איכותיים. הוא עמד בדוכן עד שאזלו התפוחים, ופרנסתה של האישה, כמובן, התייצבה מאותו היום.

לר' חיים היו 6 בנים. משבגרו, עזבו הבנים לעיירות אחרות באירופה, שם המשיכו את מורשתו של אביהם והקימו מעין המשכים נפרדים לחסידות, כמו למשל חסידות צאנז-ז'מיגראד, חסידות גורליץ ועוד. חסידויות אלה, מעין "חסידויות-בת" של צאנז, המשיכו להתקיים עד למלחמת העולם השניה.

לאחר השואה, אשר לצערנו מחקה את מרבית החסידויות הקטנות של בניו של בעל ה"דברי חיים", הגיע לארץ ישראל הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם – נינו של בעל ה"דברי חיים" (דרך בנו החמישי, ר' ברוך מגורליץ), המכונה ה"דברי יציב", על שם ספרו. הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, אשר איבד בשואה האיומה אישה ו-11 ילדים, לא אמר נואש. הוא החליט להקים מחדש לא רק את חייו ואת ביתו – אלא גם את החסידות לה היה נצר. כך היה הרב יקותיאל יהודה לאדמו"ר הראשון של חסידות צאנז כפי שאנו מכירים אותה היום. הרב התיישב בנתניה, ובשנת תשט"ו (1955) הקים בה את קריית צאנז, שהפכה למרכז של חסידות צאנז בישראל, המונה היום מעל 2,500 בתי אב בכל רחבי הארץ. במקביל, נישא הרב בשנית, ונולדו לו 7 ילדים נוספים, ביניהם שני בנים המשמשים כאדמו"רי החסידות כיום בארץ ובארה"ב. חתניו משמשים גם הם כרבנים בקהילות צאנז בניו ג'רזי, בירושלים, בבני ברק ובפתח תקווה. קורותיו של האדמו"ר מצאנז במהלך השואה ואחריה, וכל מה שחווה בזמן מוראות השואה, מתארים בשני כרכים של ספר בשם "לפיד האש", שכתב וערך אהרון סורסקי.

לקריאה נוספת על חייו של האדמו"ר מצאנז בשואה ולאחריה, לחצו כאן.

קריית צאנז הפכה למרכז לא רק עבור חסידי צאנז, אלא עבור העולם החרדי בכלל. במאמץ לפתח את הקרייה ולאפשר לתושביה חיים פעילים ואיכותיים, פעל הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם להקים מוסדות חינוך – הכוללים כיום תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה וכולל אברכים, וגם גנים, בית ספר, תיכון וסמינר לבנות; בתי כנסת ובתי מדרש; מקווה טהרה – הבנוי על פי ההקפדות ההלכתיות המיוחדות של חסידות צאנז; בית דין צדק; אולם שמחות; מלון "גלי צאנז" הפעיל מזה קרוב ל-60 שנה; וגולת הכותרת – בית החולים לניאדו.

את הקמת בית החולים הגה האדמו"ר מצאנז עוד בשנות השואה. הוא נדר אז נדר, כי אם יינצל מן התופת – יעסוק בהצלת חיים של יהודים ושל גויים כאחד. את המימון להקמת בית החולים קבל האדמו"ר ממשפחתם של אלפונס ויעקב אברהם לניאדו – שני אחים ממוצא סורי, אשר בקשו בצוואתם כי בכספם ייבנה בית חולים בארץ ישראל. בית החולים לניאדו הוקם בשנת תשל"ה (1975), והוא מנוהל על פי כללי ההלכה באופן מוצהר. לצד בית החולים ישנו גם בית ספר להכשרת אחיות, המיועד לבנות ונשים דתיות וחרדיות, ומשלב בתוכו גם לימודי קודש.

לאחר פטירתו של האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם, בט' בתמוז תשנ"ד (1994), התמנה לאדמו"ר בנו, הרב צבי אלימלך הלברשטאם, ששימש עד אז כרבה של קריית צאנז בנתניה וכ"רב הצעיר" של חסידי צאנז. הרב צבי אלימלך משמש כאדמו"ר הנוכחי של חסידות צאנז, ועומד בראשות מוסדותיה. הוא משמש גם כנשיא של בית החולים לניאדו.

שיחה מרתקת של האדמו"ר מצאנז על התמודדות עם קשיים ותקופות של ירידה

מפעל נוסף שהוקם על ידי חסידות צאנז, ושהאדמו"ר הנוכחי עומד בראשו, הוא "מפעל הש"ס העולמי", שהוא יוזמה מיוחדת של חסידות צאנז-קלויזענבורג (קלויזענבורג היא ה"שלוחה" האמריקאית של חסידות צאנז, בראשה עומד כיום אחיו של האדמו"ר מצאנז, הרב שמואל דוד הלברשטאם). מפעל הש"ס מעודד לימוד גמרא בשיטת הבקיאות – גמרא, רש"י ותוספות. זוהי שיטת הלימוד המקובלת בחסידות צאנז.

כמרבית החסידויות שמקורן בגליציה, לחסידות צאנז אין מאפיינים ייחודיים בולטים או שיטה ייחודית. הערך העיקרי של החסידות הוא לימוד התורה.

עם זאת, בחסידות צאנז נהוגים מספר מנהגים שאינם מוכרים בחסידויות אחרות. כך, למשל, ישנם שינויים ייחודיים בנוסח התפילה של חסידות צאנז. בנוסף, בצאנז ישנה גישה שונה לנושא של קיום מצוות עשה שהזמן גרמן אצל נשים. בעוד שבמרבית המקומות נשים מקיימות מצוות שונות שתחת הגדרה זו – כמו נטילת לולב וישיבה בסוכה למשל – ממש כמו הגברים, הרי שישנן דעות שסוברות שכיוון שנשים אינן חייבות במצוות אלה, הרי שאין להן לברך עליהן. בחסידות צאנז הגישה מרחיקה עוד יותר, ונשות החסידות אינן מקיימות כלל מצוות אלה – וכך, למשל, אינן נוטלות לולב בסוכות כלל.

בין חסידי צאנז המוכרים ניתן לציין את הרב אשר זעליג וייס, המכהן כאב"ד "דרכי תורה" וכראש המוסדות, וגם כרב הפוסק של בית החולים "שערי צדק" בירושלים. הרב וייס מוכר גם בזכות סדרת ספריו המוכרים, שיצאו לאור תחת השם "מנחת אשר", ומכילים שאלות ותשובות, דיונים הלכתיים וענייני אגדה ומוסר.

האדמו"ר מצאנז בקיום המצווה הנדירה של פדיון פטר חמור, בחול המועד פסח השנה


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.8 (17 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים