מגזין

5.3 מיליון טון: למה כמויות האשפה מזנקות?

מקררים, תנורים, בגדים ופסולת ביתית: אתרי פינוי האשפה מתמודדים עם 5.3 מיליון טון פסולת עירונית מעורבת. מה אפשר לעשות למזער פגיעה באיכות הסביבה?

| י"ג ניסן התשע"ט |
(צילום: המשטרה הירוקה)
אא

תכולת בית שלמה ברחוב: ספות מרופטות, מכונות כביסה, מקררים, צעצועים ישנים, בגדים, תנורים, ומה לא - אלפי מוצרים מושלכים בפינות רחוב בשבועיים הקודמים לחג הפסח. אלה יוצרים עומסים באתרים המטפלים באשפה, ותורמים לפגיעה המתמשכת בכדור-הארץ, שלא נדבר על תופעת השימוש בכלים חד פעמיים.

כמויות פינוי האשפה גדלות באופן משמעותי, בין היתר, אודות להרגלי הצריכה – הישראלים רוכשים, קונים, מזמינים, מתחדשים - וזורקים. במשרד להגנת הסביבה מגבשים תוכנית להקטנת הפסולת שהולכת להטמנה בקרקע, כך שבעשור הקרוב רוב הפסולת תועבר למחזור. מה אנחנו, האזרחים, יכולים לעשות? לשנות ולו במעט את הרגלי פינוי האשפה הביתית.      

"באופן כללי, ישנו מבנה קבוע של פינוי פסולת מהרשויות ברמה השבועית", אומר עודד נצר, מנהל האגף לטיפול בפסולת במשרד להגנת הסביבה, "בדרך כלל, לפני כל סוף שבוע, ישנו גידול משמעותי בפינוי האשפה, וביום ראשון מטפלים ברוב הפסולת. בשאר השבוע יש איסוף מועט יותר. התופעה נהיית הרבה יותר משמעותית וקיצונית יותר לפני החגים, ובמיוחד לפני פסח. יומיים שלושה לפני החג יש זינוק מאוד משמעותי באיסוף הפסולת, כך שהאתרים קולטים בין פי אחד-חצי, לעיתים פי שניים, מאשר בימים רגילים". נצר אחראי על טיפול סביבתי בפסולת המצוקה, כלומר הפסולת העירונית, שמייצרים מידי יום ביום האזרחים, וכן פסולת בניין. "הגידול בכמויות ניכר בפסולת המעורבת (הביתית) והפסולת הגושית שנאספת ממדרכות כמו ספות, שטיחים, וגידול בפסולת גינה. לאתרים לוקחים יומיים-שלושה לטפל בפסולת, ולשלוח להטמנה או מחזור כדי לחזור לשגרה".

החוק מסדיר את פינוי הפסולת האלקטרונית (מוצרי חשמל למיניהם) כך שישנה אפשרות למסור את המוצר החשמלי הישן, במעמד קבלת המוצר החדש. עודד: "לא כל האזרחים מודעים להסדרי הפינוי, ומלבד זאת, חלקם משליכים מוצרים מבלי שרכשו חדשים במקומם. הרבה משאירים את הפסולת אלקטרונית ברחוב. הרשויות אוספות את אותם מוצרים, חלקן מגיעים לגופים שאמונים על הטיפול, וחלק מגיע להטמנה ולתחנות המעבר. חלק מגיע להטמנה בקרקע, וזאת לא האפשרות הכי טובה, מאחר שלהטמנה יש פוטנציאל גבוה של פגיעה. הרוב המוחלט נאסף על ידי הרשויות או הגופים האמונים והם מטופלים. ספות למשל מפונות על ידי הרשויות לתחנות המעבר, לעיתים הן מפורקות, והחומרים ברי מחזור הולכים למחזור, והשאר הולך להטמנה".  

 

גידול משמעותי של פסולת: צורכים וקונים

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כל אזרח בישראל מייצר 1.7 ק"ג פסולת ליום, "בישראל יש 5.3 מיליון טון פסולת עירונית מעורבת בשנה", אומר עודד, "אנחנו מייצרים המון פסולת לאדם, דבר הנובע בעיקר מצריכה מוגברת – אנחנו קונים הרבה, ופחות ממחזרים, יותר מטמינים. אנחנו דומים בנתונים לארה"ב, ופחות למערב לאירופה. יש לנו אסטרטגיה חדשה לטיפול בפסולת, כך שבעשור הקרוב (2020-2030) מרבית הפסולת תלך למחזור. כרגע, 78% מהפסולת הולכת להטמנה (הכוונה להטמנה בקרקע) ורק 22% למחזור".

במדינות העולם המודרניות יש תמהיל של טיפולים בפסולת. מלבד מחזור יש תהליך של השבת אנרגיה – לנצל את הערך הקלורי של המוצר. עודד: "אנחנו מתחילים לקדם את הנושא, ובהחלט שואפים לצמצם את ההטמנה כמה שיותר, למחזר ולהשיב אנרגיה".

(צילום: משטרה הירוקה)

מה אומר החוק? מה חייבים למחזר?

"מבחינת חקיקה, יש דברים שצריך למחזר על פי חוק כמו החוק להסדרת הטיפול באריזות, חוק הפסולת האלקטרונית וחוק הפיקדון על מכלי משקה. לגבי הפסולת הכללית - אין חקיקה, זה נתון להחלטת הרשות המקומית ופונקציה של אילו מתקנים שיש, וגם עלויות. אנחנו בתהליך של הקמת מתקנים לסבסד תהליכים יותר סביבתיים ולעודד רשויות להפנות פסולת לאתרים יותר סביבתיים".

הפרדת פסולת ביתית במקור – איפה עומד המיזם?

"המשרד קידם הפרדה במקור של פסולת אורגאנית, ואכן הצטרפו לפרויקט למעלה מ-40 רשויות, חלקן הפסיקו עם התהליך, וכ-20 רשויות ממשיכות בתהליך. אנחנו מאוד מאמינים בהפרדת פסולת במקור, גם הפח הכתום, פח האריזות, הוא סוג של הפרדה במקור, כמו גם הפח הכחול מפריד במקור פסולת נייר. ככל שמפריד במקור את הפסולת כך יכולת המיחזור גבוהה יותר. אלה תהליכים ארוכי טווח ואנחנו יחסית צעירים בזה".    

למה, לדעתך, נושא השמירה על הסביבה לא זוכה לפופולאריות?

"זאת פעולה התנהגותית שלוקח זמן להתרגל אליה, זה לא ברור מאליו, הכי פשוט לזרוק הכל ביחד. באירופה התהליכים לקחו עשרות שנים עד שהדברים השתרשו. זה דורש מאתנו לעשות הסברה, ולהשקיע משאבים בהסברה ובפרסום, ואנשים מאוד יכולים להתחבר אליו. למשל הפרדת פסולת אורגנית במקור זה משהו קטן שעושים בבית, אבל כל אחד יכול השפיע על איך הסביבה שלנו נראית. זה עניין של שגרת יום-יום. אדם צריך לדעת שיש לו שניים-שלושה פחים, והוא זורק לכל אחד מהם את הפסולת המתאימה. זה לא עניין גדול. הנוער מבין את זה ומשריש בבתים שלהם. לא עושים טובה גדולה או מאמץ אדיר - אתה משנה משהו קטן בהרגלים שלך, וגורם לכולם יותר טוב".

מה נעשה עם הרי האשפה עוד 20 שנים?

היעדים שלי בשנים 2020-2030 הם לצמצם את ההטמנה בצורה משמעותית, להגיע ל- 26 אחוזי הטמנת אשפה. יש לנו תוכנית אסטרטגית, עם תקציב של מעל 4 מיליארד שקלים, ואנחנו מקווים בשנים הבאות הצטרף למדינות המתקדמות באירופה עם טיפול סביבתי בפסולת. מדינות מערב וצפון אירופה מטפלות בפסולת בצורה הרבה יותר טובה שלנו, מבחינת מתקנים, הפרדת פסולת במקור, מודעות סביבתית ושיתוף פעולה, ברור לכל תושב שאין ברירה אחרת אלא להפריד את הפסולת".

ישנם חומרים שניתן למחזר ולקבל מוצר שווה ערך למוצר המקורי: "ברזל הופך חזרה לברזל וזכוכית, למשל בקבוק מזכוכית אפשר למחזר אינסוף פעמים. יש חומרים יותר מאתגרים כמו פלסטיק, אם כי חלק מפלסטיק אנחנו ממחזרים. בחלק מהחומרים האיכות קצת נפגעת, אתה מייצר מוצר שהוא נחות במעט מהמוצר המקורי, בחלק מצליח לשמור על אותה רמה. יש מוגבלות מסוימת במיוחד במוצרים המורכבים, כמו פלסטיק".

 מה ההשלכות של הטמנת האשפה בקרקע?

"בהטמנה יש מספר בעיות סביבתיות: זה יוצר בעיות של ריח, ופולט לאוויר גזים שלא רוצים אותם כמו גז מתאן, גז מאוד משמעותי. אם המטמנה לא מנוהלת נכון, או שיש בה חורים, ישנה אפשרות שהפסולת המוטמנת תחדור למי התהום ולזהם קרקע ואת מקורות המים. מלבד זאת, זה תופס המון שטח".

מעבר להסברה על הפרדת פסולת, יש מקום להסביר על נזקי צריכת היתר?

"לגמרי נכון. אנחנו עובדים על תוכנית לאומית של מניעת פסולת. עשינו כבר קמפיין להורדת צריכה, וזה דבר מאוד גדול. אנחנו מאמינים שזה חשוב ועובדים על תוכנית הסברה לצמצם כמויות. אנחנו עובדים על הסברה בנוגע לשימוש בכלים חד פעמיים, שהיא תופעה חריגה, גם בלי קשר לפסח".

 

פסולת בניין שמושלכת באופן פיראטי: "מכת מדינה"

על פי המשרד להגנת הסביבה, בית משפט השלום בראשון לציון הטיל באחרונה קנסות בסך כולל של 273 אלף שקל לצד עבודות שירות, מאסר על תנאי והתחייבויות, בגין השלכת פסולת בניין ברשות הרבים. וכן, הפעלת אתר לסילוק פסולת בשטח חקלאי בסמוך לבאר יעקב ללא רישיון עסק ותוך אי עמידה בצו שמירת הניקיון.

באירוע אחר, בעקבות פעילות משולבת של המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה ומחוז חיפה, פונתה פסולת בהיקף מצטבר של 730 טונות מתחנת מעבר פיראטית באזור קריית אתא (מזרחית לכביש 22), והאתר נסגר.

לאחר איתור תחנת המעבר הפיראטית, מפקחי המשטרה הירוקה ומדור הגנת הסביבה במשטרת ישראל ערכו פשיטה, ובמהלכה עוכבו לחקירה באזהרה נהג המשאית ובעלי המתחם וכן, נפתח תיק חקירה פלילית. כמו-כן, נתפסה משאית שממנה הושלכה פסולת.

"השלכה פיראטית של פסולת בניין היא 'מכת מדינה'", אומר עודד, "אנחנו משערים שבין 30% ל- 50% מהפסולת כלל לא מגיעה לאתרים המורשים. כמעט בכל מקום שהולכים, בשטח הפתוח, רואים ערימה של פסולת בניין. זו אחת הבעיות המרכזיות בטיפול בפסולת. אנחנו מקדמים חקיקה בנושא, אם כי המצב מאוד בעייתי בגלל שיש כשל שוק. האדם שאמור להביא את הפסולת לאתר מורשה, הוא האחרון שיש לו אינטרס לעשות זאת מבחינה כלכלית. בעצם מי שבונה בית משלם לו על הפינוי, והמפנה לוקח במשאית המון כסף. אם הוא מגיע לאתר הוא אמור להשאיר את הפסולת, ולשלם על הטיפול בה, אם משליך אותה באופן פיראטי - הכסף נשאר אצלו. הרבה מהמובילים לא עומדים בפיתוי, ומשליכים בשטח פתוח, והציבור והסביבה נפגעים. כמעט אין רשות מקומית שיש בה שטח פתוחים ולא נזרקת בה אשפה, בכמה אתרים, לעיתים בסדר גודל של מאות אלפי טונות של פסולת בניין. יש פה סיכון של 20 שניות, בצד רווח מאוד גדול. הסיכוי להיתפס קטן יחסית למרות כל המאמצים שאנחנו משקיעים. בעוד שהם לוקחים סיכון - כל הציבור נפגע. מי שרואה משליכי פסולת מוזמן לדווח לרשות או למשרד".   


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.6 (11 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים