שאלות באמונה

אל תתייאש: למה כדאי לחזור בתשובה?

אמר לו החפץ חיים: "תגיד להם שזה קל לעשות תשובה, עושים חרטה וקבלה! אלא שהיצר מפתה את האדם שקשה לעשות תשובה..."

| ד' אדר ב' התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

וְאֶפְשָׁר שֶׁלְּכָךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל (פסחים נד), תְּשׁוּבָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. וְלִכְאוֹרָה לָמָּה הֻצְרַךְ הַבּוֹרֵא לִבְרֹא אֶת הַתְּשׁוּבָה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם? אֶלָּא הַטַּעַם הוּא, הֱיוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ בְּהַנְהָגַת "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה", וְהַיְנוּ אָדָם שֶׁעָשָׂה רַע יְקַבֵּל רַע, וּמִבְּלִי זֶה לֹא יִכּוֹן תִּפְקוּד הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, וְכַנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ח): "אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט", אִם כֵּן הֲרֵי שֶׁלְּאַחַר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, חָקַק חֻקִּים לְקִיּוּם הָעוֹלָם, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא כָּאָמוּר מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

אִם כֵּן, לְפִי זֶה הַתְּשׁוּבָה הִנָּהּ עֲקִיפַת הַחֹק, שֶׁהֲרֵי הַחֹק מְחַיֵּב שֶׁיְּרַצֶּה הַחוֹטֵא אֶת עָנְשׁוֹ וּמִבְּלִי רִצּוּי הָעֹנֶשׁ לֹא יִתַּקֵּן הַחֵטְא, וְהִנֵּה בָּאָה מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ בַּקָּשַׁת חֲנִינָה מֵעֹנֶשׁ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּבְסַךְ הַכֹּל מִכֹּחַ "הַבְטָחָה"- הַבְטָחַת הַחוֹטֵא שֶׁמַּבְטִיחַ אֶת עֲזִיבַת הַחֵטְא גְּרֵידָא.

לָכֵן הֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִבְרֹא אֶת הַתְּשׁוּבָה קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁאָז טֶרֶם הוּחַקּוּ חֻקֵּי הַבְּרִיאָה, וְכָל חֻקֵּי הַבְּרִיאָה כְּפוּפִים לַתְּנַאי קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהוּא תְּנַאי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁרַק עִם הַתְּשׁוּבָה יִבָּרֵא הָעוֹלָם, וְאִלְמָלֵי הָיָה בּוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַתְּשׁוּבָה קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, נִבְצָר הָיָה מִלְּבָרְאָהּ אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם עֲקִיפַת הַחֹק, וּמִמֵּילָא כָּל תֹּקֶף חֻקֵּי הַבְּרִיאָה לְאַחַר שֶׁנִּבְרְאָה הוּא אַךְ וְרַק לְמִי שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה.

 

עָצְמַת כֹּחָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הַגּוֹרֶמֶת לְאִי סְבִילַת הַדַּעַת לְהִשְׁתַּכְנֵעַ בְּכֹחָהּ

אוּלָם כָּל הַנַּ"ל עֲדַיִן לֹא מַסְפִּיק לִהְיוֹת בְּנוֹתֵן טַעַם מַדּוּעַ הֻצְרְכָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְשַׁכְנְעֵנוּ כָּל כָּךְ עַל הַתְּשׁוּבָה, דְּאָמְנָם אֵין זֶה עִנְיָן שִׂכְלִי, אֲבָל הֲרֵי זֶה "חֹק" שֶׁהוּא לְטוֹבָתֵנוּ וּלְנוֹחִיּוּתֵנוּ, וְלָמָּה, אִם כֵּן, שֶׁלֹּא "נִקְפֹּץ" עַל חֹק זֶה וְנַאֲמִין בּוֹ אַחַר שֶׁבְּחֹק זֶה אָנוּ מְבֻשָּׂרִים עַל פִּרְעוֹן חוֹב עֲוֹנוֹתֵינוּ? אֶלָּא אָמְנָם מַאֲמִינִים אָנוּ בְּמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה, אוּלָם יֵשׁ כָּאן פִּתּוּי גָּדוֹל הַמּוֹנְעֵנוּ מִלְּהַאֲמִין בְּעָצְמָתָהּ הָאֲמִתִּית שֶׁל מַתָּנָה טוֹבָה זוֹ, וְכַאֲשֶׁר נְבָאֵר.

כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ז' הֲלָכָה ד':

"וְאַל יְדַמֶּה הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת וְהַחֲטָאוֹת שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם".

וְעוֹד שָׁם:

"גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הָאָדָם לַשְּׁכִינָה וְכוּ'. הַתְּשׁוּבָה מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים: אֶמֶשׁ הָיוּ זֶה שָׂנאוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם, מְשֻׁקָּץ וּמְרֻחָק וְתוֹעֵבָה- וְהַיּוֹם הוּא אָהוּב וְנֶחְמָד קָרוֹב וְיָדִיד וְכוּ'; אֶמֶשׁ הָיָה זֶה מֻבְדָּל מֵה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, צוֹעֵק וְאֵינוֹ נַעֲנֶה, וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וְטוֹרְפִין אוֹתָן בְּפָנָיו וְכוּ'- וְהַיּוֹם הוּא מֻדְבָּק בַּשְּׁכִינָה וְכוּ', צוֹעֵק וְנַעֲנֶה מִיָּד, וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וּמְקַבְּלִין אוֹתָן בְּנַחַת וְשִׂמְחָה".

נִתְבּוֹנֵן בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם הַנַּ"ל, הֵיאַךְ אָדָם שֶׁאֶמֶשׁ הָיָה שָׂנאוּי מְשֻׁקָּץ וְתוֹעֵבָה, וְהִנֵּה בִּין יוֹם נֶהְפַּךְ לְאָהוּב קָרוֹב וְנֶחְמָד וְיָדִיד. וְכִי מַה הִסְפִּיק אוֹתוֹ חוֹטֵא לְתַקֵּן מֵאֶמֶשׁ לְהַיּוֹם? אֲפִלּוּ זְמַן לְתַעֲנִית לֹא הָיָה לוֹ! לֹא יוֹם כִּפּוּר וְלֹא יִסּוּרִים עָבְרוּ עָלָיו! וְאִם כֵּן הֵיאַךְ נֶהְפַּךְ מַצָּבוֹ שֶׁל זֶה תּוֹךְ זְמַן כָּל כָּךְ קָצָר מִשָּׂנאוּי וּמְשֻׁקָּץ לְאָהוּב וְקָרוֹב?

אֶלָּא הוּא הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה, שֶׁהַתְּשׁוּבָה לֹא בַּשָּׁמַיִם וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם, אֶלָּא בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. הַבָּעַת חֲרָטָה עַל הֶעָבָר וְקַבָּלָה אֲמִתִּית עַל הֶעָתִיד הוֹפֶכֶת אֶת מְצִיאוּת הָאָדָם לְגַמְרֵי.

וּכְמוֹ כֵן אִיתָא בִּגְמָרָא קִדּוּשִׁין (מט ע"ב): הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר אַף שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר- מְקֻדֶּשֶׁת, מִסָּפֵק שֶׁמָּא הִרְהֵר תְּשׁוּבָה בְּלִבּוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁאָנוּ מְסֻפָּקִים שֶׁמָּא הִרְהֵר תְּשׁוּבָה. מַשְׁמָע שֶׁאִלּוּ בָּרוּר לָנוּ שֶׁהִרְהֵר תְּשׁוּבָה- הֲרֵי שֶׁהִיא בְּוַדַּאי מְקֻדֶּשֶׁת גְּמוּרָה, כִּי בְּוַדַּאי נֶהְפַּךְ לְצַדִּיק גָּמוּר.

לִבְנֵי אָדָם קָשֶׁה מְאֹד לִסְבֹּל לְהָבִין וּלְהַאֲמִין בְּהַנְהָגָה שֶׁכָּזוֹ, שֶׁהֲרֵי בֵּין בְּנֵי אָדָם- אָדָם שֶׁהָיָה מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב לַחֲבֵרוֹ, וְכִי יָכוֹל לַהֲפֹךְ מַצָּב זֶה בִּן רֶגַע לִהְיוֹת אָהוּב וְקָרוֹב וְנֶחְמָד וְיָדִיד לַחֲבֵרוֹ?! בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא! לְפָחוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּקַּח זְמַן מָה עַד שֶׁתִּשְׁתַּכַּח הַצָּרָה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, וְאַחַר פִּיּוּס וּמַתָּנוֹת- כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יַחֲזֹר הַמַּצָּב לְאֵיזוֹשֶׁהִי אַהֲבָה מִינִימָלִית. וְהִנֵּה נַנִּיחַ וְנִמְצָא אָדָם חָכָם גָּדוֹל שֶׁהִצְלִיחַ לַהֲפֹךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִשּׂוֹנְאִים לְאוֹהֲבִים- מַה יִּקְרֶה לוּ לְמָחָר שׁוּב תִּתְעוֹרֵר שִׂנְאָה בֵּינֵיהֶם? הֲלֹא בְּוַדַּאי יִקְשֶׁה עָלָיו מְאֹד לְהַחֲזִירָם לְשָׁלוֹם, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיִּקְשֶׁה עָלָיו לַהֲבִיאָם לְמַצָּב שֶׁל קְרוֹבִים וִידִידִים, וּבָרוּר שֶׁכְּכָל שֶׁיִּתְרַבּוּ הַסִּכְסוּכִים בֵּינֵיהֶם- כֵּן יוֹתֵר יִקְשֶׁה- וַאֲפִלּוּ יְהֵא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי- לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ שָׁלוֹם קַל בֵּינֵיהֶם.

וְהִנֵּה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא- בִּין רֶגַע נֶהְפָּךְ הָאָדָם מִשָּׂנאוּי לְאָהוּב.

 

סְגֻלָּתָהּ וְעָצְמָתָהּ שֶׁל מַתְּנַת הַתְּשׁוּבָה

וְדָבָר זֶה יִתָּכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם, כְּגוֹן אָדָם שֶׁחָטָא בְּלָשׁוֹן הָרַע, עָוֹן הַשָּׂנאוּי עַל ה' מְאֹד, שֶׁכֵּן עֲוֹן לָשׁוֹן הָרַע שָׁקוּל כְּנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה שְׁפִיכוּת דָּמִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, אִם כֵּן מִסְתָּמָא שָׂנאוּי הוּא, וְהִנֵּה שָׁב בִּתְשׁוּבָה, הִתְחָרֵט, עָשָׂה וִדּוּי- נֶהְפָּךְ לְאָהוּב. וְאִם שׁוּב פַּעַם נִכְשַׁל בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּאוֹתוֹ עָוֹן שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע, הֲרֵי שֶׁשּׁוּב נַעֲשָׂה שָׂנאוּי, וּכְשֶׁשָּׁב נֶהְפַּךְ לְאָהוּב, וְיִתָּכֵן הַדָּבָר כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם.

וּכְמוֹ כֵן הָלַךְ אָדָם בָּרְחוֹב וְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁבָּזֶה נֶחְשָׁב לְשָׂנאוּי- מִיָּד הִתְחָרֵט וְהָפַךְ לְאָהוּב, וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם, וְרַק שֶׁתְּהֵא חֲרָטָתוֹ בֶּאֱמֶת. זוֹ סְגֻלָּתָהּ וְעָצְמָתָהּ שֶׁל מַתְּנַת הַתְּשׁוּבָה. זֶהוּ "פָּטֶנְט" שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁהִמְצִיא אֶת הַתְּשׁוּבָה נֶגֶד הַחָכְמָה וְנֶגֶד הַנְּבוּאָה.

וְאֵין זֶה בִּכְלַל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (רמב"ם הלכות תשובה פ"ד ה"א) "הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". זֶה מְדַבֵּר בְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ, וּכְגוֹן שֶׁיִּצְרוֹ לֹא תְּקָפוֹ לְמַצָּב שֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ לְנַצְּחוֹ, אֶלָּא שֶׁחוֹשֵׁב זֶה הַחוֹטֵא: לְשֵׁם מָה אֶתְאַמֵּץ וְאֶטְרַח לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי, הֲלֹא מוֹעִילָה תְּשׁוּבָה...- זֶה שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ בְּיָדוֹ לָשׁוּב, אַחַר שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת מַתְּנַת הַתְּשׁוּבָה וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְהִתְעַצֵּל מִלִּכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ. אוּלָם זֶה שֶׁיִּצְרוֹ תּוֹקְפוֹ בְּחָזְקָה לַחֲטֹא וּמְנַסֶּה הוּא לְכָבְשׁוֹ- אַף שֶׁרַבּוּ כִּשְׁלוֹנוֹתָיו חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה, אֵינוֹ בִּכְלַל זֶה. וְעוֹד יֵשׁ לָדַעַת, שֶׁגַּם זֶה הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, גַּם הוּא בִּכְלַל הַתְּשׁוּבָה, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ סִיּוּעַ מִן הַשָּׁמַיִם לָשׁוּב, וְזֶהוּ שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ. אוּלָם אִם יִתְעַקֵּשׁ וְיִתְאַמֵּץ הַרְבֵּה, גַּם לָזֶה יֵשׁ תְּשׁוּבָה.

וְזוֹ חוֹבָתֵנוּ - לְהַאֲמִין וּלְהִתְחַזֵּק כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְלֹא לְהֵחָלֵשׁ בְּדַעְתֵּנוּ, כִּי זוֹ כֹּחָהּ וּסְגֻלָּתָהּ שֶׁל מַתָּנָה זוֹ הַנִּקְרֵאת תְּשׁוּבָה, וּמֵחוֹבָתֵנוּ לְהַאֲמִין בְּכֹחָהּ אַף שֶׁאֵין בָּהּ הִגָּיוֹן וְשֵׂכֶל.

מְאֹד קַל לָנוּ לִרְאוֹת אֶת הַ"שָּׂנאוּי וּמְשֻׁקָּץ" בִּשְׁעַת הַחֵטְא, אוּלָם כַּמָּה קָשֶׁה לָנוּ לִרְאוֹת אֶת הַ"קָּרוֹב וְנֶחְמָד וְיָדִיד" מִיָּד לְאַחַר הַתְּשׁוּבָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בִּין רֶגַע מַמָּשׁ- בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ.

 

"תַּגִּיד לָהֶם שֶׁזֶּה קַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה"

סִפֵּר הַמַּשְׁגִּיחַ דְּלֵיקְווּד רַבִּי נָתָן מֵאִיר וָאכְטְפוֹיְגֶל זַצַ"ל, בְּשִׂיחָתוֹ קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זַצַ"ל שָׁאַל אֶת מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְאַפְרִיקָה, מָה אֶפְשָׁר לִמְסֹר לַיְּהוּדִים שָׁם בִּשְׁמוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים? אָמַר לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים: תַּגִּיד לָהֶם שֶׁזֶּה קַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, עוֹשִׂים חֲרָטָה וְקַבָּלָה! אֶלָּא שֶׁהַיֵּצֶר מְפַתֶּה אֶת הָאָדָם שֶׁקָּשֶׁה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה... (ויעויין בספר "לקט רשימות" בענייני אלול וימים נוראים שהאריך שם עוד בענין זה. מובא בספר "מאיר עיני ישראל" ח"ד עמ' 393). וְעוֹד שָׁם בְּשֵׁם רַבִּי שָׁלוֹם שַׁכְנָא זָאהן שְׁלִיטָ"א שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּשֵׁם הֶחָפֵץ חַיִּים: "תְּשׁוּבָה אֵינֶנָּה דֹּב" [תְּשׁוּבָה אִיז נִיט קַיין בֶּער] וְאֵין לְפַחֵד מִמֶּנָּה! חֲרָטָה עַל הֶעָבָר וְקַבָּלָה עַל הֶעָתִיד- אֵלּוּ הֵם עִקְּרֵי הַתְּשׁוּבָה לְעִכּוּבָא, וְכַמְבֹאָר בְּרַבֵּנוּ יוֹנָה בְּ"שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה".

וְאֵין לְהַקְשׁוֹת מִמַּה שֶּׁמָּצִינוּ גַּבֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, דִּלְאַחַר שֶׁסָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, רָפוּ יָדָיו מִלְּבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים בַּפַּעַם הָרְבִיעִית שֶׁהָיָה חֵטְא קֹרַח, וְלִכְאוֹרָה מַדּוּעַ, וַהֲלֹא מַתְּנַת הַתְּשׁוּבָה סְגֻלָּתָהּ וְעָצְמָתָהּ לְהָבִיא לְקָרוֹב וְיָדִיד אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים?

אֶלָּא הַיְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁהַשָּׁב עַצְמוֹ שָׁב וּמִתְחָרֵט וּמִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ, אוּלָם כָּאן מֹשֶׁה הוּא שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מֵהֶם עַצְמָם- רָפוּ יָדָיו, וְכַמָּשָׁל שֶׁמֵּבִיא שָׁם רַשִׁ"י, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו וּפִיֵּס אֲהוּבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אֶת הַמֶּלֶךְ עַל סִרְחוֹן בְּנוֹ פַּעַם שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ, וּכְשֶׁסָּרַח פַּעַם רְבִיעִית נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי הָאוֹהֵב. אָמַר, עַד מָתַי אַטְרִיחַ עַל הַמֶּלֶךְ? שֶׁמָּא לֹא יְקַבֵּל עוֹד מִמֶּנִּי. עַד כָּאן.

וְהַיְנוּ כַּמְבֹאָר, רָפוּ יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה לִהְיוֹתוֹ שְׁלוּחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְפַיֵּס לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל עֲווֹנָם, אוּלָם כְּשֶׁהַחוֹטֵא עַצְמוֹ שָׁב מִכָּל לִבּוֹ, בְּוַדַּאי תְּקֻבַּל תְּשׁוּבָתוֹ וַאֲפִלּוּ עַד מֵאָה פְּעָמִים.

וְיֵשׁ כָּאן לִרְאוֹת עַד כַּמָּה עָצְמַת הַתְּשׁוּבָה: אִם הַחוֹטֵא שָׁב מֵעַצְמוֹ- מִתְקַבֶּלֶת תְּשׁוּבָתוֹ אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים בְּאֵיזוֹ מַדְרֵגָה שֶׁהוּא, וְאִם אֵינוֹ שָׁב מֵעַצְמוֹ- גַּם אִם יָבֹא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עֲבוּרוֹ, לֹא יוֹעִיל.

 

מַעֲשֶׂה שֶׁנָּבַע מֵחֹסֶר אֱמוּנַת הַתְּשׁוּבָה

כְּדֵי לְהַמְחִישׁ יוֹתֵר אֶת קַטְנוּת אֱמוּנָתֵנוּ בְּעָצְמַת כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, אָבִיא מַעֲשֶׂה אֲמִתִּי. נִזְדַּמֵּן לִי פַּעַם לְדַבֵּר עִם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שָׁבוּר וּמְיֹאָשׁ, וּשְׁאַלְתִּיו הָכֵיצַד הִתְחִילָה אֶצְלוֹ סִבַּת הַיֵּאוּשׁ, וְעָנָה לִי שֶׁהָלַךְ הוּא בְּדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה בְּהַצְלָחָה, אוּלָם בְּאַחַד הַיָּמִים הִתְעַצֵּל מְאֹד וְלֹא קָם לַתְּפִלָּה בַּבֹּקֶר, וְעָבַר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וְאֶת הֲנָחַת הַתְּפִלִּין דָּחָה בְּאוֹתוֹ יוֹם מִשָּׁעָה לְשָׁעָה עַד שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הֵנִיחַ תְּפִלִּין בְּאוֹתוֹ יוֹם, וּכְשֶׁנִּזְכַּר בָּעֶרֶב שֶׁאוֹתוֹ יוֹם לֹא הֵנִיחַ תְּפִלִּין, נִשְׁבַּר לְגַמְרֵי, וּבְעִקְּבוֹת מַשְׁבֵּר זֶה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר מִכֵּן לֹא הֵנִיחַ תְּפִלִּין מִשִּׁבְרוֹנוֹ וְיֵאוּשׁוֹ. אָכֵן זֶהוּ מִקְרֶה קִיצוֹנִי, אוּלָם הָעִקָּרוֹן שֶׁבְּמַעֲשֶׂה זֶה הוּא, לִרְאוֹת הֵיאַךְ חֹסֶר אֱמוּנָה בְּעָצְמַת הַתְּשׁוּבָה מְבִיאָה לְיֵאוּשׁ וְשִׁבָּרוֹן.

וְתוֹפָעָה כָּזוֹ, כָּאָמוּר, מְצוּיָה לָרֹב לֹא רַק אֵצֶל הַשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא כְּמוֹ כֵן אֵצֶל בְּנֵי הַתּוֹרָה הַמּוֹעֲדִים בְּמַהֲלַךְ גְּדֵרִים וְקַבָּלוֹת שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם, וּמַסִּיקִים מַסְקָנָא לָרֶדֶת בִּשְׁאִיפוֹתֵיהֶם וּלְהִתְפַּשֵּׁר עִם הַשָּׂטָן, בְּחָשְׁבָם שֶׁבְּכָךְ שֶׁיֵּרְדוּ מֵהָרָמָה לָהּ שָׁאֲפוּ, "יִסְתַּדְּרוּ" עִם יִצְרָם וְיִחְיוּ עִמּוֹ בְּשָׁלוֹם לְלֹא מִלְחָמָה, וְשָׁכְחוּ שֶׁאוֹתוֹ שָׂטָן אֵינוֹ בַּר פְּשָׁרָה, אֶלָּא בִּרְצוֹנוֹ לְהַאֲבִיד אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי וְרַק גִּישָׁתוֹ הִיא בְּדֶרֶךְ פְּשָׁרָה, אוּלָם לֹא זוֹ כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ", לַהֲמִיתוֹ וְרַק לַהֲמִיתוֹ! לַהֲמִיתוֹ לְגַמְרֵי וְלֹא לַחֲצָאִין וּלְשָׁלִישׁ!

אֲבָל לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת לְדִבְרֵי הַגְּמָרָא (יומא פו ע"א): אָמַר רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, שָׁמַעְתָּ חִלּוּקֵי כַפָּרָה? אָמַר לוֹ, עָבַר אָדָם עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה- לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִים לוֹ. הֲרֵי אוֹתוֹ חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שֶׁמָּעַד וְלֹא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא תְּפִלִּין, אִם בְּאוֹתוֹ יוֹם הָיָה עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה וּמַאֲמִין לְדִבְרֵי הַגְּמָרָא בְּיוֹמָא הַנַּ"ל שֶׁלֹּא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין עַל בִּטּוּל מִצְווֹת עֲשֵׂה אֵלּוּ שֶׁלֹּא קִיְּמָן- מִיָּד הָיָה מִתְעוֹדֵד וּמַמְשִׁיךְ אֶת הָרֶצֶף, אוּלָם בִּגְלַל קַטְנוּת אֱמוּנָתוֹ בְּעָצְמַת הַתְּשׁוּבָה, הֶחְלִיט שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְאַחוֹת אֶת הַקֶּרַע וּלְדַעְתּוֹ כְּדַאי לִזְרֹק הַכֹּל, וְדוֹמֶה הוּא לְמִי שֶׁזּוֹרֵק אֶת בִּגְדוֹ לָאַשְׁפָּה כַּאֲשֶׁר בְּמַהֲלַךְ תִּקּוּנוֹ נִקְרַע לוֹ חוּט הַתְּפִירָה...

וּכְמוֹ כֵן כָּאָמוּר, אַף בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה וְחַיָּבֵי כְרִיתוֹת- לִמְחִילָה יִזְכֶּה לְאַחַר הַיִּסּוּרִים, אוּלָם לְהֵחָשֵׁב צַדִּיק וְאָהוּב וְנֶחְמָד- זֶהוּ מִיָּד כְּשֶׁשָּׁב, וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּאוֹתוֹ יוֹם, כָּאָמוּר שֶׁזּוֹ סְגֻלָּתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה.

וְאָכֵן כֵּן, לְהַאֲמִין בְּהֶחְלֵט לְדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם שֶׁהַחוֹטֵא "שָׂנאוּי מְשֻׁקָּץ וְתוֹעֵבָה"- זֶהוּ בְּוַדַּאי טוֹב לְהַאֲמִין כֵּן קֹדֶם הָעֲבֵרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לַחֲטֹא, אוּלָם לְאַחַר הַחֵטְא חַיָּבִים אָנוּ לְהַאֲמִין לְמִשְׁפָּטוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרַמְבַּ"ם- שֶׁהַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה נֶחְשָׁב הוּא לְ"אָהוּב קָרוֹב נֶחְמָד וְיָדִיד". אֶלָּא שֶׁיִּצְרֵנוּ הָרַע מְלַמְּדֵנוּ לְהֶפֶךְ- קֹדֶם הַחֵטְא מְעוֹדֵד הוּא אוֹתָנוּ לַחֲטֹא שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לָשׁוּב וּלְהֵחָשֵׁב לְאָהוּב קָרוֹב וְיָדִיד, אוּלָם לְאַחַר הַחֵטְא מַרְאֶה לָנוּ אֶת הַ"שָּׂנאוּי מְשֻׁקָּץ וְתוֹעֵבָה", וּמַרְחִיק מִלִּבֵּנוּ אֶת אֱמוּנַת עָצְמַת הַתְּשׁוּבָה הַמְקָרֶבֶת לִידִידוּת וְאַהֲבָה אֶת הַחוֹטֵא.

 

לֹא תִתָּכֵן מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה לְלֹא "תְמִימוּת"

אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיֶּשְׁנָן שְׁתֵּי הַגְדָּרוֹת בָּאֱמוּנָה: הָאַחַת הִיא אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּת ה', בְּיִחוּדוֹ, בְּהַשְׁגָּחָתוֹ, בַּאֲמִתּוּת הַתּוֹרָה, בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְכוּ'. וְהַשְּׁנִיָּה הִנָּהּ תְּמִימוּת, דְּהַיְנוּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל סוֹבְלָם, וְלֹא רַק שֶׁאֵינוֹ סוֹבְלָם, אֶלָּא בַּטֶּבַע דּוֹחָם הַשֵּׂכֶל בִּסְלִידָה גְּמוּרָה. וּלְשׁוֹן תְּמִימוּת הוּא לְשׁוֹן "פְּתָאִיּוּת", וּכְמוֹ לְמָשָׁל אִם נֹאמַר לְאֶחָד שֶׁעֵט פָּשׁוּט עוֹלֶה אַלְפַּיִם שֶׁקֶל וְאִם יַאֲמִין לָנוּ הֲרֵי שֶׁיֵּחָשֵׁב לְפֶתִי- כֵּן הוּא בְּמִצְוַת הָאֱמוּנָה יֵשׁ לָנוּ לְהַאֲמִין עַל מִצְוָה קַלָּה, כְּדִבּוּר אֶחָד שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁשָּׁוָה הִיא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וְאַף שֶׁאֵין שִׂכְלֵנוּ סוֹבֵל הֲבָנָה בָּזֶה. וּכְמוֹ כֵן כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה הוֹרֶסֶת וּמַחֲרִיבָה לְאֵין שִׁעוּר. וְלָזֶה דְּרוּשָׁה תְּמִימוּת. וְהוּא מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחוּ אֲבוֹתֵינוּ וּגְדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּמִדַּת הַתְּמִימוּת.

וּלְעִנְיָנֵנוּ, בְּמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה כְּמוֹ כֵן דְּרוּשָׁה "תְּמִימוּת", שֶׁהֲרֵי הִסְבַּרְנוּ לְעֵיל שֶׁמִּצְוַת הַתְּשׁוּבָה אֵינָהּ הֶגְיוֹנִית וְיֵשׁ בָּהּ פֶּלֶא שֶׁל כֹּחַ וְעָצְמָה מִתּוֹךְ רַחֲמָיו הָאֵין סוֹפִיִּים שֶׁל הַבּוֹרֵא, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין הַדָּבָר נִתְפָּס בְּשִׂכְלֵנוּ כְּלָל, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דָּחוּי הוּא מִשִּׂכְלֵנוּ, כִּי בְּיַחֲסֵי חֶבְרָה וֶאֱנוֹשׁוּת לֹא קַיֶּמֶת מְצִיאוּת שֶׁל סַלְחָנוּת לַעֲבַרְיָן שֶׁמְּקַלְקֵל וְהוֹרֵס בְּוִדּוּי וּבְבַקָּשַׁת סְלִיחָה. וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאָדָם שֶׁהִזִּיק לַחֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְשִׁבֵּר לוֹ חֲפָצָיו וְהִפְסִידוֹ בִּנְזָקִים גְּדוֹלִים שֶׁיְּרַצֶּה אֶת עַצְמוֹ לְפָנָיו בְּבַקָּשַׁת סְלִיחָה וּבְהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לְמַעֲשֵׂה כְסִילוּת שֶׁכָּזֶה?!

וְאָכֵן, הַתָּמִים וְהַמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכֹחָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה- הוּא זֶה הַמִּתְחַדֵּשׁ כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְלֹא מִתְפַּשֵּׁר בְּשׁוּם עִנְיָן, כִּי מַאֲמִין הוּא בִּזְכוּת הַהִתְחַדְּשׁוּת וְשִׁיבַת הָאַהֲבָה וְהַיְדִידוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאִלּוּ הֶחָכָם בְּעֵינָיו קָשָׁה לוֹ אֱמוּנָה זוֹ, מִתְיָאֵשׁ הוּא מֵעַצְמוֹ מִלְּהַאֲמִין בִּזְכוּת הַהִתְחַדְּשׁוּת וַהֲשָׁבַת הַיְדִידוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ.

* * *

הֶאֱרַכְנוּ בְּנוֹשֵׂא זֶה שֶׁל כֹּחָהּ וְעָצְמָתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּן חָשׁוּב וְנָחוּץ הוּא לְדַעְתּוֹ עַל מְנָת לְחַזֵּק אֶת הַיְסוֹד שֶׁבְּסִפְרֵנוּ זֶה, וְהוּא הָאֵמוּן בְּנֶאֱמָנוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא. וְאַהֲבָתוֹ לָאָדָם הִיא לֹא בַּהַשָּׂגָה שֶׁלָּנוּ, וְלָכֵן מְכַסֶּה הוּא עַל פְּשָׁעֵינוּ בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה עַצְמוֹ מוֹרֶה עַל גֹּדֶל הָאַהֲבָה הַנִּמְדֶּדֶת בַּכִּסּוּי עַל הַפְּשָׁעִים, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, יב): "וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה". הֲרֵי שֶׁכְּכָל שֶׁהָאַהֲבָה גְּדוֹלָה- כֵּן תְּכַסֶּה עַל פְּשָׁעִים, וּכְגֹדֶל הַכִּסּוּי עַל הַפְּשָׁעִים- כֵּן תִּוָּדַע גֹּדֶל הָאַהֲבָה. וְהִנֵּה תֵּאַרְנוּ בְּהַרְחָבָה אֶת גֹּדֶל חַסְדּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּקַבָּלָתוֹ אֶת הַפּוֹשְׁעִים וְהַחוֹטְאִים, מַה שֶּׁמּוֹרֶה עַל גֹּדֶל הָאַהֲבָה.

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.3 (4 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים