תודה - מילה קטנה, משמעות גדולה

אם שמתמודדת עם שני ילדים מיוחדים: "יש הורים שרק מחכים שהילד ילכלך וישפוך"

יש קונה עולמו בשעה: כולנו ירדנו לעולם הזה שם 'שק' של ניסיונות. השאלה היא לא איך אנחנו מטאטאים אותם מעלינו, אלא איך אנחנו לומדים להודות על 'הרעה' כשם שאנו מודים על הטובה - וזה אולי אחד הסיפורים הכי מחזקים שהתוודענו אליהם

| ח' שבט התשע"ט |
אא

כל זוג שמתחתן - חולם להפוך תוך זמן קצר להורים לילדים, ואין זוג שלא מדמיין איך יהיה הרגע הזה של בניית הקן המשפחתי. גם שרה (שם בדוי, השם האמיתי שמור במערכת) ראתה לעיני רוחה את הרגע שבו היא עוברת את ההריון והלידה, ואוחזת בין ידיה תינוק בריא ושלם "אבל כנראה שמלמעלה רצו אחרת", היא כותבת במכתבה המרגש. 

כבר במהלך ההריון התגלו בזו אחר זו בעיות שהצריכו מעקב צמוד, אך שרה צלחה אותם כגיבורה והמשיכה לאחוז באמונתה שהכל יסתדר. "ואז הגיע היום המיוחל שבו ציפיתי כל כך לילד הבכור שיהפוך אותי לאמא מאושרת. בלבי התפללתי להשם שיהיה לי ילד בריא ושלם, וכשבני בכורי הגיח לעולם - לא הייתה שמחה ממני. כמו אם מסורה גידלתי אותו והשקעתי בו מדי יום, והילד ברוך השם - גדל והגיע לגיל ארבעה חודשים".

שם נדלקה הנורה האדומה. 

"שמתי לב שהילד לא מתפתח בהתאם לגילו, והחיים החלו להשתנות בקצב מסחרר. מצאתי את עצמי בסדרת טיפולים רפואיים, והבית שלי הפך למעין מכון קטן של פיזיותרפיה. למרות שהרגשתי שאין לי כוחות, השקעתי בילד שלי את הנשמה ולא הפסקתי להגיד לו שהוא 'מסוגל'. הרבה לילות ללא שינה היו לי, וזה לא היה קל בכלל. הימים היו עמוסים בטיפולים".

 

"יום אחד הוא רץ לכיווני, וקרא לי 'אמא'. החלום שלי התגשם"   

כעבור תקופה הגיעה שרה עם בנה לאבחון אצל פרופסורית בכירה בתחומה, ואת היום הזה - לא תשכח לעולם. "הפרופסורית שידרה לנו שיש לנו 'פצצה מתקתקת' בין הידיים, ובישרה שיש לנו ילד שסובל משיתוק מוחין בארבע הגפיים. כמעט באותה נשימה היא אמרה לנו להתעקש ולא להרפות מהאמונה, כי יש לו שמחת חיים והוא עוד ישתנה".

באותם רגעים, לא ידעה שרה את נפשה מרוב כאב. "לא ידעתי איך לעכל את הבשורה הזו. הלב שלי נשבר. ידעתי שמעכשיו אני צריכה לחשוב על הילד שלי במושגים אחרים לחלוטין - ילד שצריך לגדול בכיסא גלגלים, שלא ילך ולא ידבר... היה לי מאוד קשה עם זה. היו לילות שלמים שרק דמיינתי וחלמתי שהילד ירוץ לכיווני, יחבק ויגיד 'אמא'. זה היה הופך אותי לאמא המאושרת בעולם".

ודווקא שם, בשיא הכתישה, שרה מוצאת בה כוחות מחודשים להיאחז בבורא עולם ובאמונתה בו. "עם אמונה חזקה אמרתי לעצמי שעכשיו אין זמן להישבר. זה מה שקיבלתי, וזה מה שאני צריכה לעבור. לקחתי את הניסיון כאתגר ולא הפסקתי להתפלל ולדבר עם השם יתברך שיעזור לי ויראה לכולם שלרופא יש זכות רק לרפא, הוא רק שליח שלו יתברך".

ואמנם זה לקח שנים, אך עם הזמן - טיפה ועוד טיפה של אמונה והודיה, שחקו את הסלע הגדול. "פתאום הילד התחיל לדבר וללכת, ויום אחד הוא רץ לכיווני וקרא לי 'אמא'. החלום שלי התגשם וזה היה הרגע הכי מרגש בחיי. פתאום ראיתי איך שום דבר בחיים שלנו לא מובן מאליו, וכמה צריך להודות ולהעריך את זה שיש ילד בריא ולא צריך לרוץ איתו לבדיקות ורופאים. גם אם לילד נשפך לפעמים כוס מים או שהוא לכלך - תזכרו שיש הורים לילדים שרק מחכים שהילד ילכלך וישפוך מים. צריך להגיד תודה על הכל, ולעבוד על המידות שלנו".

 

למרות הקשיים, אני מודה להשם כל יום על הכל

בתוך הניסיון הלא פשוט הזה - שרה לא נשברה, ולא הפסיקה לומר תודה ולהאמין - עד שיום אחד, זה קרה. "עברו שנים ונקלטתי שוב להריון בחסדי השם. הפעם נולדה לנו בת בריאה, שלימדה אותי כמה צריך להודות על הבריאות. זו המתנה הכי נפלאה שיכולה להיות. 

כשנולד בנם השלישי זו הייתה התמודדות מורכבת ביותר מכל הבחינות. "הוא נולד עם שסע בחיך ובגלל זה היו לא מעט פעמים שהוא כמעט נחנק מהאוכל, אבל זו הייתה עוד בעיה 'זניחה' לעומת הבעיה שהתגלתה מאוחר יותר בכליה שלו", משחזרת שרה. "כאן התחיל מסע לא פשוט בכלל של ריצות ובדיקות בבית החולים, וארבע שנים של דאגה בלי סוף, מעקבים, עליות ומורדות". 

אבל גם תקופה זו הגיעה בסוף אל סיומה, ואיחו מחדש את המשפחה. לדברי שרה, "רק מי שעובר כאלו מקרים יודע כמה מתיחות זה יכול לגרום בין שאר בני המשפחה, ומי שלא עובר נסיונות כאלו - לא מבין עד כמה זה לא מובן מאליו שהילד הולך, רץ, מדבר ובריא... כמה צריך להודות על זה שאפשר ללכת לעבוד, על ילד בריא, על חיי שגרה תקינים... תמיד צריך לזכור שמי שמאמין ובוטח ומודה להשם על הכל - השם לצדו, ולא משנה מה".

בתוך דבריה מבקשת שרה מציבור קוראיה לעצור, ולחשוב היטב היטב כשמזדמן להם לפגוש הורים שעוברים דברים קשים. "אל תגידו להם משפטים כמו 'כולם עוברים כאלו דברים'. תנסו להבין, לעזור, לחייך ולחוש אמפתיה. אפילו אם רק תקשיבו לכאב שלו, זה כבר סוג של מרפא. תזכרו שלא משנה מה אתם רואים לנגד עיניכם, יש רק אחד שיכול לעזור ולרפא במאה אחוז את האדם הזה - והוא בורא עולם. רק אבינו שבשמיים, שמחכה שנזעק ונתפלל אליו מכל הלב, נאמין בו ונודה לו על הכל. לא משנה איזה ניסיון אתם עוברים עכשיו, אל תרפו מהאמונה וההודיה. תמשיכו להאמין ובכל יום תעצרו להודות ולהעריך את הדברים שיש לכם בחיים - ותראו הרבה ישועות. אם תתחזקו רק בזה - מבחינתי, עשיתי את שלי. 

"אחרי שנים של קושי, היום אני מלאת הודיה לקב"ה על מתנת החיים. למרות ההתמודדות היומיומית בגידול שני ילדים מיוחדים וילד אחד חולה - אני מודה לקב"ה כל יום על הבריאות שהיא מתנה נפלאה, ועל כל נשימה ונשימה. ואני גם מודה כמובן על כך שזכיתי בנוסף לשתי המתנות שהם בניי המיוחדים, לקבל גם ילד בריא ושלם".

רוצים גם אתם לשתף אותנו בסיפור שעליו אתם מודים מכל הלב? כתבו למייל shira@htv.co.il

דרגו את המאמר:

ממוצע 4.9 (73 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים