כך עשיתי תשובה

"סדאם חוסיין החזיר אותי בתשובה": איך השחקן יהודה ברקן עשה תשובה?

"הייתי. טעמתי. ראיתי. טעמתי את הדברים הכי מהנים בעולם ונשארתי בלי טעם. עד שטעמתי טעמה של תורה, וכאן אני נשאר". יהודה ברקן בסיפור חייו

| ב' טבת התשע"ט |
יהודה ברקן (צילום: פלאש 90)
אא

יהודה ברקן, 73, הוא שחקן, מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי. התפרסם בשנות ה-70 ושנות ה-80 בזכות תוכניות המתיחות שכתב וביים וסרטים רבים שהפיק. ברקן זכה בפרס מפעל חיים מהאקדמיה לקולנוע הישראלי.

לא הרבה אחרי מלחמת המפרץ הוא "חתך", שינה את כל ארחות חייו והחל לשמור תורה ומצוות. "לא חזרתי בתשובה, אלא חזרתי בתשוקה אל חיק היהדות", הוא אומר. את סיפור חייו הוא מתמצת בהופעתו, שנקראת: "מאבא גנוב אל אבינו שבשמים".

ניצני התשובה הראשונים של ברקן החלו בתשמ"ז (1987), כאשר נסע עם שני שחקנים נוספים לפסטיבל הסרטים הישראליים בניו יורק. בפסטיבל ישבו מספר חסידי חב"ד שהיו בשליחות בניו יורק, ופנו אליו בשאלה: "למה שלא תבוא לרבי מחב"ד?"

ברקן נענה בחיוב, והגיע אל הרבי ביום ראשון, בזמן בו נהג הרבי לעמוד במשך שעות ולחלק את הדולרים. "ואז אירע רגע שלעולם לא אשכח", מתאר ברקן בהתרגשות. "קרוב לשעתיים עמדתי כמו תלמיד תיכון והסתכלתי, וזו בפעם הראשונה שלו חטפתי 'זץ' רציני. תפס אותי הרעיון הזה של הדבקות במטרה. הרבי היה עומד ביום ראשון שעות, שעות. כל מי שקיבל את הדולר הלך, הלך לנוח והלך לשתות. והרבי עמד שעות במשך שעות וחילק את הדולרים. פתאום, באמצע החלוקה, הרבי הרים את ראשו והביט בי בעיניו התכולות. הגשתי כמו חשמל הישר ללב". זו היתה נקודת האור הראשונה.

קרש הקפיצה של ברקן ליהדות היה... סדאם חוסיין. בתוכנית "בכיוון אחר", תיאר ברקן לדודו כהן כיצד מלחמת המפרץ החזירה אותו לאבא שמשמים. "נקודת ההתחלה היתה במלחמת המפרץ. אני זוכר את הפחד הגדול שהיה בארץ לפני המלחמה. ידענו שזה לא יהיה פשוט, שיעופו עלינו טילי סקאד ענקיים שיותירו אחריהם הרס רב, והיינו בטוחים שזה יגרום ללא מעט נזקים. סמכנו קצת על טילי הפטריוט אבל עדיין היה חשש כבד.

"ובסופו של דבר מה היה? איש לא נפגע. 39 טילים נורו לעברינו, חלק גדול מהם נפלו באזורים מיושבים, על בניינים רבי קומות, ואיש לא נפגע.

"בום!! משהו קרה אצלי בראש. הבנתי שמשהו פה לא טבעי. שיש משהו על טבעי. התחלתי לשאול. אמרו לי שיש מישהו למעלה ששומר עלינו ומשגיח עלינו. למה לא שמעתי עליו קודם? למה אני לא מכיר אותו? למה אני לא מחובר אליו?

"אני ראיתי נס גלוי, שהזכיר לי את יציאת מצרים, שבו בני ישראל יוצאים ממצרים, אחד החברה רואה מאחוריהם את פרעה וכל חילו, ואז משה רבנו אומר את הפסוק הנפלא הזה: 'ה' יילחם לכם ואתם תחרישון'. זה מה שהיה לנו. ה' נלחם לנו. אנחנו הרי לא ירינו אפילו כדור אחד. המלחמה היתה בכלל עם ארצות הברית", מתאר ברקן בהתרגשות את תחושותיו.

"כשאתה רואה את הדבר הניסי הזה, אתה בא ואומר: 'חברה, איפה אתם?' אתה חייב להיות עיוור כדי לא לראות את יד ה'. מדינת ישראל חיה, 8 מיליון יהודים מוקפים ב־250 מיליון ערבים - זה נגד כל הסיכויים שאנחנו קיימים בכלל. ועדיין, אנחנו נושמים, בועטים, ופוחדים מאיתנו", הוא ממשיך ואומר.

דודו כהן מראיין את יהודה ברקן. צפו:

לאחר התובנה הזו, הדרך כבר היתה ברורה. ברקן המשיך לבדוק האם ההשגחה העליונה נמצאת איתנו בחיי היום יום. משנוכח שאכן, שינה לחלוטין את ארחות חייו, כולל עזיבת הקריירה המצליחה. מאז, המשיך ברקן לשחק רק בסרטים שאין בהם בעיות הלכתיות, והפיק מספר סרטים חרדיים.

"סדאם חוסיין החזיר אותי בתשובה", הוא חוזר ואומר, "אבל זה לא קרה במכה אחת. בהתחלה החלטתי שאני נמנע מלאכול אוכל לא כשר. אחרי תקופה התחלתי קצת לשמור שבת, בהדרגה. בהמשך תפילין כל יום, תפילה, לאט לאט צעדתי, צעד ועוד צעד".

 

עזיבת עולם הזוהר

"הייתי פוחז צעיר. הצלחתי. היו קריצות מהעולם הנוצץ מסביב, והתמכרתי לזה. ואז אתה מבין שאתה מתמכר לדבר שאין לו המשך. הכל רק פלשים וזיצים", מתאר ברקן את הריקנות בחיי ההבל. "היצר הבהמי אז פעם בי, ובסוף אתה מגיע למצב שאתה שואל 'מה עוד?', ואתה מבין שאתה לא יכול למצוא בחיים שלך. ואז אתה מחפש את הדבר לנפש, ולא את הדבר לכיס.

"הרבה אנשים לא מבינים את הדבר הזה, אבל היום גם האמנים מביאים שאת הנושא לבוא לעשות משהו לנשמה אתה צריך לעשות בלי לחשוב על התגמול שאתה רוצה לקבל. הייתי. טעמתי. ראיתי. טעמתי את הדברים הכי מהנים, לכאורה, ונשארתי בלי טעם. עד שטעמתי טעמה של תורה – וזהו. כאן אני נשאר.

"מה גורם לי לשמחה?", שואל ברקן ומשיב. "אני מאושר כשאני עולה על איזשהו ווארט, או שאני מפצח סוגיה קטנה, זה סוג של שמחה שאני לא מכיר. לא הכרתי את זה לפני כן".

ברקן מתייחס לתגובתה של הסביבה, כאשר החל לשמור תורה ומצוות. "אני ישבתי על תקן של מצורע. בשנה הראשונה הרגשתי שהחברה לא רצו להתקרב. אולי פחדו להידבק. אבל אני הייתי מוקסם מהתורה. ברגע שיש לך רב, ואתה נכנס לעולמה של תורה,  ואתה יושב מול מישהו שאתה רוצה לשמוע מה שהוא אומר, ולא רק רכילות עם כל החברה, אתה פתאום מבין שזה בטל בשישים. אז זה בכלל לא עניין אותי. כל אלה שאז צחקו, הם היום באים יושבים ולומדים, וזה לא יאומן".

בשנים האחרונות מופיע ברקן עם סיפורו האישי במופע: "מאבא גנוב אל אבינו שבשמים". בראשית המופע הוא פונה לקהל ואומר: "לא באתי להחזיר אף אחד בתשובה. כי באמת, הנושא הזה של תשובה הוא החלטה אישית של כל אחד ואחד, ולא כי מישהו פמפם לך במוח ואמר לך. יראת שמים זה לא יראה מתוך פחד. כי בורא עולם לא רוצה שיפחדו ממנו. זו יראה מתוך כבוד. לכן כל הסיפורים שאני מספר שם, זה סיפורים שחוויתי על בשרי שצדקה תציל ממוות – אני על בשרי חוויתי. כשאתה בא ומספר ומראה ומוכיח – מה שנשאר לך זה לחתום על הצעטאלע ולהגיד 'גם אני רוצה להיות יהודי'.

 

היה קשה, אבל שווה

בשיחה ל'אחינו', נשאל ברקן: "כל מה שאמרת הוא אמת ויציב. הגיע הזמן להתחיל להפנים שיש בורא עולם שמשגיח על הברואים. אבל זה קשה. קשה לשמור מצוות, למנוע מעצמך כל כך הרבה תאוות והנאות,.

תשובתו של ברקן: "הדבר דומה לאדם שמחליט לשמור על המשקל שלו. הוא הולך לדיאטנית שנותנת לו רשימה מה מותר ומה אסור לו לאכול. כמויות, כמה לאכול מכל דבר. הוא מכניס את עצמו למשטר של דיאטה, סופר קלוריות, מקפיד לעשות ספורט כל יום, נזהר לא לאכול מאכלים משמינים ועוד. זה קשה. מאוד קשה. אבל כשהוא עולה על המשקל אחרי חודשיים ורואה שהוא ירד שלושים קילוגרמים הוא אומר לעצמו: 'מתאים לי המשקל הזה'. היה קשה, אבל שווה.

"אותו הדבר, להבדיל אלף אלפי הבדלות כשמדברים על קיום המצוות", ממשיך ברקן בלהט. "נכון, זה לא קל. לפעמים זה אפילו קשה, וקשה מאוד. צריך כל דבר לחשוב אם מותר לעשות אותו או אסור. אבל התוצאה היא שאתה הופך לאדם טוב יותר, ליהודי טוב יותר. אתה הולך בדרך של אמת, של קדושה וטהרה. זה שווה את המאמץ ואת ההקרבה, הרבה יותר ממה ששווה המאמץ של הדיאטה לעומת התוצאה של ההרזיה.

עוד מוסיף ברקן: "יתירה מזאת. אני, הצד החילוני של החיים שלי, חייתי בלי שום עול. לא ידעתי מתי אני קם ומתי אני הולך לישון. מתי אני אוכל ואיפה אני אהיה מחר. הכל בלגאן, חוסר סדר.

"היום יש לי שלושה עוגנים. עוגן שחרית, עוגן מנחה ועוגן ערבית. בכל אחד מהעוגנים הללו אני עוצר, נכנס לבית הכנסת ומתחבר לעצמי, לרגשות שלי, מספר לקדוש ברוך הוא מה עובר עלי ומה אני רוצה שיקרה איתי.

"קורה לא פעם שאנשים פוגשים אותי ברחוב וצועקים לי "בואנה ברקן, מה עובר עליך. תראה אותי עושה מה שבא לי בחיים", הוא ממשיך לספר. "התשובה שלי אליהם שאני אולי לא עושה תמיד מה שבא לי, אבל אני תמיד עושה או לפחות משתדל לעשות את מה שאני צריך לעשות. מי שעושה מה בא לו, יכול גם לגנוב, לשדוד. בא לו. אנחנו צריכים לחיות עם מצפון, עם מצפן, ועם ערכים. לעשות מה שבא לך זו לא חכמה בכלל.

"נקודה נוספת היא העניין של השליטה. כשאתה נכנס לעולמה של תורה אתה לומד לשלוט בעצמך. לשלוט ביצרים שלך. בלי התורה היצרים שלך שולטים בך. הם מכתיבים לך את סדר היום ואת סדר החיים. כשאתה נכנס לעולם הזה של לימוד תורה וקיום מצוות, הכל שונה לחלוטין. זה נראה מבחוץ שההלכה שולטת בנו, אבל האמת היא שאנחנו מקבלים שליטה שאין לאחרים. שליטה על עצמנו ועל היצרים שלנו.

"אתה נכנס לקטגוריה של 'איזהו גיבור, הכובש את יצרו', ואני ברוך ה' מסתובב היום כמו גיבור. אני כובש את היצר. זאת התשובה לאותם 'גיבורים' שעושים מה שבא להם".

 

לא בבת אחת

ברקן ממשיך ומעניק עצה למי שמחפש את דרך האמת. "לא בבת אחת", הוא אומר ומספר על עצמו: "בהתחלה החלטתי שאני נמנע מלאכול אוכל לא כשר. אחרי תקופה התחלתי קצת לשמור שבת, בהדרגה. בהמשך תפילין כל יום, תפילה, לאט לאט צעדתי, צעד ועוד צעד".

"הדליקו נרות שבת. אם אחר כך תרצו לראות גם טלוויזיה, תדליקו טלוויזיה, אבל שזה לא ימנע ממכם להדליק קודם נרות שבת", הוא שוטח את משנתו. "בית שיש בו נרות שבת יש בו אור, נוגה עילאי של שבת קודש.

"אנחנו מדליקים שתי נרות מדי ערב שבת. אחד כנגד זכור, שאנחנו צריכים לזכור את שבת קודש, והאחר כנגד שמור, שאנחנו צריכים שלמור את השבת, להישמר מעשיית מלאכה שאסור לעשות בשבת וכו'."אם אתה לא יכול להתמודד עם ה'שמור את יום השבת', לא מצליח להימנע מלהדליק טלוויזיה, לפחות תקפיד על החלק השני. על 'זכור את יום השבת'. בהדלקת הנרות אתה מראה שאתה זוכר שהיום שבת", הוא מסביר.

"יש אנשים שחושבים שזה לא שווה כלום להדליק נרות שבת אם אחר כך הם מדליקים טלוויזיה, ואני אומר לאותם אנשים שהם טועים. קודם כל כי אנחנו צריכים לקחת מה שאפשר, ואם יש מצוות שבאות בקלות, אסור לוותר עליהן. כשנבוא לשמים יבדקו לא רק כמה עבירות יש לנו, אלא גם כמה מצוות. אז כדאי לנו להשתדל למלא את הסל של המצוות. מצוות זה קופה שמלווה את האדם לעולם הבא.

"מעבר לכך, עצם העובדה שאנשים מרגישים לא נוח להדליק טלוויזיה ליד נרות השבת, היא עצמה מלמדת אותנו על כוחם של הנרות. על הקדושה שהם משרים בבית, ועל הכבוד שיש לנו אל השבת. אסור לוותר על זה".

"הנרות הם רק דוגמה אחת. יש עוד הרבה מאוד מצוות שאנחנו יכולים לקיים בלי מאמץ רב. תתחיל. קח מצווה אחת. אחר כך תוסיף עוד אחת, ובעצמך כבר תראה את האור של המצוות איך שהוא מאיר את הנשמה שלך ומקרב אותך לאבא שבשמים", מסיים ברקן את דבריו.

הרב יצחק מנחם קרלינסקי בחברותא עם יהודה ברקן וחברים. צפו:
 

דרגו את המאמר:

ממוצע 4.5 (77 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים