ידידיה מאיר
למה הרבי מלובביץ' אמר ליהודי שיצא עם גויה "אני מקנא בך"?
הוא ציפה שהרבי יגיד לו: ישרפו אותך בגיהינום, אתה לא יודע אילו עונשים צפויים לך! אבל אז הרבי אמר לו משפט אחד: 'אני מקנא בך'. הוא לא הבין
- ידידיה מאיר
- כ"ד כסלו התשע"ט
אף צאר לא רודף אותנו ברוך השם, אנחנו בארץ ישראל, במדינת היהודים, אין חוק או גזירות שמד שאוסרים עלינו לקיים מצוות או ללמוד תורה, אבל בכל זאת יש התמודדויות. כל דור ואתגריו. אז נכון, סיכמנו כבר שיהודי לא נתקע סתם, זה האתגר שלו, אבל איך מתמודדים? מאיפה הכוחות?
הו, אז כאן מגיע הסיפור של הרב סלבטיצקי. "לפני שנים הכרנו בבלגיה בחור מאוד מוכשר שהתחיל לחזור בתשובה אצלנו. הוא כבר הניח תפילין, שמר שבת, הקפיד על כשרות, אבל הייתה לו בת זוג איטלקייה. גויה. הוא אמר לנו: אני לא יכול לוותר, אני לא מסוגל להיפרד ממנה. טסתי איתו לרבי לארצות הברית. נכנסנו לחלוקת הדולרים, ואמרתי לו: תספר לרבי על הבעיה שלך, אבל בקיצור כי אין זמן כאן. והנה, התור שלנו מגיע, הוא נעמד מול הרבי, ואני רואה אותו מתרגש מאוד. ממש לא מצליח להוציא מילה מהפה. הרבי כבר מחזיק את הדולר כדי לתת לו, ואני חושב לעצמי: איזו החמצה, הגענו לפה מבלגיה, והבחור לא מדבר. הוא הולך להחמיץ את הרגע.
ואז אני רואה שהרבי מחזיק את הדולר, אבל לא נותן לו. הוא מביט בו, מחייך אליו, והבחור קצת נרגע. הוא מספר לרבי בקצרה את הסיפור שלו. איך הוא כבר שומר מצוות, חוץ מעניין אחד, בת הזוג הגויה. הוא ציפה שהרבי יגיד לו: ישרפו אותך בגיהינום, אתה לא יודע אילו עונשים צפויים לך! אבל אז הרבי אמר לו משפט אחד: 'אני מקנא בך'. הוא לא הבין. הרבי מקנא בי? והרבי הסביר לו. כשהקב"ה רוצה להרים בנאדם הוא נותן לו ניסיון.
הניסיונות הם כמו שלבים בסולם. כל ניסיון הוא הזדמנות לעלות, להתקרב לקב"ה. וכשהוא נותן לך את הניסיון הזה הוא מאמין בך שאתה יכול לעמוד בו. הוא רוצה להרים אותך. אז למה אני מקנא בך? כי לי את הניסיון הזה שלך – אף פעם לא היה. לא זכיתי לזה. הבחורצ'יק יצא מהרבי והתחיל לבכות. עמד ובכה אולי חצי שעה. ואז הוא אומר לי 'פיניטו, פיניטו...'. בהתחלה לא הבנתי מה הוא אומר. ואז קלטתי שהוא לא מדבר איתי עכשיו, אלא עם האיטלקייה. פיניטו. נגמר.
"חזרנו לבלגיה", מסיים הרב סלביטצקי, "הוא כתב לה מכתב, אפילו לא התקשר. וזה לא היה פשוט. היא לא ויתרה עליו בקלות, אפילו הגיעה אלינו הביתה כדי לנסות לשכנע אותנו שנחזיר אותו... לימים הוא עלה לארץ ובנה משפחה לתפארת. אז עכשיו, רבותי, אנחנו נשיר את ניגון הארבע בבות ולמי שיש כוח, שיעצום את העיניים ויחשוב, איזה דבר אני נותן לקב"ה. במה אני יכול קצת לצאת מעצמי, לעלות עוד שלב בסולם, איפה אני יכול לגאול את עצמי".
לתגובות: yedidyameir@gmail.com
הטור פורסם בעיתון "בשבע".