"אני רוצה את הבית שלי דווקא כך, פשוט ונעים. אינני חפצה בבית יפה יותר. טוב לי פה ככה" - על מידת ההסתפקות במועט של הרב והרבנית קנייבסקי. מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"
"בשעה שערך את סיומי המסכתות, היה קורא לה או שולח לה יין. לפעמים טרח וירד את כל המדרגות, מחדר לימודו בקומה השנייה, כדי לשתף אותה בסיום. בהזדמנויות שונות היה רגיל לבקש את ברכתה כגון: לפני אפיית מצות, ועוד. בסעודות השבת תמיד ביקש את אישורה קודם שקידש וקודם ברכת המזון". מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"
"עדיין מתנגן באוזני קול לימודו הנעים של אבא, היושב ליד הסטנדר סמוך למיטתי, ומשנן את דפי הגמרא – הן בערב בשובו מן ה'כולל' והן באשמורת הבוקר, כשרק קולו מפר את הדממה. אבא היה זה ש'הצליח' להרדים אותנו מידי ערב". מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"
