כשנפטרת מן העולם משהו בי נפל לתרדמה עמוקה. לא הבנתי את זה אז, רק בדיעבד. חייתי. תפקדתי. אבל משהו בתוכי מת. את היית הצינור לאהבה אינסופית וללא תנאי. רציתי לבקש ממך את סליחתך" – מדור 'מכתב שלא נכתב' במכתב המרגש של עליזה, שיגרום לכם לבכות
שנים סיפרה לי אמא כמה עצוב היה סבא, על שעלה מאתיופיה לפני כולם. "אני המנהיג. אני צריך לעלות אחרון, לא ראשון". ומאז ועד יום מותו, סבא חי על אשל ופירות. הוא לא היה יכול לחיות עם העובדה שהוא בארץ ישראל, והעם שלו עדיין סובל ואובד בגולה. "ולמה לא לקרב אותנו?" שאל. "אולי בגלל הצבע שעל פנינו?" חמישה דברים על סבא שלי, הרב אורי בן ברוך (קס ברהן ברוך) זצ"ל
