חברות

קשה לי לראות בסבלך, אני עדיין מחכה ליום שבו תחזרי להיות כמו שהיית בהתחלה. המכתב שלעולם לא יישלח

אז אני פה, עם דמעות בעיניים, מתפללת לאלוקים שיעזור לך, שישמור עליך תמיד! שתלכי ותנהגי בדרך התורה והמצוות, ושלא תדעי עוד צער בחייך בכלל! המכתב שלעולם לא יישלח

את אולי שכחת – אני לא. את התקדמת – אני נשארתי מאחור. מביטה עליך, חברה יקרה, איך את מתקדמת לעבר המטרה. שמחה בשבילך שהתגשמה משאלתך, אך מה איתי? המכתב שלעולם לא יישלח

כשאתן זקוקות לעזרה, אתן יודעות לבוא ולבקש ולדבר יפה. אבל אם לא – אין בינינו כלום. המכתב שלעולם לא יישלח

חשבנו שנתארס יחד, אבל את נשארת מאחור. האם אינך רוצה שאשתף אותך בחיי? האם את רוצה שרק נדוש מידי יום בשידוכים שעולים ויורדים? המכתב שלעולם לא יישלח

עזרתי לך, התאמצתי בשבילך וגם הצלחתי. טוב לך. אז למה החלטת לנתק איתי את הקשר?! "המכתב שלא יישלח לעולם"

"בפורים הזה ראיתי אותך שוב. חזרת אז מלילה ארוך בגיהינום, עם אדים בעיניים וקרחות חדשות שלא ראיתי קודם לכן בצידי הראש. רציתי לחבק אותך ולא לשאול כלום. להסתכל בעיניים הטהורות שלך, שכאב עצום צעק מהן עכשיו. שתקתי, ובמקום זה החמאתי לך על הקעקוע החדש ועל התספורת" – שירה במכתב מרגש לחברה שאיבדה את הדרך

לעתים אנחנו חשים בודדים. אבל ללמוד ליצור קשר של חברות, זה לא עניין פשוט. אז איך נתקרב לחברים חדשים? כיצד ניצור קשר של כנות ופתיחות, וגם של אכפתיות ונתינה? איך לומדים להגיד לא? ומה כוחה של הקשבה?

עולם חסד ייבנה: מבקרים בבית חולים בנתניה נתקלו במודעה מרגשת ומשמחת במיוחד - מי "שנתקע" מוזמן לפנות למשפחת לוי וליהנות מאכילה ולינה - ללא תשלום