פרשת השבוע

כולנו רוצים שלום וביטחון בארץ ישראל. הפרשה מסבירה לנו איך להגיע לכך

המפתח לשלום עולמי לא נמצא בידיו של נשיא ארה"ב או ראש ממשלה זה או אחר. המפתח נמצא בידיים שלנו

מהות מצוות השמיטה היא – לחוש בארץ נושבת כאילו הם במדבר, ובמדבר כאילו הם בארץ נושבת. כל עוד אוחזים הם בבורא עולם, הרי הם בלב ליבו של המקום הפורה ביותר עלי אדמות.

כאשר אדם אוהב את זולתו, הוא גורם טוב לזולתו וגם לעצמו, וכאשר אדם שונא את זולתו, הוא מזיק דבר ראשון לעצמו. בואו נפסיק לעשות רע לעצמנו

ראש הישיבה שאל את התלמיד: "מה עושים עם ביצה שנולדה ביום טוב?". התשובה שהוא קיבל הייתה מגוחכת וחסרת רצינות בעליל. מה הייתם עושים במקומו?!...

לימד משה את העם, שכל תקופת ה"פינוק" במדבר הייתה רק שלב ראשוני בגדילה שלהם, אולם "החיים עצמם" הם חיים על פי ה' ביחד עם ענייני העולם הזה

על הנס הגדול ביותר של העם היהודי, שספק אם בכלל חשבתם עליו. הפרשה החסידית לחג הפסח

במה שונה שבת זו מכל שבת רגילה? לא מוציאים עוד ספר תורה ואין עוד קריאה מיוחדת מעבר לפרשת השבוע. על מה זכתה שבת זו להיות 'גדולה' יותר מכל שבת אחרת? הפרשה החסידית לשבת הגדול

מדוע יש לפנות את הבית ורק אז לקרוא לכהן? ומה לגבי אלו שמנהלים מלחמת חרמה באבק כאילו הוא חמץ...?

מהי הסיבה שגרמה לדיבורים אסורים? פטפוטים בעלמא, כאותה ציפור המצפצפת ללא הרף. כשאדם מדבר "סתם" ומפטפט ללא הרף על דברי הבל, מהר מאוד הוא עלול להגיע לדיבורים אסורים כלשון הרע ורכילות

בזמן הזה, שאין לנו עדיין בית מקדש ועבודת קרבנות, התפילה היא במקום קרבן. כשאדם מניע את שפתיו למטרת דיבורים של לשון הרע, רכילות והוצאות דיבה, היאך הוא מעיז "להקריב בשפתיו קרבן" ולהתפלל לאלוקים שיאריך את ימיו בטוב ובנעימים?

לעתים אנו בונים מגדל הפורח באוויר, על סמך חלקי מעשים שראינו. הדמיון המפותח שלנו מסיק את המסקנות, ואת שאר הפאזל אנחנו משלימים ב"היגיון" מפתיע ויצירתי. כולנו מחפשים טיפ למניעת עגמת נפש. משהו שניתן ליישום וימנע כאב-לב מיותר. נסו להתרגל לשיטה שלפניכם, ותראו נפלאות

אומר רש"י בפרשתנו: "שהיה אהרן בוש וירא לגשת, אמר לו משה – למה אתה בוש, לכך נבחרת". כשמשה רואה שאהרן מתבייש מלגשת אל הקודש פנימה, הוא אומר לו שעצם הבושה שלו – היא הסיבה שבגללה נבחר לשרת בבית השם. רק כך הוא יכול לעשות את העבודה – נקי מכל טיפה של אגו

מה עניין קורבן התודה? מסביר האור חדש: בגאולה העתידה, יתברר שכל מה שנדמה היה לאדם כייסורים – היה טוב גמור. רק לעתיד לבוא יתבטלו קוצר ראייתנו והגבלות שכלנו, ונזכה למבט נכון על כל מה שעבר עלינו במשך החיים. אז נבין שכל משעולי ומבוכי חיינו הובילו אותנו אל ייעודנו, להנאתנו ולטובתנו

משה לא נכנס אל תוך המשכן, עד שהשם קרא לו. המדרש כותב, שאם משה היה נכנס בלי שאלוקים קורא לו, כל מעלותיו היו בטלות לעומת חוסר דרך ארץ זה. יש בעולם הרבה אנשים חכמים. השאלה היא לאן החכמה לוקחת אותם, והאם הם פולשים באמצעותה למחוזות לא להם. לכבוד משה רבנו, שיום הולדתו ופטירתו ז' אדר

הטנקים של הפלוגה נכנסו למארב מצרי. הרגשנו שהגיהנום נפער תחתינו. המפקד צעק בקשר: "מי יודע איך מתפללים?" היה שקט – למרבה הבושה, לא ידענו להתפלל... ואז נזכרתי שסבא שלי, בכל פעם שהייתי בא לבקרו, היה נותן לי כוס מיץ תפוזים, ואומר לי לברך: ''שהכל נהיה בדברו''

13 סוגי קרבנות היו במשכן, כנגד י"ג מידות של רחמים. בצלאל היה נער בן 13 כשבנה אותו. בבית המקדש היו 13 פרוכות. מנחת העומר היית מנופה ב-13 נפות. היוונים פרצו 13 פרצות בחומת העזרה – וכשחזרו וכבשום החשמונאים, תיקנו 13 השתחוויות. כל המרכיבים של המשכן והמקדש נמצאים תחת הספרה 13. ומהי הספרה 13 בגימטריה? "אחד"