בין המצרים

בימים אלו של שלושת השבועות – מתוחה מידת הדין, ולכן יש להיזהר מלהיכנס למקומות בהם יש חשש לסכנה. כך למשל, מנהג מקובל בקרב ימאים בישראל שבין א' באב לבין ט' באב לא נכנסים לים מפני שהוא סוער ומסוכן

אומרים שאלו ימים קשים לעם ישראל: ללכת לים לא כדאי, להינשא לא רצוי, ולשמוע מוזיקה לא נהוג. מה הרעש הגדול סביב ימי בין המצרים, ומה כבר קרה שם שמאלץ עם שלם לנהוג מנהגי אבלות?

מראש חודש אב חלים דיני אבלות על עם ישראל, שלמעשה רבים מאותם דינים מתחילים מי"ז בתמוז, היום בו הובקעו חומות העיר ירושלים

בעיצומו של ט´ באב אנו קמים מן הארץ ומתחילים לומר פרקי נחמה. הסיבה לכך מעוררת תקווה: המכות הן לטובתנו, ומוכיחות שיש עוד תקווה לחדש ימינו כקדם. רק אב שאוהב את בנו מוכיח אותו

בימים אלו נוהגים כמה מנהגי אבל. חסידים ואנשי מעשה נוהגים לומר "תיקון חצות" אחר חצות היום בימי בין המצרים

21 הימים שבין י"ז בתמוז לט' באב נקראים "ימי בין המצרים". מה היה בבית המקדש שאובדנו כה חסר לנו עד היום? מה באים ימים אלו ללמדנו? הרב ארז משה דורון על התקווה הטמונה בבכי של ימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה ונגינה, נישואין, ברכת שהחיינו, תספורת, תפירה, לבישת בגדים מכובסים, קניות, אכילת בשר ושתיית יין, לימוד תורה ועוד - כל מה שצריך לדעת על הלכות ימי בין המצרים, ע"פ ילקוט יוסף

חכמים במדרש מביאים לנו סיפור מעניין שמבטא את חכמתם הרבה של ילדי ירושלים. במבט שטחי לא כל כך מובן מהו המסר שחכמים רוצים להעביר לנו, אך כמו כל אגדות חז"ל, קצת עיון בדברי רבותינו מפרשי התלמוד, והדברים מוארים באור חדש...