הבעל האובד
למקרא הדברים הכתובים לא הבינו תחילה בני הבית את משמעותם, ולפתע, קפץ אחד הבנים וצעק בקול: "הרי הוא רוצה להשתמד, רוצה להמיר דתו, אויה לנו!"
למקרא הדברים הכתובים לא הבינו תחילה בני הבית את משמעותם, ולפתע, קפץ אחד הבנים וצעק בקול: "הרי הוא רוצה להשתמד, רוצה להמיר דתו, אויה לנו!"
מה תפקידן של המילים הנרדפות בלשון הקודש? האם משמעותן שווה? ואם כן, מה הצורך בהן? האם יש ביניהם מחלוקת, או שזה קשור לגישה שונה אל פרשנות המקרא? מסתבר, כי בהסתכלות היסטורית ניתן ליישר את ההדורים
בתקופת המקרא הייתה חברון אחת הערים הגדולות בארץ, ואף הייתה בירת ממלכתו של דוד בשנותיו הראשונות למלוכה
כתב רש"י היה נהוג בספרד בימי הביניים. השימוש בו נעשה כדי להבדיל בין אותיות המקרא לאותיות פירוש רש"י, אך כנראה שרש"י מעולם לא השתמש בכתב זה
מקרא מגילה, זכר למחצית השקל, סעודת פורים, שמיעת המגילה דרך הרדיו ועוד. כל מה שרציתם לדעת על הלכות ומנהגי חג הפורים (על פי ילקוט יוסף - מועדים)
ארץ מואב השתרעה בתקופת המקרא על מישור הררי גבוה בעבר הירדן המזרחי, אל מול ארץ יהודה. גבולה הדרומי היה נחל זרד, מדרום לים המלח, ובצפון הגיעה לערך עד הר נבו, מול הקצה הצפוני של ים המלח
מדי פעם בפעם צצות ועולות השאלות בדבר זיהויו של השפן המקראי: האם זה מין ממיני השפנים הקיימים בזמננו אנו? והאם הוא אכן מעלה גרה, וכפי שהתורה כותבת: "ואת השפן כי מעלה גירה הוא ופרסה לא יפריס..." (ויקרא יא, פס ו). לכן ראיתי לברר את העניין כשלמה מפי סופרים ומפי ספרים, כי תורה היא וללמוד אנו צריכים
החינוך הממלכתי-דתי הציג לאחרונה את התכנית החדשה ללימודי תנ"ך. תוך זמן קצר עוררה התכנית התנגדות עזה בקרב רבנים מכל המגזרים. הטענות המרכזיות: יחס רדוד לגדולי האומה, ויחס מכבד לחוקרי מקרא בעלי דעות כפרניות
פרשתנו מספרת את סיפורו של קרח, אציע לפניכם אספקט מסוים, שבסופו נבין שקרח אינו רק דמות מקראית היסטורית. קרח זה אני, אתה ואת, ובעצם כולנו. תובנות מפרשת השבוע
חג השבועות נקרא בשם זה, בגלל המצווה לספור 7 שבועות מפסח, על מנת לדעת מתי הוא יחול. אולם במקרא ובחז"ל אנו מוצאים לחג עוד מספר רב של שמות: חג הקציר, יום הביכורים, עצרת, חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים ועוד
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה