איה קרמרמן

"המטרה האמיתית בשבילה נשלח משה הייתה ללמד את פרעה שיעור, וגם אותנו", אומרת קרמרמן, "גם כשהכבידו את ליבך, זה לא כדי לשבור אותך". צפו

מדי פעם השם שולח עידוד: כשהוא שומר במיוחד בשבילי את השמלה שחמדתי, אחרונה במידה שלי, ביום האחרון של הסייל. כשאני מוצאת על רצפת האוטו מטבע של חמישה שקלים לעגלת הסופר, או כשחניה מתפנה לי ברחוב הכי סואן

הדור שלנו הוא לא זה שהמציא את השיטה. אפילו בני ישראל, פוסט יציאת מצרים, נכשלו בהכרת הטוב. ברגע הראשון שצצה בעיה, הם התלוננו וכספו לקישואים ולאבטיחים

"מן המים הוא נמשה, בחסד של מישהו אחר. ועל כן גם הוא צריך להיות בעל חסד", אומרת קרמרמן, " לזכור תמיד את הטובה שאחר עושה לנו. כך נוכל להפוך ממשויים למושיעים". צפו

זה לא שהחברים שלנו לא נורמליים, אבל נכון שלכל אחד מהם יש סיפור חיים מלא בהשגחה על סף מעשיות חסידיות. גלגולי החיים של כל אחד מהם מספיקים לחמישה אנשים

"להיות קיים באמת זה אומר גם להתקיים ברמה הנפשית והרוחנית", אומרת קרמרמן, "זה לדעת להכיר ולשמר את הזהות הפנימית שלנו". צפו

מסתבר שהייתי צריכה לשמוע לעצתי שלי. מהשיחה הזאת יצאתי חומוס. עכשיו אני רק מתפללת להיות זבוב על הקיר בשיחת המסקנות של ליבי מהתפילה ותמר מהתורה

"לא הייתי חושבת שאחזור בתשובה, זה בונוס שהשם נתן לי", אומרת קרמרמן. "קיבלתי מתנה שאין לתאר אותה". צפו

אמן שלא יירשו את השריטות שלי. את החרדות שלי. את הצער שמלווה אותי, אפילו שחשבתי שנפרדתי ממנו. אמן שלא יצעדו את הצעדים שלי, שהיו קרובים לתהום

היום אני מבינה שלא רק בעלי תשובה צריכים להיות אג'יליים. להיות בעל אמונה, באופן כללי, דורש מאיתנו זמישות מחשבתית (ולא, אלה לא שגיאות כתיב)