המכתב שלא יישלח לעולם

ירידות, נפילות, שבירות - אותך לא הפחידו. תמיד היית נוכחת גם בלי שיגידו. אז תודה לך, מורה שלי, שאף פעם לא ויתרת, עם כל הקשיים מצדי, תמיד האמנת וחתרת. המכתב שלעולם לא יישלח

הייתי עסוקה בלהאשים אותה. לקשור כתרים של אשמה לקורונה, שאפילו שם יפה אין לה... אבל גם אם זה לא קרה מיד, די מהר הבנתי. זה אתה. המכתב שלעולם לא יישלח

איך אקום מלאת אנרגיה בבוקר - כשרק בלילה הקודם הכרית סחטה דמעות? איך אחייך מול החברות - כשאני מרגישה נפילה כל רגע לתוך בור גם בלי דרך מהמורות? המכתב שלעולם לא יישלח

רציתי לרגע גם להיות כזאת פשוטה, בלי סיפורים על הגב, בלי נמלים שעוקצות, ומחשבות בלילה. רציתי לרגע לחיות בשלווה, לנשום עמוק את הידיעה הברורה שהכל יהיה בסדר. המכתב שלעולם לא יישלח

מביטה בכל, ופשוט מרגישה את האהבה שמורעפת עלי בכמויות... שומעת אותך, אבא, אומר: מתוקה שלי, חשבת שאתן לך מסלול שיעשה אותך פחות? אני רוצה שתתקדמי! המכתב שלעולם לא יישלח

כמה דברים את עוד תלמדי אותי, כי כשהלכת - המבט השתנה לי בבת אחת. כמה דמעות אני עוד אוריד עלייך ועל חייך, שהסתיימו מהר כל כך. המכתב שלעולם לא יישלח

רכס הרי הקסקייד והר הוד הייחודי, וגם דברים שקרו היום לאורך ההיסטוריה

לא באת מעצמך. יש מישהו שנתן לך חיות, שנתן לך קיום, והוא הבורא האוהב והאהוב. ואם הוא נותן רק טוב - אז את טובה לנו, כי את מאיתו. המכתב שלעולם לא יישלח

ואני, כמה התביישתי בך. כמה שמרתי אותך בסוד. כמה הכחשתי כל קשר. כמה לא הבנתי שאת זו שמצילה אותי. המכתב שלעולם לא יישלח

רוצה במקומך לראות אם לך מעומעם, להיות לך רגליים שרצות מכאן לשם, רוצה להיות לך פה לומר את מה שבתוכך, רוצה להיות כולי שלך, בלי למה, בלי איך. המכתב שלעולם לא יישלח