ידידיה מאיר

בין שלל התגובות שקבל ידידיה מאיר לטור שלו מהשבוע שעבר, הביקורת על השיר "צדיק", היתה גם תגובה מאחד, שולי רנד

ידידיה מאיר מנסה להבין באינה נושא "מותר" לרבנים להתעסק, לאחר שאפילו נושא הגיור הופקע מהם. ומי אמר שאי אפשר להמליח בשר בוניש-קליה?

לידידיה מאיר נדמה שהשיר "צדיק" מבטא נסיגה של שולי רנד מהאופטימיות של תחילת תהליך התשובה. אני מציע את האפשרות ההפוכה

כששמעתי את השיר – נפעמתי. אין עוד מישהו שיודע לכתוב ככה. רב-מג של מילים. אבל אז שמעתי את השיר שוב, וקצת התבאסתי. למה לראות ככה את החיים?

ידידיה מאיר קבל הרבה תגובות כועסות כשפרסם את הסרטון על הנחת התפילין בשדה התעופה, אבל אחר כך התגלה ההומור האלוקי שבו. ומה עם קצת הדתה עצמית?

ידידיה מאיר לא הזדעזע מהמערכות על התפילין. פשוט כי זה לא חדש – זו, לצערנו, התרבות בארץ. אבל את התוצאות של המערכון הזה הוא לא צפה

האם ערב מתן תורה תשע"ח אנחנו יודעים מה תפקידנו, או שאנחנו הצעצוע, הטוי, של התרבות המערבית?

בכפר סבא, בראשון לציון, בפתח תקווה, בהרצליה ובעוד המון מקומות בארץ קרה השבוע ה"אסון" הנורא: ילדים אמרו פסוקים. מיהם המתלוננים, בדיוק?

הסיבות שבגללן הרעיון של מרים פרץ הוא רעיון גרוע, והיתרונות של מאבקו החדש של "הפורום החילוני" נגד בני עקיבא

מתרגש מן הזיכרונות, מצר על הזלזול במסורת וביהדות, ונזכר בנפילתו של כפר עציון, בד' באייר ה'תש"ח