סיפורים קצרים

לבסוף הזדקף גונשאר ואמר בקול רם: "לא אעשה זאת! לא אשרוף את ספר התורה! את זה אהבתי. הנני יהודי! אתם יכולים להמית אותי, לא אכפת לי שום דבר"

"זהו חג של שמחה! אני לא אשבר! אני אשמח! לקנות בשר ודגים אנחנו יכולים, ירקות מלוא הטנא יש לי ברוך השם. אני אכין! אני אעמול! הילדים יבואו, יהיה שמח. הסוכה עליך". סיפור לסוכות

מזווית מיוחדת: סיפורו של יונה הנביא, מסופר מזווית הראייה של אחד מן המלחים בספינה שיצאה מנמל יפו

רגע לפני שנעלם בחזרה אל האפילה, אמר הנפטר לבנו את המשפט המצמרר הבא: "דע לך בני, כי מכל מליצי היושר, המעשה הזה הוא שהכריע את דיני לכף זכות. העובדה שויתרתי לסוחר וסייעתי לו למרות הנזק שגרם לי – היא שהביאה אותי בשערי גן עדן"

רבי חיים פרץ בבכי וקרא: "ריבונו של עולם, ומה בן ששנא את אביו ורדף אותו נפש, רחמי האב כל כך רבים עליו, על אחת כמה וכמה אתה, שוודאי שתרחם עלינו ותמחל לנו"

כשניסה בכל זאת להתקשר למזכיר בית המשפט, כדי אולי להתקבל לפגישה עם אותו שופט רחום, התפלא עד מאוד שענה לו השופט עצמו. תחילה התבלבל

מעולם ועד היום, אמר הרופא בתדהמה, לא הגיע אליו פציינט עם בקשה כל כך מוזרה לאחר שטיפול נכשל – לקחת צעד אחורה, לנסות טיפול קל יותר ולהיות בטוחים שהוא יצליח. למה? כיוון שערב ראש השנה. נו, באמת...

"ה' ישמח אותך, בן של מלך", השיב לו נתן בצהלה, "תמשיך לנסוע עוד שעה בערך, תראה בצד ימין שלך הר גדול. בפניה הראשונה תפנה שמאלה ואז תגיע לעליות של מרון"

"אלא שאז חשבתי לעצמי: הרי בראש השנה ויום כיפור אני ודאי אבוא לבית הכנסת, ואם כן, אלו פנים יהיו לי אז לעמוד מול הקב"ה כשלא ביקשתי סליחות? לפיכך החלטתי להתפייס עם הקב"ה"

בחודש אלול המלך בשדה, ממתין שנשוב בתשובה. מי שמפנה את ראשו ומחפשו, מעיד הוא כי נשמתו עודנה חיה בקרבו