המכתב שלא יישלח לעולם

כל חודש הייתי באה הביתה מהפנימייה שלי כשאני חיוורת ומקיאה. יום יומיים הייתי מקיאה, ולא אוכלת שבוע. המכתב שלעולם לא יישלח

אני אבקש ממך, רק כי אני הבת שלך או שפחה שלך, כי אין לי כלום בעולם הזה, רק אותך... המכתב שלעולם לא יישלח

קשה לנשום מתחת לכל האבק הזה שמכסה אותה בשכבות עבות, אוטמות. וחונקות. איך זה קרה לנו? אנחנו, שרוצות לחיות בערכים של אמת. לגדל ילדים צדיקים, פתאום מוצאות את עצמנו נכנעות לשיקולים הקטנים האלה של נוחות. המכתב שלעולם לא יישלח

אתה שולח לי במתנה ובאהבה את כל הקשיים. כי בזכותם אני מתקרבת אליך, עוד יותר מעד היום, מחוברת אליך יותר. המכתב שלעולם לא יישלח

היצר הרע יושב לי בראש, מנסה לכוון אותי לכל מיני דרכים רעות... אבל בתוך תוכי, ריבונו של עולם, אני יודעת שהדרך שלך הכי בטוחה בעולם. המכתב שלעולם לא יישלח

אבא, תוכי רצוף אהבה. אני מוצפת מאהבתך, ותכל'ס, רק בגלל זה אני קיימת. לא מגיע לי כלום, ואתה מביא לי הכול. המכתב שלעולם לא יישלח

אל תתנו לטכנולוגיה לנהל אתכם. תנהלו אתם במחשבה את חייכם. החיים יקרים, הזמן עובר מהר, ואת הזמן אין להשיב. המכתב שלעולם לא יישלח

יום אחד הכתה בי ההכרה מה עשיתי. הזקתי לכם! קלקלתי לכן! לקחתי את התמימות והטוהר שלכם. המכתב שלעולם לא יישלח

באותו יום קודר ועצוב, ג' בחשוון תשע"ג, חשנו כולנו את טעם היתמות. יתמות ממנהיג הדור, מאביהם של ישראל. המכתב שלעולם לא יישלח

כולנו זקוקים לישועה, אך יש כאלה, כמוני הרבה, שהם צמאים – צמאי ישועה. המכתב שלעולם לא יישלח